יואב מלמד, מנהל מחלקה בחברת הפרסום סיי מדיה גרופ, מנהל בעשרת החודשים האחרונים את קבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", ששמה לה למטרה למצוא עבודה לאקדמאים צעירים נטולי ניסיון בתחומים אלה, אבל לא רק. מלמד הקים את הקבוצה לאחר שאשתו וחבריו סיימו תואר ראשון, ובגלל חוסר ניסיונם המקצועי ניסו למצוא עבודה במשך חודשים רבים ללא הצלחה. היום הקבוצה מונה כמעט 24 אלף חברים, ומלמד מעריך שמצא עבודה למאות מועמדים.
"כל יום יש 40 משרות ללא ניסיון, גם בזכות השיתוף של חברים ששומעים על משרה ומעלים אותה בקבוצה", אומר מלמד. "כל מי שמפרסם משרה, מקבל תוך שלוש שעות לפחות 30 קורות חיים של אנשים איכותיים. לחברה שאני עובד בה, ומאוד תומכת בפעילות, גייסנו שישה עובדים מתוך הקבוצה, ואנחנו מאוד מרוצים. זה מאוד מתאים לתקופה".
קבוצת חיפוש עבודה בפייסבוק היא רק דוגמה אחת מיני רבות לשימוש ברשתות החברתיות לחיפוש עבודה או לחלופין למציאת עובדים. לפי סקר שערך אתר הדרושים AllJobs, 65% ממחפשי העבודה נעזרים ברשתות חברתיות. בקרב אלה שנעזרים ברשתות למציאת עבודה - 57% עושים זאת בפייסבוק, חוץ מעובדי ההיי-טק שאצלם לינקדאין היא הרשת הפופולרית ביותר.
ואולם, כמעט 60% מהנשאלים השיבו שהם לא מבינים או מייחסים חשיבות לנראות שלהם ברשתות חברתיות בעת תקופה של חיפוש עבודה. לדברי רז מצנע, סמנכ"ל השיווק והתוכן ב-AllJobs, מחפשי עבודה שלא מקדישים תשומת לב לעמוד הפייסבוק שלהם, טועים.
"יותר ויותר מעסיקים בודקים את דפי המועמדים ברשתות החברתיות טרם גיוסם", אומר מצנע, "בעת חיפוש עבודה מומלץ להתאים את הפרופיל לעבודה המבוקשת. התחלה טובה היא לסדר את התמונה הראשית של הפרופיל ולחשוב על הסטטוסים שמשחררים. מעבר לדברים שלא כדאי להגיד בפייסבוק בזמן שמחפשים עבודה, מאוד מומלץ לשתף ולחלוק בתכנים מקצועיים ומעשירים מתחום העיסוק שלכם, משהו שיראה שאתם באמת אוהבים את מה שאתם עושים - וגם מבינים בזה".
רמי יהודיחה, מייסד ומנכ"ל משרד הפרסום lead, מסכים עם מצנע וסבור שהיום אי אפשר להסתפק רק בדף הקורות החיים, גם מצד המועמדים וגם מצד המעסיקים. יהודיחה משתמש ברשות החברתיות בשני אופנים: גם באמצעות פרסום פוסטים על משרות מבוקשות בעמוד החברה בפייסבוק וגם באמצעות הצצה לפרופילי הפייסבוק של מועמדים לעבודה.
"מעסיקים מייחסים היום משמעות רבה לכישורים החברתיים והתקשורתיים ולעולם התוכן של המועמד. היום מתחילות לצוץ תיאוריות שמטילות ספק בזה שתואר אקדמי עוזר להתפתחות קריירה. היום אתה מחפש צד יזמי, תקשורתי, כישורים רחבים יותר מתואר ספציפי. כמו שאני מצפה ממועמד שמגיע לראיון לדעת יותר על החברה ואני מניח שהוא עשה גוגל ולמד על החברה - גם מעסיקים צריכים להיות מוכנים", הוא אומר.
- תמליץ למועמד לעבודה לסנן סטטוסים מביכים בזמן חיפוש העבודה?
"לא, אני יודע שעובד הוא מכלול של דברים. אם מישהו מתנהל בצורה יוצאת דופן ויצירתית זה יוסיף לו נקודות, אבל זה נדיר מאוד שנקבל רושם רע על מישהו. יש לי עובדים שמשתפים כל דבר בחיים שלהם ברשתות החברתיות, אבל הם עובדים מצוינים. זה יכול רק להועיל, לא להזיק, זה נותן עוד תמונה על עולם התוכן, מעיד על יכולת ביטוי, כישרון כתיבה, אפשר רק להרוויח מזה".
- ומה עם מועמד שאין לו פייסבוק?
"זה לא גורע. יש הרבה אנשים שלא משחקים את המשחק של הפייסבוק. אם יש להם יכולות אישיותיות ומקצועיות הם בהחלט מועמדים ראויים".
"לינקדאין תופס תאוצה"
לעומת יהודיחה, ליזה מרקשטיין, מנהלת גיוס בחברת תשתיות ה-IT הבינלאומית BMC, סבורה שיש להיזהר מאוד בין עירוב החיים הפרטיים והחיים המקצועיים.
"להציץ בפרופיל? בישראל זה מאוד שכיח, אבל צריך להיות מאוד זהיר, בעיקר בחברת חוצת גבולות. מה שמקובל חברתית בישראל, לא מקובל בצפון אמריקה", היא מציינת. "מאוד חשובה השמירה על הפרטיות. לפעמים אני עושה את זה, אבל צריך מאוד להיזהר. צריכה להיות הפרדה בין החיים האישים לחיי העבודה. הפרופיל העסקי צריך להיות שונה מהפרופיל החברתי, ואסור לשפוט את האדם. בשביל זה יש רשתות מקצועיות".
לינקדאין, רשת חברתית מקצועית, מקובלת מאוד לחיפוש עבודה בעיקר בתחומי ההיי-טק והשיווק. בלינדקאין חברים כמעט 900 אלף איש. המועמדים משתפים ברשת את קורות החיים שלהם ופרויקטים מקצועיים, והמעסיק יכול לבצע חיתוכים שיאפשרו לו למצוא מועמדים עם ניסיון בתפקידים ספציפיים או אפילו בחברות מסוימות.
לדברי מרקשטיין, לסניף התל-אביבי של החברה ברמת החייל, מחפשים מועמדים באמצעות לינקדאין, ואילו בסניף בתל חי החיפוש הוא פחות באמצעות הרשתות החברתיות. "הרשתות החברתיות הן אופציה חזקה שמקובלת יותר בעולם מאשר בישראל, אבל גם כאן היא תלך ותגדל. גם הארגון דורש מהמגייסים שלפחות 30% מהעובדים יגויסו באמצעות הרשתות החברתיות, וגם לקבל הסמכה לשימוש בלינקדאין".
גם יהודיחה מרבה להשתמש בלינקדאין לחיפוש עובדים: "אנשים משתפים שם מידע מקצועי, עוזרים אחד לשני, משתפים בגלוי על חיפוש עבודה. זה נטוורקינג מאוד גדול של בעלי תפקידים בארגונים וחברות. כרגע בישראל זה בעיקר בדרגות הבכירות. בעולם זה כלי לחיפוש עבודה ועובדים מאוד נרחב".
סיגל שחר, מנכ"לית חברת מאטצ' אפ (MatchUp), המתמחה בהשמת אנשי שיווק ומכירות, טוענת בכלל ש"היום הזירה של מחפשי העבודה והעובדים מתקיימת בעיקר בלינקדאין. כבר לא מחפשים משרות בעיתון. הלינקדאין הוא המגרש הגדול ששם מפורסמות משרות דרושים. בלינקדאין יש את החברים של המועמד, ואני יכולה גם להרים להם טלפון ולקבל מהם המלצה על אותו מועמד. קל יותר לדוג שם את האנשים ולקבל קורות חיים יותר ממוקדים. אם אתה מפרסם בעיתון, כל מוכר ברשת מזון מהיר שולח לך קורות חיים למשרת סמנכ"ל, אבל כשמחפשים בלינקדאין אפשר למצוא את האנשים הרלוונטיים".
זה גם עולה פחות
לא רק שחיפוש עובדים באמצעות רשתות חברתיות מסייע במציאת העובד הנכון, הוא גם עולה הרבה פחות כסף. "כולנו מנסים להביא איזה יתרון לחברה", אומרת מרקשטיין. "מנסים לאתר את כוח האדם ולהפחית את עלות הגיוס. יש עדיין מגזרים מסוימים שלא נפתחים מספיק לרשתות החברתיות, כמו התעשייה המסורתית והתעשייה הצבאית. גם בתעשיית ההיי-טק יש חברות פחות חדשניות, ועדיין נעזרים לא מעט בחברות השמה. הן שותף עסקי חשוב, אבל רשתות חברתיות נגסו להן נתח שוק גדול מאוד".
- מה הסטטיסטיקות אצלך?
"חברות ההשמה אצלנו לוקחות נתח מאוד קטן בחיפוש - כ-25%. כ-40% מהעובדים אנחנו מגייסים באמצעות השיטה הטובה ביותר לטעמי, 'חבר מביא חבר', וכל השאר באמצעות רשתות חברתיות. זה לא רק מוזיל עלויות, זה גם נותן חשיפה גדולה יותר למותג של החברה".
אלפי משרות מכל התחומים מחכות לכם ביד2 דרושים, היכנסו עכשיו