הארוחה הביתית התייקרה ב-30% בתוך חמש שנים

הקוטג' התייקר במהלך השנים האחרונות בעשרות אחוזים, אבל הוא לא היחיד. לצדו התייקרו גם הקפה, המילקי, הקורנפלקס ומוצרים בסיסיים נוספים שנמצאים כמעט בכל בית. אפילו מוצרים שנמצאים תחת צו פיקוח המחירים של משרד התמ"ת ומשרד החקלאות כמו חלב וביצים, התייקרו במהלך השנים האחרונות בעשרות אחוזים.

אמנם מדובר בשקלים בודדים נוספים שאנחנו משלמים עבור כל מוצר, אבל המשמעות הסופית היא תוספת של עשרות שקלים לקנייה ושל מאות שקלים בחודש, שאנחנו מוציאים בכל ביקור ברשתות השיווק.

נעזרנו באתר השוואות המחירים פרייסל כדי לראות עד כמה מוצרים בסיסיים של שתי ארוחות עיקריות שכולנו אוכלים במהלך היום התייקרו בשנים האחרונות.

הרכבנו סל קנייה של 12 מוצרים בסיסיים שקיימים כמעט בכל ארוחת בוקר ישראלית, שמתאימה גם לילדים וגם למבוגרים. מדובר במוצרים כמו גבינה רכה, קורנפלקס, וביצים. אתר השוואות המחירים פרייסל בדק עבור עיתון TheMarker כמה המוצרים האלה עלו ב-2006 וכמה הם עולים כיום.

מהנתונים עולה כי סל המוצרים עלה ב-2006 98 שקל, ואילו כיום אותו הסל עולה 134 שקל - התייקרות של כ-36%. המוצרים שהתייקרו באופן משמעותי היו הגבינה הצהובה גוש חלב של תנובה, שעלתה לפני חמש שנים כ-10 שקלים וכיום היא נמכרת ב-15 שקל; ושוקו יטבתה של שטראוס שעלה כ-14 שקל ב-2006 וכיום הוא עולה כ-20 שקל.

בנוסף לבדיקת עלויות ארוחת הבוקר, בדקנו אם גם ארוחת הצהריים התייקרה. בנינו סל מוצרים של 10 מוצרים שכולל שניצלים, שתייה, אורז, פסטה ושלל מוצרי מזון אחרים שמשמשים אותנו בארוחת הצהריים. גם במקרה הזה עליית המחירים היתה משמעותית והגיעה לשיעור התייקרות דומה מעט נמוך מזה של ארוחת הבוקר: 26%. סל מוצרים שעלה ב-2006 123.5 שקל עולה כיום 155.7 שקל. מוצרים בולטים שהעלו את מחיר הסל הם האורז שעלה ב-44%, ממחיר של 5.5 שקלים לק"ג לכ-8 שקלים כיום; וגם הפסטה שהציגה עלייה דומה של 40% - עלתה ב-2006 4.5 שקלים, ואילו כיום היא עולה 6.3 שקלים.

מדד המחירים לצרכן לתקופה של חמש השנים האחרונות עלה ב-16%, ואילו בשתי הארוחות שהצגנו ההפרשים מגיעים לכ-30%.

"בעוד השכר שלנו לא עלה בקצב גבוה, מחירי המזון עצמם עלו בשיעור גבוה הרבה יותר", אומר תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. לדבריו, עבור אותו סכום הצרכנים מקבלים כיום הרבה פחות: "אנשים מוציאים את אותו סכום על הקניות החודשיות, אך באותו סכום הם קונים מוצרים חלופיים במחיר נמוך יותר או צריכים להסתפק בכמות מוצרים קטנה יותר".

מאחר שכמעט בכל ארוחת בוקר או צהריים מכניס הישראלי גם ירק או פרי, בדקנו בנפרד את פערי המחירים של שישה סוגי ירקות ופירות בין 2006 ל-2011. גם בבדיקה הזו, המסתמכת על נתוני הלמ"ס, עלה כי בחמש השנים האחרונות התייקרו הירקות והפירות בעשרות אחוזים, שמשפיעים אף הם על ההוצאה הכוללת של משק הבית על ארוחות ביתיות.

בחברות המזון הסבירו את עליות המחירים בעליית מחירי חומרי הגלם בעולם, והוסיפו כי המחירים בפועל נקבעים על ידי רשתות השיווק ונקודות המכירה האחרות.

בחברת יוניליוור - שקורנפלקס תלמה שלה התייקר ב-35% ומרגרינה מזולה שלה ב-27% - הסבירו כי החברה ספגה חלק מעליות מחירי חומרי הגלם. "העליות מייקרות את עלויות הייצור של חברתנו ומחפות באופן חלקי בלבד על השפעתן. ככלל, אנו מעדיפים לספוג חלק מהעלויות ככל שניתן מאשר לגלגלן לצרכנינו", אמרו ביוניליוור.

"כמו כן, המחיר הסופי של המוצרים אינו נקבע על ידי החברה. כך למשל, מחיר דגני קורנפלקס תלמה הועלה על ידי חברתנו מאז 2006 בשיעור של כ-15% - פחות משמעותית מהנתונים שהוצגו לנו. זאת, למרות עלייה חדה בתקופה המקבילה של יותר מ-80% במחירי התירס, המרכיב העיקרי של המוצר. מחיר ממרח מזולה הושפע באותה תקופה מעלייה של כ-85% במחיר שמן החמניות, המהווה את המרכיב העיקרי במוצר".

לדברי פיני קמרי, מנכ"ל חברת זוגלובק, החברה העלתה את מחיר המחירון שלה בשנים שנבדקו ב-10%-20% ולא מעבר לכך, כך שכל עלייה נוספת נובעת ממחירים שקובעות רשתות השיווק. "ספגנו בעצמנו את רוב העליות וכל מה שהעלינו לא מסתכם ביותר ממחצית מעליית התשומות".

בסוגת הסבירו כי מאז 2006 התייקרו עלויות חומרי הגלם של אורז פרסי קלאסי ב-70%. "חברת סוגת בחרה להעלות את המחיר בכ-45% בלבד, כאשר היא סופגת חלק גדול מהעלויות בעולם. כיום, סוגת מוכרת אורז פרסי קלאסי במחיר נמוך יותר באופן משמעותי בהשוואה ל-2009, ועושה כל מאמץ כדי למתן את העליות החדות של מחירי חומרי הגלם בעולם".

בחברת אסם - שלפי הנתונים מחיר הפסטה שלה עלה בכ-40% והקטשופ ב-26% - מסרה כי "מדד המחירים לצרכן עלה מאז תחילת 2006 ב-16.7%. לעומת זאת, מחירוני אסם לרשתות, במוצרים שנבדקו, עלו בשיעורים זניחים: שניצל תירס ב-1.7% וקטשופ ב-8.3%. מחירי הפסטה מושפעים מאוד ממחירי הקמח, וכשאלה ירדו הורידה אסם את מחירי הפסטה ב-14%".

בתנובה הסבירו כי "מחיר החלב בשקית נקבע על ידי הממשלה, שכן המוצר הוא בפיקוח. לגבי גבינה צהובה וקוטג', מחיר החלב הגולמי עלה מאז 2006 ב-29%, דבר שהוביל לעליית מחירי המוצרים".

בתנובה התייחסו גם למחירי מוצרי החברות הבנות שלה המופיעים בכתבה (סנפרוסט וטירת צבי): "בעקבות התייקרות האפונה והתייקרות עלויות הייצור, וביניהם המים, שכר העבודה, החשמל וכדומה, עלה מחיר המוצר. חשוב להדגיש כי מחיר המוצר לצרכן לא נקבע על ידי סנפרוסט, אלא על ידי הרשת".

בכל הנוגע למחירי טירת צבי, מסרה תנובה כי "לאור התייקרות חומרי הגלם ובהם עלייה של 38% בעלות ההודו כחומר גלם, עלה מחיר הפסטרמה. המחיר לצרכן נקבע על ידי נקודות המכירה".

משטראוס סירבו להתייחס ומסרו רק כי כל עלייה היתה בלתי נמנעת בשל ייקור התשומות בישראל ובעולם.