בחודשים החולפים שיגר מנהל רשות המסים, משה אשר, אזהרות רבות לישראלים המחזיקים הון לא מדווח בחו"ל. בין היתר הזהיר, כי הרשות עושה "שינוי דיסקט" בשיטות העבודה במלחמה בהון השחור, ומחליפה רשימות עם בנקים ורשויות מס בחו"ל על מנת לחשוף את מעלימי המס הישראלים בכל העולם. אשר הצהיר כי הרשות כבר קיבלה רשימות עם שמות של אלפי ישראלים שיש להם חשבונות בנקים עם סכומים משמעותיים, בעיקר באירופה, ותטפל בהם בקרוב. כל זאת, על רקע הערכתו כי "בחו"ל שוכב הון שחור ענק של עשרות מיליארדי דולרים של ישראלים".
רגע לפני שהרשות חושפת עוד נישום שהסתיר כספים ונכסים בחו"ל והעלים מס, ומכניסה אותו למסלול הקשה בעליל של ההליך הפלילי, היא נותנת לישראלים הזדמנות נוספות לגלות לה ביוזמתם את ההון הסמוי שלהם, ולהימנע מהליכים פליליים נגדם. הבוקר (א'), על רקע הגברת המאבק בהון השחור ומאמצי רשות המסים לחשוף את ההון הלא-מדווח בישראל ובחו"ל של ישראלים, מפרסמת רשות המסים "נוהל גילוי מרצון" חדש, המחליף את הנוהל הקיים. מטרתו של הנוהל החדש (בדומה לישן) היא לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.
במסגרת הוראות הנוהל החדש הוכללו גם מספר הוראות שעה שנועדו לעודד ולהקל כניסה לתהליך ובהן, האפשרות להגשת בקשה אנונימית וכן הגשת בקשה במסלול מקוצר, החוסך ביורוקרטיה וטפסים, במקרים בהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל, וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.
על פי הוראות הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה ויעמוד בתנאים המפורטים בנוהל ביניהם. בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
במסגרת נוהל הגילוי מרצון החדש, המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי, ולא יקבלו "הנחה" או הקלה בשיעור המס אשר עליהם לשלם. מנגד, רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.
בנוסף, במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון. האחת, הנה האפשרות להגשת בקשות אנונימיות. במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.
איך זה יעבוד?
על פי הנוהל, הבקשה האנונימית תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה. הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי - לרבות שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, מקור ההון, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום, ויצורפו לה כל המסמכים הרלבנטיים.
בהמשך, יפנה הסמנכ"ל הבכיר לחקירות ומודיעין את הבקשה האנונימית לגורם האזרחי הרלבנטי - פקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה - על-מנת לברר את חבות המס הנובעת ממנה; ובתוך 90 ימים ממועד העברת הבקשה לגורם האזרחי המוסך על הפונה-הנישום להגיש לסמנכ"ל החקירות מסמך בו יפורט שמו, להמשך הבדיקה והטיפול בבקשה באופן גלוי. אם לא יימסר שמו של המבקש במועד שנקבע, תידחה הבקשה, והרשות תהיה רשאית לאתר אותו ולפתוח נגדו בהליך פלילי.
עוד עולה מנוהל הגילוי החדש, כי ניתן יהיה, במסגרת הוראת השעה, לקזז הפסדים שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, המדווחים בגילוי מרצון ורק בשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון. הפסדים שלא קוזזו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון לא יותרו בקיזוז בשנים שלאחר מכן. בנוסף, לא יתאפשר לקזז הפסדים עליהם הוצהר כבר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון כנגד רווחים או הכנסות שעליהם הוצהר בגילוי מרצון.
המסלול השני הנכלל במסגרת הוראת השעה, הנו מסלול מקוצר, החוסך לנישום המדווח ביורוקרטיה והסתבכות בסבך הטפסים וההליכים שעלולים להיגרם במסגרת גילוי ההון. מהוראה זו עולה, כי כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום, ולאחר התשלום תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.
רשות המסים קוראת היום לנישומים לנצל את "חלון ההזדמנויות" שנתנה, שוב, ולדווח לרשות כחוק עוד בטרם החלה בדיקה או חקירה בעניינם. להערכת גורמים ברשות עשרות מילארדים של הון ישראלי שחור עוד מסתובבים בעולם, וברשות מפעילים את כל הכלים שיש בידיהם על מנת להגיע אליהם.
נזכיר, כי במסגרת הוראת השעה המקורית, שפורסמה בנובמבר 2011, נקבע כי במהלך חצי שנה, עד יוני 2012, יינתנו הקלות מס משמעותיות למי שידווח על הכנסות מנכסים שבבעלותו מחוץ לישראל. בהמשך, הוארך נוהל "הגילוי" עד יום לאחר יום הכיפורים (27 בספטמבר 2012), כאשר ההארכה כללה גם שינוי בנוהל, שאפשר לנישומים להגיש את הבקשה לגילוי נכסיהם וכספיהם באופן אנונימי, לקבל את אישור רשות המסים למס שישולם, ורק אז לגלות את שמם ולהיכנס להליך גילוי מרצון מלא.
יצוין, כי חלק מהישראלים שלא ניצלו את נוהל הגילוי מרצון הקודם, ואת הוראת השעה מ-2012, כבר "נתפסו" על ידי רשות המסים, במסגרת חקירות בינלאומיות שניהלה לאחרונה, ופרטיהן עדיין אסורים לפרסום.