פרשתם לגמלאות: מה עושים עכשיו?

הפרישה לגמלאות לא היטיבה עם דוויין (שם בדוי), אשר הקדיש 25 שנים מחייו לטובת החברה ממנה פרש, במהלכן עלה בסולם הדרגות עד לתפקיד סגן נשיא החברה לענייני לוגיסטיקה. כשפרש, קיווה דוויין למעבר חלק אל חיים של פנאי - לקום מאוחר, לעשות את מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, ולנסוע לעתים קרובות עם אשתו מרי.

לאתר פורבס ישראל

אולם ציפיות לחוד ומעשים לחוד: כיום, שלושה חודשים לאחר הפרישה, הוא משתעמם בלי סוף, ומעביר את זמנו בעיקר בשינה או בצפייה בטלוויזיה. הוא לא אוהב גולף, חם לו מדי לעבוד בגינון, ולמרי ישנן פעילויות משלה, אשר אינן כוללות בהכרח אותו.

כפי שגמלאים רבים מגלים, קשה להשאיר חיים מסוימים מאחור ולהתחיל בחיים אחרים. מחקר שנערך על ידי מכון המחקר הבריטי לנושאים כלכליים מצא כי 40% מהגמלאים סובלים מדיכאון קליני, וכי 6 מתוך 10 גמלאים אף מדווחים על ירידה במצבם הבריאותי.

האמת היא שלמרות שרוב אנשי המקצוע מצפים לפרישה בכיליון עיניים, אובדן מקום עבודה יכול להיות באופן בלתי צפוי טראומטי למדי. לדברי הפסיכולוגים, עבודות עשויות לספק יתרונות רבים בתחום בריאות הנפש, הכוללים את התחושה כי אתם מוערכים, את שביעות הרצון מפתרון בעיות ומלמידת דברים חדשים, את מערכות היחסים עם העמיתים לעבודה, את השגרה היומית ואת ההימנעות מהצורך הנפשי להחליט "מה לעשות הלאה".
המפתח לפרישה חיובית הוא להבטיח כי היתרונות הללו לא ילכו לאיבוד, אלא פשוט לחוות אותם בצורה אחרת.

הניסיון מביא עמו ידע, ובתקווה גם חוכמה. ללא הנטל של עבודה יום-יומית, יש לכם זמן לאסוף זיכרונות מן העבר - מאנשים, מאירועים וממקומות. הפרישה מאפשרת לכם להכיר בהישגים שלכם, לסלוח לעצמכם על הכישלונות, ולהגדיר מסלול חדש לשארית חייכם.

כתיבת ספר זיכרונות אישי, בין אם כסקירה כרונולוגית או כסדרה של לקחים שהפקתם, יכולה להיות מרגיעה וטיפולית עבור רבים. העלו את מחשבותיכם על הכתב, התמודדו עם המשמעות שלהן, וצפו להזדמנויות שהעתיד עשוי להציע לכם.

גמלאים שלוקחים חלק בפעילות גופנית סדירה משיגים אינסוף של יתרונות בריאותיים, כולל משקל גוף נמוך יותר, כוח, סיבולת, גמישות ושיווי משקל, וכמובן גם בריאות נפשית טובה יותר. למעשה, קשה למצוא מחקר שיצביע על כך שככל שאתה מזדקן אתה צריך להיות פחות פעיל.

אבל להיות בכושר אין משמעותו בהכרח שרירי בטן משורגים או ריצת מרתון שבועית. פירושו להיות מסוגל לקחת את הנכדים ללונה פארק או לטפל בעבודות משק הבית מבלי להתעייף.

אם אתם מתחילים להתעמל אחרי שנים של עבודה בישיבה, עקבו אחר העצות הבאות כדי להישאר על המסלול, תרתי משמע:

א. תעדו את פעילותכם. ערכו יומן ורשמו בו את היקף הפעילות הגופנית וצריכת המזון שלכם בכל יום, ועקבו בכתב אחר מידות הגוף שלכם, כולל משקל, היקף מותניים ואחוז שומן. רשמו את סוגי הפעילויות שאתה עושים וכמה זמן השתתפתם בהן. למשל, אם אתם הולכים במשך 30 דקות, כתבו זאת. כתיבת יומן פעילות וצריכת מזון תגביר את אחריותכם לפעולות, ובנוסף תספק לכם גרף שיפור נגיש.

ב. הקימו "מערך תמיכה". אם אפשר, הגדירו בכל יום את הזמן שיוקדש לצורך פעילות גופנית בצוותא עם חבר או עם מישהו קרוב אחר. הסבירו להם כמה חשובה פעילות גופנית.


ג. תרגלו בבטחה. השתמשו בשכל הישר - אל תתעמלו כשאתם חולים, לבשו בגדים בהירים בעת פעילות גופנית בחוץ, ולמדו את ההבדל בין כאב לבין סתם תחושת אי נוחות. אם אתם מרימים משקולות, אל תהססו לבקש יעוץ מקצועי.

בעבר כבר נאמר כי "עבודה היא לא רק לעשות משהו עבור כסף. עבודה היא הדרך בה אנו מוצאים את זהותנו כיחידים והדרך בה אחרים מגדירים אותנו". כתוצאה מכך, פרישה עלולה להיות הרסנית מבחינה רגשית. במקום לשבת ולרחם על עצמכם, נדבו מהזמן שלכם, מהניסיון רב השנים, ומהחכמה שצברתם כדי למלא את הצורך שלכם בהכרה.

ישנם אלפי ארגונים המחפשים מתנדבים, כך שזה לא אמור להיות קשה מדי עבורכם למצוא משהו שאתם אוהבים. אם אתם מעדיפים להתנדב במקום שאתם כבר מרגישים מחוברים אליו, פשוט לכו אליו ושאלו כיצד תוכלו לעזור; רוב המקומות הרי תמיד ישמחו למתנדבים.

הקאובוי והשחקן המפורסם וויל רוג'רס אמר פעם, כי "אנו מבלים כמחצית מחיינו בניסיון למצוא משהו לעשות עם הזמן שניסינו לחסוך במשך המחצית השניה". לאדם הממוצע יש בערך 20 שנה לחיות לאחר הפרישה - זמן מספיק כדי לכתוב יצירת מופת, לרוץ מרתון, או להדריך מאות בני נוער. יש לנו אפילו את הזמן לא לעשות כלום, לגלות את עולמם של הנכדים, או להצית מחדש את הרומנטיקה של מערכת יחסים ארוכה. מחר יכול להיות התחלה של הרפתקאות חדשות, שמחות חדשות, והצלחות גדולות עוד יותר - כיצד תעשו זאת זה כבר תלוי בכם.