קרן המטבע לישראל: כך תתמודדו עם מחירי הנדל"ן

"ישראל צלחה את המיתון העולמי במהירות, פרי מדיניותה ההחלטית והשמירה על מסגרות המדיניות המקרו-פיננסיות. האתגר כעת הוא לשמר את הצמיחה ואת האינפלציה הנמוכה. זאת על רקע חוסר ודאות גלובלית מתמשכת, תנועות הון מהמדינות המפותחות, התחזקות השקל והתחממות יתר של שוק הדיור". כך נאמר בדו"ח הראשוני של קרן המטבע הבינלאומית (imf), שפורסם הבוקר.

משלחת קרן המטבע הבינלאומית, בראשות פיטר דויל, ששהתה בארץ בשבועיים האחרונים, הגישה הבוקר את הדו"ח לשר האוצר, יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. מדובר בדו"ח בינים של הקרן על כלכלת ישראל. הדו"ח המלא יתפרסם בינואר.

נגיד בנק ישראל פישר אמר לחברי המשלחת הבוקר כי "הביקור השנתי של כלכלני קרן המטבע בישראל חשוב לנו מאוד. חברי המשלחת הם כלכלנים מקצועיים ומנוסים, ואנו מפיקים תועלת רבה מהדו"ח שהם מגישים לנו. על פי רוב, כלכלני הקרן מביעים תמיכה במדיניות הכלכלית המיושמת בישראל. עם זאת, בתחומים מסויימים הם מציגים גם ביקורת, ומגישים המלצות שעלינו להתייחס אליהן ברצינות. נקרא את הדו"ח ברצינות, נלמד את ההמלצות ונתייחס אליהן".

שר האוצר שטייניץ, הודה למשלחת הקרן ואמר: "כבכל שנה קיימה משלחת קרן המטבע סבב פגישות מעמיק וכדרכה הפגינה מקצועיות ורצינות רבהי. אנו שמחים על הגיבוי שניתן לחלק ניכר מצעדי המדיניות שנקט משרד האוצר בהתמודדות עם המשבר. כדרכינו, נקרא ונלמד את ההערות וההצעות המחכימות של המשלחת ואני בטוח שנפיק מהן את המירב עבור כלכלת ישראל".

דו"ח הקרן קובע, בין השאר, כי "אנו סבורים כי הרמה הגבוהה של הפעילות והתעסוקה, לצד לחצי האינפלציה המצויים בשלב התחלתי, מחייבים ריסון מהיר יותר של המדיניות מאשר זה שתוכנן. אולם, על נטל זה ליפול בעיקר על קובעי המדיניות הפיסקלית ולא על המדיניות המוניטרית. שינוי כזה של מרכז הכובד של המדיניות יסייע בריסון האינפלציה, יפחית את הלחצים להתחזקות השקל ויתמוך בכלל הפיסקלי החדש (של הגדלת תקציב המדינה. מ.ב)".

"לצד זאת, המדיניות המוניטרית צריכה להתמקד באינפלציה ולהמשיך להתקדם למצב של מדיניות נייטרלית. בתוך כך עליה להמשיך להגיב לזעזועים בביקוש הגלובלי, וההתערבות בשוקי המט"ח צריכה להיות סימטרית יותר. צעדים להשבת האיזון בין ההיצע לביקוש בתחום הדיור יוכלו לסייע במאמצים אלה".

הדו"ח מציין עוד כי "כדי להבטיח את סיכויי ההצלחה של ישראל בטווח הזמן הבינוני, הכרחי לשפר את התיאום בין הרשויות האחראיות על יציבות המערכת הפיננסית, דרושים תהליכים משופרים לניהול ההוצאה הציבורית בטווח הבינוני, ויש להאיץ משמעותית את המאמצים לשילוב מיעוטים בכוח העבודה".

על צמיחת המשק הישראלי, הגבוה ביחס למקובל בכלכלה העולמית, אומר הדו"ח, "קצב צמיחת התוצר איתן בהשוואה לסטנדרטים של המדינות המתועשות. התוצר צמח ב-0.8% ב-2009, וצפוי לצמוח בסביבות 4% ב-2010. האבטלה כבר ירדה לסביבות ה-6%, קרוב לרמת השפל ההיסטורית שלה. נתונים אלה משקפים היערכות טובה ותגובת מדיניות נחושה – בכלל זה קונסולידציה פיסקלית טרם המשבר, רמת מינוף נמוכה בקרב משקי הבית, ושינויי מדיניות נחושים אל מול ההאטה הגלובלית".

הקרן מציינת כי "צעדים נחושים לטיפול במשבר לוו בחיזוק מסגרות המדיניולת, אימוץ חוק חדש לבנק ישראל, הגדלת דרישות הון כלפי תאגידים בנקאיים, חיזוק ההסדר התלת-צדדי (ממשלה, הסתדרות, מעסיקים), והצטרפות ל-oecd, הנתמכים בכלל פיסקלי חדש המציב יעד של הפחתת החוב. בנוסף, ישראל הציגה כחידוש מסגרת תקציב דו שנתי המסייע בייצוב ציפיות בעת משבר ויוצרת תקדים חשוב לעתיד". הקרן קובעת כי, "עם חידוש הצמיחה הגבוהה, החלה נסיגה מצעדי המדיניות הממריצים. ריבית בנק ישראל הועלתה בשלבים עד לרמה של 2%. ההתערבות בשוק המט"ח צומצמה ומתנהלת עתה על בסיס שיקול דעת".

לפי הדו"ח, ביצועי המשק גבו מחיר. הקרן מסבירה כי, "עקב תנועות ההון הגלובליות, השקל התחזק ב-15% בקירוב במונחים ריאליים יחסית לרמות שנרשמו טרום המשבר, וערכו ממשיך לעלות. התחרותיות הושפעה מכך לרעה, וייתכן שהדבר כבר משתקף באיבוד נתח שוק מהייצוא ב-2010, בירידה בכניסת השקעות זרות ישירות (fdi), ובחודשים האחרונים, בירידה ביצוא ובקיפאון ברמת התעסוקה".

"מנגד, השקל החזק סייע לרסן את האינפלציה, שחזרה לאחרונה לטווח היעד של 1%-3% אחרי תקופה ממושכת שבה הייתה גבוהה במקצת מן הטווח נרשמה האצה בגידול השכר הנומינלי במגזר הפרטי, ועלייה בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני עד לקצה העליון של תחום היעד, וכל זאת על רקע פער תוצר, אשר לראייתנו כמעט ונסגר. לצד זאת, כהד להתפתחויות במדינות מפותחות בראשית שנות ה-2000, מחירי הדיור הנומינליים נסקו ב-2008 חרי שנים של קיפאון, ועלו בלמעלה מ-40% בתוך שנתיים בלבד".

הקרן ממליצה לישראל לנהל מדיניות מרסנת. "במבט קדימה, על רקע עליית הציפיות לאינפלציה, הלחצים המתפתחים על כושר הייצור ויחס החוב הציבורי הגבוה, נחוצה מדיניות מרסנת. אך יש לעשות זאת באופן שימזער את ההשפעה על התחרותיות, תוך מעקב הדוק אחר חוסר הודאות החיצונית". הקרן סבורה כי "נוכח החשש מפני שחיקת התחרותיות כתוצאה מהידוק מוניטרי נוסף, מהלך של קונסולידציה פיסקלית יסייע להבטיח אינפלציה יציבה וצריכה מקומית נמוכה יותר, ובדרך זו ינוטרלו ההשפעות שלה לחצי תנועות ההון. הוא יחזיר את החוב הציבורי למסלול של ירידה ויותיר למדיניות המוניטרית את המשימה של הסתגלות להתפתחויות העולמיות".

הקרן מעריכה כי ב-2011 תעלה ריבית בנק ישראל ב-1.0%-0.75% וכי המשק יצמח בשנה הבאה ב-3.5% (עלומת צמיחה של כ-4% השנה). גם ב-2012 הצמיחה תעלה.

לדעת הקרן, בהתחשב בתנועות ההון הנכנס לארץ, התוואי התקציבי של הממשלה, מותיר למדיניות המוניטרית ברירה קשה מדי בין מתן מענה לחששות האינפלציוניים ובין השמירה על התחרותיות. הקרן סבורה כי יש להבטיח את שניהם. אי לכך, הפחתת הגירעון הפיסקלי צריכה להיות מהירה מן המתוכנן. הקרן ממליצה כי ב-2011 ובשים שאחריה הגרעון יהיה 1% מהתוצר (התכנון של האוצר הוא 3% ב-2011 2.0% ב-2012 ו-1.0% ב-2013 ואילך. מ.ב). תהליך זה יאט את הגידול בביקוש, יפחית את לחצי האינפלציה, ובכך יאפשר עלייה אטית יותר בריבית בנק ישראל ממה שיידרש לולא כך. כתוצאה מכך יופחת הלחץ על התחזקות השקל.

הקרן ממליצה לישראל גם לנקוט בצעדים משולבים של הוצאות ומיסוי. משמעות הדבר, הורדת רמת ההוצאות מתחת למה שאושר בתקציב. יתכן שתידרש גם פעולה בתחום המסים העקיפים (מע"מ. מ.ב). הקרן סבורה כי, "לצד זאת, אפשר שיידרשו צעדים לצינון שוק הדיור. קצב האינפלציה במחירי הדיור אינו יכול להמשיך בלא הסיכון שייגרם חוסר יציבות נרחב – בפרט במגזר הבנקאי.

היות שאין ודאות מתי תחול ההתייצבות, הצעדים המיידיים לבלימת מגמת המחירים צריכים להתמקד בפעולות הדרושות ממילא לביסוס מגזר דיור בריא בטווח הארוך. לאור הצעדים שכבר ננקטו בכיוון זה, התמקדות זו גם תיטיב במיוחד עם רוכשי דירות צעירים. מהלכים אפשריים כוללים שחרור נוסף של קרקעות והקלות ברישוי, והפחתת הפטורים ממיסוי רווחי הון על הכנסה מדיור ושכירות, כאשר המטרה היא לייצר שדה משחק שווה כוחות בשני התחומים".

ביחס לגז הטבעי שנמצא בחופי ישראל קובעת הקרן כי "בחינה מחדש של המסים החלים על משאבים מתכלים, ובפרט גז טבעי, וקביעת הסדרים לגבי הוצאת הרווחים הוא ראוי. הקמת הועדה לבחינת הסדרי המיסוי ע"י משרד האוצר מבורכת. המשלחת מעודדת את הממשלה לאמץ רפורמות נוספות המשקפות את הנוהג הבינלאומי המיטבי בעולם בתחום זה, כדי להבטיח חלוקה בין-דורית של הרווחים. צריך שהשימוש הראשון בתקבולי מס אלו יהיה להפחתת החוב הציבורי. אם יתגלה גז נוסף בהיקף גדול, יש להעביר את ההכנסות לקרן הון ממשלתית".

בצד המוניטרי, קובע דו"ח הקרן כי אם המדיניות הפיסקלית תרוסן בהתאם להמלצות, ריבית הבנק המרכזי עשויה לעלות באופן משמעותי. אך אם המדיניות לא תרוסן, תידרש העלאת ריבית מהירה יותר מהתחזיות, כדי לבלום את סכנת האינפלציה הגבוהה ולהימנע מהצורך לתקן את המצב מאוחר יותר. על קובעי המדיניות להמשיך בנכונותם להגיב בהחלטיות להתפתחויות הגלובליות, להעלות את ריביות הבנק המרכזי במהירות במידה שהכלכלה הגלובלית תצמח מהר מהצפוי, ולהפך".

ביחס ליתרות הגבוהות של בנק ישראל אומרת הקרן כי, "לאור זאת שהיתרות, כמו גם ההפסדים הנגרמים מהעיקור של הבנק המרכזי, נמצאים כבר ברמה משמעותית, ולאור זאת ששימוש חד-צדדי מתמשך במכשיר זה מערער את אמינות משטר שער החליפין הנייד, אין הוא מתאים לשמש כאמצעי עיקרי לאיזון בין מטרות האינפלציה והתחרותיות. באותה מידה ניתן לשקול הטלת מגבלות על תנועות הון. ייתכן שקיימות אופציות טובות יותר".

דו"ח הקרן מדגיש שחל שיפור בהלימות ההון של הבנקים, ושיפור בהיקף ההלוואות הפגומות. מוסדות כספיים שאינם בנקים מראים שיפור דומה. איכות האשראי בשוק האג"ח הקונצרניות ממשיך להוות מקור תמידי לדאגה עקב התרחבותו המהירה מאז 2004, זאת בדומה לאיום הרדום על היציבות הבנקאית אם מחירי הדיור ימשיכו לעלות במהירות. אי לכך, דרושה התקדמות נוספת לאיתור הסיכונים וניהולם.

על עתיד הרגולציה בישראל, אומר הדו"ח כי "יהיו אשר יהיו ההחלטות הסופיות בדבר מיקומם ומבנם של גופי הפיקוח. אין להמתין לביצוע הערכת המגזר הפיננסי הצפויה להתבצע על ידי קרן המטבע (fsap) כדי לנקוט צעדים לשיפור האבחון ושיתוף הפעולה, ובהקשר זה ניתן לנקוט במהלכים אחרים – כגון בחינת הצורך האפשרי בתכנית לביטוח פיקדונות והסדרים מוקדמים לטיפול בבנקים בעייתיים. על המפקחים להגביר את המעקב אחר הסיכונים וניהולם. אנו ממשיכים להחזיק בדעתנו כי שיקולים אלה מצדיקים להעביר את הפיקוח אל מחוץ למשרד האוצר כפי שנהוג במדינות ה-oecd, עם מספר אפשרויות טובות לגבי המקום אליו צריך לעבור, כולל האפשרות לעצמאות מלאה כפי שנבחרה ע"י מחצית ממדינות ה-oecd".

הדו"ח ממליץ לישראל לבצע רפורמות מבניות מתמשכות בחינוך, במחקר, בסביבה העסקית ובתשתיות. אך בעיקר להתמקד בשילוב מלא של אוכלוסיות המיעוטים בכוח העבודה.