הפרוטוקולים של הדיון האחרון של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל התפרסמו היום. כזכור, בדיון הוחלט על הורדת הריבית בארץ לשפל היסטורי של 0.25%. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה זו ואחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.
לקריאה נוספת:
"לפיד לא יעלה לשלטון בגלל מע"מ 0%"
הריבית בשפל היסטורי: 0.25%
בנוגע לשוק הדיור, חברי הוועדה התייחסו לחוסר הבהירות השורר בו עקב ההמתנה לחקיקת החוק המפחית לזכאים את המע"מ ל-0%. חברי הוועדה ציינו כי מחירי הדירות והיקף נטילת המשכנתאות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות הירידה במספר העסקאות. חברי הוועדה דנו בסיכונים הנובעים משוק זה בסביבת ריבית נמוכה, והעריכו שהצעדים הרגולטוריים שבנק ישראל נוקט מסייעים להפחתת הסיכונים. הם העריכו שלנוכח חוסר הוודאות השורר בשוק הדיור בתקופה זו, השפעת הריבית על השוק תהיה מתונה. לגבי האג"ח הקונצרניות הסכימו חברי הוועדה כי מוקדם להצביע על שינוי מגמה, וכי יש להמשיך לבחון אם הסיכונים בשוק זה מתאפיינים בתמחור חסר.
במהלך הדיון באינפלציה התייחסו חברי הוועדה לכך שהאינפלציה, בהסתכלות על 12 חודשים לאחור, מצויה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1% עד 3%) והיא צפויה לרדת עוד בחודשים הקרובים.
עוד צוין כי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נושקות לגבול התחתון של יעד האינפלציה וכי נראית בהן ירידה מתמשכת מאז פרסום המדד לחודש אפריל; נוסף על כך ירדו גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים יותר. חברי הוועדה הסכימו כי ההתמתנות שחלה בחודשים האחרונים בקצב עלייתם של המחירים הושפעה בין השאר מירידה במחירי המזון והאנרגיה ומהייסוף המתמשך.
חלק מחברי הוועדה סברו שההתמתנות נובעת גם מרפיון של הביקושים המקומיים, והם הביעו חשש שהתמתנות זו תוביל לירידה נוספת בציפיות לאינפלציה. אחד החברים ציין שנתוני התצרוכת הפרטית ורכישות מוצרים בני קיימא אינם מצביעים על רפיון בביקושים. חברי הוועדה ציינו לחיוב את התאמת מחירי המזון לירידת המחירים בשווקים העולמיים. בסיום הדיון באינפלציה הסכימו חברי הוועדה כי יש לפעול כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של יעד יציבות המחירים במהלך 12 החודשים הקרובים.
חברי הוועדה הסכימו כי חלה האטה בקצב הצמיחה של המשק. חברי הוועדה התייחסו לירידה ביצוא שהציגו נתוני החשבונאות הלאומית, וציינו כי מצב זה תואם את ההתפתחויות בסחר העולמי. בהקשר זה הזכירו החברים את נתוני הצמיחה המאכזבים באירופה וביפן, ואת ההערכה שההתאוששות בכלכלת העולם, ובייחוד בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, תמשיך להיות אטית למרות הנתונים המעודדים מארה"ב. הם הסכימו כי כל עוד הסחר העולמי אינו מתאושש, המשק יתקשה להגביר את קצב הצמיחה.
חברי הוועדה ציינו כי עדיין לא ניתן לאמוד את השפעתו של מבצע "צוק איתן" על הפעילות במשק, אך ניתן להעריך כי הוא ייתן את אותותיו בתיירות במשך כמה רבעונים, בשעה שפגיעתו בצריכה תהיה ככל הנראה קצרת מועד וחלק ממנה יתוקן בעתיד. הם הביעו חשש שהסביבה הכלכלית הגלובלית החלשה תקשה על התאוששות המשק בתום הלחימה. צוין כי למרות שנתון הצמיחה הכולל מצביע על האטה, שיעור הצמיחה של המגזר העסקי היה גבוה בהשוואה לזה שנרשם בשלושת הרבעונים הקודמים.
בדיון על שער החליפין התייחסו חברי הוועדה לפיחות שהתרחש בחודש האחרון, והעריכו שהמשך הפיחות יתמוך ביצוא, יגדיל את הביקוש למוצרים המקומיים הסחירים, ויתמוך בצמיחת המשק. חברי הוועדה ציינו כי בחודש האחרון נבע עיקר הביקוש למט"ח מפעילים זרים, והפעילים המקומיים היו אלו שמכרו את המט"ח. הוועדה העריכה כי המשך מגמת הפיחות עשוי לגרום גם לפעילים המקומיים לצמצם את גידור השקעותיהם בחו"ל וכך לתמוך בשינוי המגמה.
באשר לתקציב, חברי הוועדה העריכו כי אם הלחימה תסתיים בתקופה הקרובה, הממשלה תוכל לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2014. אולם אם שיעורי המס לא יועלו ולא יבוטלו פטורים ממס, ב-2015 תתקשה הממשלה לעמוד בכלל ההוצאה וביעד הגירעון הקבועים בחוק, עקב הירידה הצפויה בבסיס המס והגידול הצפוי בהוצאות. חברי הוועדה הסכימו כי יש להמשיך ולעקוב אחר התפתחויות המצרפים הפיסקליים, ולהעריך את מידת השלכתם על המדיניות המוניטרית.