"גלובס" חושף היום את הרשימה המלאה של שיאני מקבלי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט ובמשרד האוצר, בעקבות פנייה של העיתון למשרד האוצר ובמסגרת תחקירי "גלובס" על פצצת הפנסיה התקציבית.
כזכור, ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיות תקציבית עמדה, נכון לסוף 2012, עומדת על כ-668 מיליארד שקל והיא תתפרס על פני עשרות השנים הבאות. כיום, מממן תקציב המדינה את הפנסיות התקציביות בכ-20 מיליארד שקל בשנה (אחת ההוצאות הכבדות ביותר בתקציב) והסכום יגיע בשיאו לכ-26.2 מיליארד שקל, בשנת 2032. עם זאת, צריך להדגיש: ככל שתוחלת החיים עולה, כך גם העלות מטפסת, ואפשר יהיה לראות זאת בדוחות הכספיים של הממשלה לשנת 2013, שאמורים להתפרסם במהלך השנה.
על פי הדוחות הכספיים האחרונים של הממשלה, מקור 44% מההתחייבות הוא בגמלאים ובעובדים פעילים של מערכת הביטחון, ואילו הרוב, 56% - במשרדים הממשלתיים, הכוללים את שרי הממשלה, חברי הכנסת, בנק ישראל, משרדי האוצר, המשפטים וכדומה.
מערכת הביטחון כוללת את אנשי הקבע, השב"כ, המוסד ועובדי משרד הביטחון, ועד כה רק צה"ל פרסם את נתוניו המלאים (בשבוע שעבר). כזכור, "גלובס" קיבל תשובה ממשרד ראש הממשלה שחוק חופש המידע אינו חל על המוסד ולכן הוא אינו יכול למסור את הנתונים.
כפי שחשף "גלובס" בעבר, העלות הכבדה של הפנסיה התקציבית, כפי שהיא מופיעה בדוחות הכספיים של הממשלה, אינה כוללת את האוניברסיטאות, החברות הממשלתיות (כמו הנמלים וחברת החשמל), השלטון המקומי ובנק ישראל, אבל גם הפנסיות בגופים הללו ממומנות מתקציב המדינה, גם אם באופן עקיף, באמצעות תקצוב המוסדות הללו. בפועל, אם כן, המימון של הפנסיות התקציביות עומד על כ-25-30 מיליארד שקל.
ולנתונים שנחשפים היום: שיאני מערכת המשפטית מקבלים קצבה חודשית של יותר מ-50 אלף שקל בחודש, ובראש הרשימה עומדים נשיאים ושופטים לשעבר בבית המשפט העליון ונשיאי מועצת הרבנות הראשית. רשימה דומה פורסמה לפני כמה חודשים בעיתון "הארץ", אבל היא לא כללה את התארים המדויקים של מקבלי הקצבאות ולא את גילם.
בראש הרשימה עומד נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר (88) שמקבל קצבה של כ-86 אלף שקל ואילו במקום השני נשיא מועצת הרבנות הראשית לשעבר, בן 96, שמקבל קצבה של כ-79 אלף שקל בחודש. אם מביאים בחשבון גיל פרישה 65 (שעלה ל-67 ב-2003 ובהנחה שלא המשיך לעבוד), מדובר בחבילת פנסיה תקציבית שמגיעה ל-30 מיליון שקל במקרה של נשיא מועצת הרבנות הראשית. נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר דורית ביניש מקבלת פנסיה של 60,083 שקל בחודש ואילו אהרן ברק 58,382 שקל בחודש.
האוצר סיפק גם את רשימת השיאנים של עובדי המדינה (עובדי משרדי הממשלה), אך שם הסכומים הרבה יותר צנועים, כנראה משום שרובם, בניגוד לעובדים במערכת המשפט, לא עבדו לאורך כל הקריירה שלהם כעובדי מדינה.
ההסדר שמיטיב עם שארי השופטים והדיינים
במועדון היוקרתי של עובדי המדינה הנהנים מהסדר הפנסיה התקציבית חברים כידוע גם השופטים והדיינים בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל. אלה, כשיאני השכר בקרב עובדי המדינה, מקבלים גם פנסיה תקציבית נדיבה מאוד, המגיעה עד 86 אלף שקל לשופט בית משפט עליון לשעבר (ראו טבלה).
שאריהם של אותם שופטים ודיינים נהנים אף הם מהסדר מיטיב שאין דומה לו במשק. במסגרת אותו הסדר הם מקבלים בדיוק אותם תשלומי פנסיה שקיבל השופט או הדיין לפני מותו. בחוק המדינה (גמלאות) נקבעה ההגדרה מיהם אותם שארים שזכאים להיכלל בהסדר: בן או בת זוג (אישה או בעל) וכן ילדיהם הקטינים או התלויים של השופטים והדיינים. אלה ייהנו מ-100% מערך הפנסיה של השופט או הדיין שנפטר, בלי לפגוע כמובן בזכויות המגיעות להם מכל מקור אחר.
למשל, אם אשת שופט מחוזי מקבלת פנסיה ממקום עבודתה, היא תיהנה גם מעשרות אלפי השקלים של הפנסיה שהותיר אחריו בן זוגה וגם מהפנסיה שלה.
גם אם השופט או הדיין נפטר טרם יציאתו לגמלאות זכאים השארים ליהנות מהפנסיה שלו מדי חודש בחודשו, וזאת למשך כל ימי חייו של בן או בת הזוג או הצאצא שירש את זכויות השופט או הדיין שנפטר.
ההסדר הזה מיטיב מאוד עם קהילת השופטים והדיינים ביחס לשאר עובדי המדינה הנהנים מהסדר הפנסיה התקציבית. ההסדר המקובל בנוגע ל"הורשת" הפנסיה של שאר העובדים בשירות הציבורי קובע כי השארים יקבלו 60% מהפנסיה שהותיר אחריו עובד המדינה המנוח, אך לא יותר מ-40% מהמשכורת שקיבל עובד המדינה בעבודתו בשירות המדינה.