ועדת טרכטנברג: "תנו לנו צ'אנס לעשות את עבודתנו"

ועדת טרכטנברג התכנסה היום (שלישי) בפעם השישית לדיון של הצוות הכללי. בדיון נכח יו"ר הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג, וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, אייל גבאי, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, וד"ר טלי רגב, מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.

ועדת טרכטנברג - כותרות אחרונות:
אוריאל לין: לא להורדת מע”מ, לא לגעת במס החברות
ועדת טרכטנברג: "על העם לקבוע המדיניות, לא האוצר"
לאוטמן בדיוני הוועדה: "אין יותר מעמד ביניים בארץ"

בין הדוברים שהגיעו להציג את טענותיהם והצעותיהם הופיעו, בין היתר, נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בירושלים, פרופ' דן בן דוד, ורחל עזריה, המייצגת את "מחאת העגלות". במהלך הדיון הוקראו גם תגובות והצעות מצד גולשים שעלו לעמוד הפייסבוק והטוויטר של הוועדה.

בתום הדיון פנה פרופ' טרכטנברג לציבור, וביקש להתאזר בסבלנות עד לפרסום הדו"ח הסופי. "אנחנו, חברי הוועדה,יורדים עכשיו לבונקר ועובדים כמו שאתם מצפים מאיתנו, וזה שלב אחר. אנא, התאזרו בסבלנות. אני יודע שיש חששות ויש צימאון לתשובות, אבל דרוש לזה זמן. אנחנו נפרסם את המסקנות שלנו תוך זמן קצר לפי מה שנקבע, ואז תשפטו אותנו. אז תנו לנו את הצ'אנס לעשות את העבודה שלנו".

נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובלי, הבהיר בפני חברי הוועדה כי בעיניו המחאה על יוקר המחיה ובפרט המחאה על מחירי הדיור מוצדקות, אולם הדגיש כי הוא חושש שהן לא יובילו להורדת מחירים, כל עוד לא הבעיות המרכזיות של ענף הבנייה לא יטופלו. "אנחנו יכולים לבנות דיור בר השגה ואנחנו יכולים לבנות דיור להשכרה, אבל הממשלה צריכה קודם כל לוותר על חלק מהכנסותיה מקרקע וממיסוי, לטפל בביורוקרטיה הקשה ולנהל את הענף בצורה נכונה יותר על ידי נטרול המונופולים, הפחתת הריכוזיות והסדרת שיטת החוזים של קבלנים מול המדינה", הסביר .

לדברי בובליל, הממשלה מגבירה את הריכוזיות בענף ויוצרת מוקדי כוח על ידי ריכוז הפרויקטים והעבודות בידי מספר חברות. לדוגמה ציין בובליל את פרויקט עיר הבה"דים, שיבנה על ידי חברה אחת שתזכה במכרז כולו. בנוסף ציין כי מנהל מקרקעי ישראל פועל כמונופול בתחום הקרקע. לדבריו, שיטת המכרזים בה המרבה במחיר זוכה היא הגורם המרכזי לעלייה חדה במחירי הקרקע והיא גם הסיבה שהקבלנים לא יוכלו למכור דירות זולות יותר - נוכח המחירים ששילמו על הקרקע.

פרופ' טרכטנברג חזר במהלך דיון על הקריאה לשמור על מסגרת התקציב ולא להגדיל את הגירעון. "חשוב להגיד שאין פתרונות מיידים. גליוטינה היא פתרון מיידי, אך זה לא פיתרון אמיתי", אמר טרכטנברג. "פתרון עומק ופתרונות מבניים יקחו זמן. יהיו גם פתרונות מיידים, אבל אי אפשר לעשות שינוי איסטנט. - עומק הפתרונות הוא כעומק הבעיות, שחלקן מבניות", הוסיף.

פרופ' בן דוד התייחס בדיון למצב שוק העבודה, וציין את חוסר האיזון בחלוקת הנטל. "למרות שיש לנו סקטור שהינו בין המובילים בעולם המערב, קיימות שתי מדינות בישראל - אחת שהיא בחזית הידע, והשנייה שמהווה משקולת על כל השאר כיוון שהיא לא מקבלת תנאים וכלים להתמודד במשק מודרני", הסביר בן דוד. "אנחנו, שהיינו דומים למדינות ה-OECD לפני שנים - עכשיו כבר לא במצב הזה. שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל הולכים וקטנים ביחס ל-OECD".

"בתחומי היסוד, רמת החינוך בישראל היא בתחתית - מתחת לכל 25 המדינות הרלוונטית", הוסיף בן דוד. "וזה רק במקרה של היהודים הלא-חרדים, במקרה של הערבים הרמה היא מתחת למדינות כמו אינדונזיה ויחד עם החרדים שלא לומדים מעבר לכתבה ח' - דברים שקשורים לשוק העבודה - מדובר בחינוך של עולם שלישי".

בן דוד אמר עוד כי "בנושא התשתיות, ישראל נמצאת הרחק מאחור ביחס למדינות קטנות כמו בלגיה, שווייץ והולנד. בשווייץ קיימים 61% יותר כבישים ובבלגיה פי 6. ברכבות - בדנמרק פי 4 מישראל ובשווייץ פי 9 - ככה לא בונים מדינה".

ד"ר מרי תותרי מעמותת "סיכוי", עמותה המשותפת לאזרחים ערבים יהודים, ציינה כי ישנו מחסור ב-8,000 כיתות לימוד במגזר הערבי, ולכן הישגיהם של התלמידים הערבים נופלים מאלה של התלמידים במגזר היהודי. "זה בא לידי ביטוי בעיקר בבגרויות. אחוז הזכאות הנמוך יחסית פוגע בסיכוי של הציבור הערבי להשתלב בשוק העבודה, ולכן נקודת הפתיחה שלהם נמוכה יותר". רון גרליץ, שייצג אף הוא את העמותה, הוסיף כי "חובת הוועדה לבחון כל פיתרון ולראות באיזו מידה הוא יצמצם או יעמיק את הפערים בין יהודים לערבים".

בהמשך דיברה רחל עזריה, חברת מועצה בעיריית ירושלים ומיוזמות "מחאת העגלות" שיזמו ההורים. עזריה הציגה ארבע דרישות - חינוך חינם עד גיל 6, התאמה בין שעות העבודה והמנוחה של המבוגרים לבין שעות הלימוד והחופשות של הילדים במערכת החינוך, הארכת חופשת הלידה ופיקוח מחירים על מוצרי יסוד לתינוקות. בנוסף הציעה עזריה להאריך את יום הלימודים עד השעה 16:00, בטענה שצעד זה יחסוך למשפחה הממוצעת כ-1,000 ש"ח בחודש.

כמו כן המליצה עזריה על הוספת מעונות יום בשטחם של גני ילדים. היא הדגישה עוד כי משפחות חרדיות משלמות 200 שקלים עבור חינוך לגיל הרך, לעומת 3,000 שקל שמשלמת האוכלוסייה הלא-חרדית. מנכ''ל משרד ראש הממשלה היוצא ,אייל גבאי, התייחס לדבריה של עזריה ואמר כי הוא "מאוד שמח שהיא לא הזכירה את סוגיית הכרת בהוצאות טיפול ילדים". גבאי ציין כי צעד זה הינו "בעל עלויות אדירות שרק יגדיל את האי-שוויון במשק", והוסיף לעומת זאת כי הוא שמח שעזריה כן הזכירה את הצורך לכניסת החינוך הממשלתי לשכבות גיל נוספות - שהוא, לדברי גבאי, "דבר חיוני".

יו"ר תנועת אנשי המילואים - בלת"ם, רועי רון, התייחס למצוקתם של אנשי המילואים, שלטענתו לא מקבלים תמורה מלאה עבור שירותם ונפגעים כלכלית. רון הדגיש כי נוכח המצב החמור, "אנחנו מתקדמים במהירות למצב בו לא תיהיה ברירה ונאלץ להקים צבא שכיר".

רון הציע להנהיג העדפה מתקנת שתחזק את מערך המילואים, ותתן עדיפות למשרתים במשרות ציבוריות. "הרעיון הוא שהמדינה תשדר - אנחנו מחזקים את האזרח שמשרת במילואים ונותנים לו עדיפות, וכך נראה לו שאנחנו לא מחבקים אותו רק במילים - אלא במעשים".

בסיום הדיון, אמר טרכטנברג כי הוא מקווה שההידברות עם הציבור תמשיך גם בתום פעילות הוועדה. "אנחנו רוצים לצעוד לעבר מה שנקרא 'דמוקרטיה השתתפותית', שהיא לא חד פעמית אלא כך צריך לפעול. יהיה קשה מאוד למישהו ללכת צעד אחורה ולא לאמץ את המודל הזה שנקבע כאן".

(עדכון ראשון: 11:15)