ערעורה של לבנת פורן התקבל באופן חלקי

ערעורה של לבנת פורן התקבל באופן חלקי בלבד. בית המשפט העליון קיבל היום (ד') חלק מהטענות בערעור שהגישו לבנת פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ב-2012 כי המרכז אינו רשאי להמשיך לפרסם את עצמו כמי שמסייע לזכאים לממש זכויות רפואיות ולייצג לקוחות לפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית. זאת, מכיוון שפעילות המרכז מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין.

השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ואורי שהם, קבעה כי חלק מהשירותים שמציע המרכז לציבור אכן מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין, ועל כן הם אסורים - בעוד שחלקם אינם מפרים את הוראות החוק, ולכן הם מותרים.

ארבל הגיעה למספר מסקנות: ראשית כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים, לחברות הביטוח וכו'. זאת, הואיל ובפעולות אלה טמון שיקול דעת ממשי ומורכב שהוא בבחינת ייעוץ משפטי.

לדברי העליון, ייעוץ זה, כאשר הוא ניתן בצורה לקויה עלול לחשוף את הציבור לנזקים, מבלי לספק את ההגנות שהחוק נועד להקנות לו ובשעה שקיימת לו חלופה בשוק עורכי הדין (בשים לב למחירו).

מנגד, נקבע כי הסיוע הניתן ללקוחות על-ידי צירוף חוות-דעת רפואיות הנערכות על-ידי רופאי המרכז לטופסי התביעה והערר המוגשים לגופים השונים – אין בו משום הסגת גבול המקצוע. לפי פסק הדין, חוות-דעת אלה הן מסמכים מקצועיים בתחום הרפואה, שעניינם תרגום מצבו הרפואי של הלקוח לאחוזי נכות על-פי המבחנים הקבועים בחוק ובתקנות. לא מדובר בייעוץ משפטי, במסמך בעל אופי משפטי או בפניה לגופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים באופן שמפר את החוק.

לאור האמור, השופטים קבעו כי לפורן ולמרכז מותר יהיה למלא טפסים ולנסח מכתבים, הכוללים גם מלל חופשי, לצרף חוות דעת רפואיות לתביעות ראשוניות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון ולחברות הביטוח וכן לעררים המוגשים לוועדות הערר בגופים השונים. עם זאת, העליון הותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי ואסר על פורן והמרכז את כל השירותים האחרים שהם מספקים.

העליון הבהיר כי ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה. "אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק אם לא דקיק", כתבה השופטת עדנה ארבל. ואולם, לדבריה, "דומני כי חרף בעייתיות זו והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על פי רוב לברור את המותר מהאסור".

לסיכום, השופטת ארבל עמדה על הקושי בשרטוט קו גבול ברור בין שירות שיכול לתת כל אדם לבין שירות שאותו רצוי לייחד לעורכי דין. בשאלה זו ניצבים אינטרסים לגיטימיים משני צדי המתרס, המתחרים על האופן שבו תפורש הוראת ייחוד המקצוע. ארבל הבהירה כי לעמדתה, במבט צופה פני עתיד, בהחלט יתכן ששירותים משפטיים מסוימים ונקודתיים יסופקו לציבור הרחב אף על-ידי מי שאינם עורכי דין. לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי דין.

ברם פתיחת שוק השירותים המשפטיים לגורמים אחרים אינה יכולה להיעשות במצב הדברים הנוכחי, קרי בהיעדר הסדרה מוקדמת של גופים אלה – בהיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה אשר יבטיחו כי השירות ניתן לאחר הכשרה מתאימה ובכפוף לכללי התנהגות מחייבים.

בכך הגיע לסופו המאבק העיקש שמנהלים פורן ולשכת עורכי הדין מזה שנים.

בפסק הדין של המחוזי, שניתן כאמור ב-2012, אסר השופט יוסף שפירא, כיום מבקר המדינה, על פורן "לייצג לקוחות או לטעון בשמם בפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, לרבות ועדות ערר על החלטות גורמים מינהליים ברשויות ובמוסדות השונים; לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור לקוחות, לרבות הכנת כתבי ערעור וערר, ולרבות מילוי טפסים עם תוספות מלל וצירוף חוות-דעת; ולפעול למתן ייעוץ וחוות-דעת משפטית".

כמו כן אסר המחוזי בירושלים על פורן "לפנות בדרישה לתשלום פיצויים או להכרה בנזק למוסד לביטוח לאומי, קצין תגמולים, רשויות המס, וחברות הביטוח - למעט פנייה באמצעות יועץ מס מוסמך; לפנות בשם הלקוחות לפקיד שומה במס הכנסה ולמסגרות מעין שיפוטיות בביטוח הלאומי; ולנסח עבור הלקוחות ערעורים או עררים על החלטות המתקבלות במוסדות אלה".

פורן ערערה לבית המשפט העליון בטענה כי פסק הדין שגוי ופוגע בחופש העיסוק שלה. ארגונים חברתיים שהצטרפו לערעורה טענו כי "כל קביעה באשר למונופול המוענק לעורכי הדין במתן עזרה במימוש זכויות משפטיות - צידה השני הוא הגבלת יכולתו של הציבור לקבל עזרה שכזו ממי שאינם עורכי דין.

"הפרשנות המצמצמת שנתן בית המשפט המחוזי לחוק לשכת עורכי הדין עשויה לחול על מצבים רבים נוספים, שבהם מי שאינם עורכי דין פועלים לסייע במימוש זכויות. הארגונים חוששים כי לפסק הדין יהיו השלכות מרחיקות לכת על תחומי משפט רבים, במיוחד בתחום הזכויות החברתיות, שבהם הציבור נזקק לעזרה משפטית ואינו יכול, או אינו בוחר, לקבלה מעורכי דין".

לשכת עורכי הדין מיוצגת בידי עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן-עפאים ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי. את לבנת פורן והמרכז לזכויות רפואיות מייצגים עורכי הדין צבי אגמון, אילת גלומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, התייחס בשם פורום ראשי המחוזות של הלשכה לפסיקת בית המשפט העליון בערעורה של לבנת פורן ולהכרעה כי לפורן וחברתה אסור לעסוק בתחומים המיוחדים למקצוע עריכת הדין, ואמר: "פסק הדין החשוב שניתן היום מהווה אות אזהרה לכל מי שמבקש לפגוע בפרנסתם של עורכי הדין בישראל.

"המאבק שניהל עו"ד יורי גיא-רון כיו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר ומי שהגיש את ההליך המשפטי כנגד לבנת פורן נותן היום את פריו, ואנו נמשיך בפעולתנו היומיומית הנחושה נגד כל מי שמסיג את גבול המקצוע. תפקידנו כאיגוד המקצועי של עורכי הדין בישראל הוא להגן על כבודו וייחודו של המקצוע, לטובת עורכי הדין ולמען השירות המקצועי שמקבל הציבור בישראל".