על רקע סערת שכר הבכירים, בנק לאומי דיווח הבוקר (ה') על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של 2013 ולמחצית השנה. מנכ"לית לאומי היא רקפת רוסק עמינח והיו"ר הוא דוד ברודט.
בנק לאומי (1,160) מדווח על רווח רבעוני המיוחס לבעלי המניות בהיקף 474 מיליון שקל, זינוק של 69.3% לעומת 280 מיליון שקל ברבעון השני של 2012. התשואה על ההון עמדה ברבעון על 7.6% - מה שסולל את הדרך לחלוקת הבונוסים לבכירי הבנק.
לאומי מסביר, כי הגידול ברווח הנקי ברבעון השני בא בעיקר מגידול בהכנסות שאינן מריבית בסך 251 מיליון שקל, ומקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי בסך 249 מיליון שקל. מאידך קיטון בהכנסות ריבית נטו בסך 85 מיליון שקל, גידול בהפרשה למס בסך 125 מיליון שקל וקיטון בחלק הבנק ברווחי חברות כלולות לאחר השפעת מס בסך 117 מיליון שקל - קיזזו חלקית את ההשפעות הנ"ל.
חלקו של האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים בתיק האשראי גדל ברבעון השני ב-2.9%, בהשוואה ל-31 במארס 2013, בעוד חלקו של האשראי המסחרי והעסקי בתיק ירד ב-2%, בהשוואה ל-31 במארס 2013.
המאזן של לאומי הסתכם ב-30 ביוני 2013 ב-363.7 מיליארד שקל, בהשוואה ל-366.1 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2012 (ירידה של 0.6%), ול-376.2 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2012 (ירידה של 3.3%).
האשראי לציבור נטו הסתכם ב-238.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-241.4 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2012 (ירידה של 1.2%), ול-241.3 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2012. פיקדונות הציבור הסתכמו ב-275.4 מיליארד שקל, בהשוואה ל-280.4 מיליארד שקל ב-30 ביוני 2012 (ירידה של 1.8%), ול-289.5 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2012 (ירידה של 4.9%).
ההון העצמי של הבנק הסתכם בסוף הרבעון ב-25.6 מיליארד שקל, לעומת 24.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני אשתקד (עלייה של 5.4%), ול-24.9 מיליארד שקל בסוף 2012(עלייה של 2.6%).
סערת השכר
כזכור, לפני כשבוע פרסמו הבנקים ובינהם לאומי שורה של הבהרות לגבי תנאי תגמול הבכירים. הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים את ההבהרות, ויצא בביקורת עליהם על השכר המופרז. לאומי הבהיר כי הרף לחלוקת בונוס לבכירי הבנק יעמוד על 7.5% תשואה על ההון, ולא על 6% כפי שפורסם לפני כשבועיים. לדוגמה, ברבעון הראשון של 2013 עמדה התשואה על ההון של הבנק על 9.4%, כך שבהיעדר התדרדרות דרמטית בתוצאות, לבכירי הבנק מובטח בונוס.
אתמול פירסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט את חוות דעתו לגבי מדיניות השכר בלאומי, ובה הוא קבע כי לדעתו היא מפרה בשורה ארוכה של נושאים את הוראות תיקון 20 לחוק החברות. הוא קובע כי המדיניות לא רק בעייתית מבחינה אתית-מוסרית, אלא גם אינה חוקית בחלקה.