(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)
ועדת הריכוזיות הציגה היום (שני) את המלצותיה בנוגע להגברת התחרותיות במשק, המציעות דרכים להגבלת כוחן של בעלי ההון ופירמידות השליטה במשק. עיקר ההמלצות נוגעות לפיצול החברות השולטות במשק, על ידי הגבלת נכסים ואיסור אחזקות ריאליות לצד אחזקות פיננסיות - תוך ארבע שנים.
עוד על ועדת הריכוזיות:
טרכטנברג עוקף את שני: יציע מהלכים לשבירת הריכוזיות
מסקנות ועדת הריכוזיות: דברים שנשמע מהטייקונים
פנייה לציבור: שלחו הצעות לפתרון בעיית הריכוזיות
את מסיבת עיתונאים שנערכה במשרד האוצר פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתייחס בראש ובראשונה לבעיית יוקר המחיה - שלטענתו נובעת מחוסר התחרות. "הצרכן הישראלי רואה שכשהוא מגיע למלא את העגלה ב'סופר' הוא מגלה שזה הולך ונעשה יותר יקר ונשאר לו פחות ופחות כסף. יוקר המחיה עולה - ואם אנחנו משווים למחירים ולשירותים הניתנים בעולם, אפשר לראות שהצרכן הישראלי משלם יותר - וזה נובע מחוסר תחרות מספקת - והיא זו שתוריד את המחירים".
נתניהו הוסיף כי התרשם עמוקות מהדו"ח שהוגש לו. "זהו דו"ח רציני מאוד, מעמיק וממצה ואני מעז לומר - פורץ גבולות גם מבחינת הכלכלה העולמית. כמובן שישנם נושאים שדורשים עוד ליבון ובירור". נתניהו התייחס גם לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, ואמר כי כי "גם בוועדת טרכטנברג ניצור הכנסת תחרות לשווקים בהם אנחנו רוצים להפחית מחירים".
מה דעתכם על המלצות הוועדה? בואו לדבר על זה בפייסבוק
נתניהו התייחס ברמיזה לאווירה הציבורית נגד בעלי ההון - הטייקונים. "בעלי העסקים בישראל הם אינם יריבים - הם ידידי הכלכלה הישראלית. אין לנו רצון לפגוע בעסקים שמטבעם מתרחבים הם המייצרים את מקומות העבודה שלנו ומובילים את הכלכלה. אנחנו מעוניינים רק לייצר תחרות".
באותו נושא אמר שר האוצר, יובל שטייניץ כי "הוועדה הזו חיונית במיוחד לא רק לאנשים שחוסכים ולצרכנים שייווכחו שהמחירים יירדו, אלא גם לאנשי עסקים והיזמים - הם המרוויחים הגדולים". שטייניץ הסביר כי "התוצאה של עבודת הוועדה היא משק שפועל בצורה יעילה וטובה יותר, וכלכלה שיהיה אטרקטיבי יותר להשקיע בה - וכך הרוב המכריע של היזמים ושל אנשי העסקים ושל החברות ייצא נשכר.". שטייניץ הדגיש כי "אנחנו מכבדים אנשי עסקים אבל חייבים לדאוג לתחרות חופשית כדי שהסקטור העסקי ישגשג, ולכן מסירים את החסמים במובן הזה".
ראש הממשלה ושר האוצר המטירו שבחים רבים על חברי הוועדה, שלדבריהם עשו עבודה רצינית, יסודית ואחראית. שטייניץ ציין כי הוא קיבל את כל המלצות הוועדה, מלבד סעיף אחד או שניים- "שיש עוד איזשהו ספק לגביהם, והם יתבררו בהמשך"..
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ציין גם הוא כי התרשם עמוקות מעבודת הוועדה. "הצוות עשה עבודה מצוינת ורצינית, והביא פתרונות לבעיות שנמצאו בהרבה מדינות קטנות בעלות משקים קטנים", אמר פישר. "אני בטוח שאחרי שאנחנו נעביר את ההמלצות באופן סופי, מדינות אחרות יבואו ללמוד מאיתנו".
בשלב זה, הציג יו"ר הוועדה, חיים שני, את מסקנות הוועדה והמלצותיה העיקריות. ההמלצה העיקרית היא, כאמור, איסור על אחזקה צולבת של נכסים פיננסיים וריאליים. כך למשל, יצחק תשובה לא יוכל להחזיק בחברת הביטוח הפניקס, לצד שליטתו בקבוצת דלק. בנוסף, המליצה הוועדה על הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית. הוועדה קבעה כי הגופים יידרשו לביצוע השינויים כמומלץ בארבע השנים הקרובות. זאת כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך זה.
על פי הגדרת הוועדה, תאגיד פיננסי משמעותי הינו תאגיד שמנהל נכסים מעל ל-50 מיליארד שקלים (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק), ואילו תאגיד ריאלי משמעותי הינו תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקלים, ומאזן מעל 20 מיליארד שקלים.
הוועדה התייחסה גם לבעיתיות במבנה הפירמידות - המבנה השרשורי של מספר חברות, כאשר בראשן עומד בעל שליטה משותף. הוועדה קבעה כי "מדובר בכל שוק" - אולם לא אסרה עליו באופן רשמי. במסיבת העיתונאים אמר שני כי "אם מסתכלים על עשר הקבוצות הגדולות בבורסה שווי השוק שלהן הוא 40%. ישראל ממקומת במקום קיצוני יחסית לעולם. בנוסף, ל-90% מהחברות בבורסה ישנו בעל שליטה. הקבוצות הגודלת מתאגדות למבנה פירמידיאלי עם בעל שליטה".
הוועדה קבעה כי "המבנה הפירמדלי אינו נכון מיסודו", אולם הסבירה כי לאחר שהתחבטה רבות בנושא, החליטה ש"כלי זה אינו אסור על פניו, אך קיים בו פוטנציאל גבוה לניצול בעלי מניות המיעוט בתוך הפירמידה על ידי בעל השליטה בפירמידה". "כמו כן", נכתב, "הוא מעורר בעיות של תחרותיות ובמקרים מסוימים גם בעיות של יציבות כלל משקית"
כפתרון, הציעה הוועדה כי " על כלי ממשל תאגידי שיבטיחו שכל חברה במבנה תתנהל על פי האינטרסים של כלל בעלי מניותיה ולא על פי האינטרסים של בעל השליטה בלבד",
"בצורה זו הוועדה לא מונעת מבנים פירמידאליים אלא מאפשרת למשקיעים להבדיל בין מקרים בהם הפירמידה יוצרת להם ערך - אז פעילותה תוכל להמשך כרגיל, לבין מקרים בהם הפירמידה משרתת את האינטרס של בעל השליטה - אז לציבור בעלי המניות יתאפשר לאזן את אופי ניהולה או לפרוש ממנה במידה וירצו בכך".
לטיפול במינוף הגבוה בקבוצות העסקיות, ביחס למקובל בעולם, המליצה הוועדה על כלי מס המטפל בהכרה בהוצאות המימון, שיקטין את התמריץ לקחת הלוואות כדי לבצע רכישות ממונפות.
בנוסף, הוועדה המליצה על הרחבת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. על פי ההמלצות, בית הדין יוכל לכפות שינויים (סעדים מבניים) בקבוצות ריכוז. בנוסף, ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר את התיקון לחוק ההגבלים העסקיים המקנה לממונה סמכות אכיפה מנהלית כולל שימוש בעיצומים כספיים.
הוועדה התייחסה גם לאחזקתם של נכסים ציבוריים - בהתייחס לתהליכי צמצום מעורבות המדינה בחיי הכלכלה. "חברי הוועדה סבורים כי במצב הדברים הנוכחי לא תמיד נשקלים די הצורך שיקולי תחרות וריכוזיות, אשר חשוב שיישקלו בהליכי הקצאת נכסים של המדינה או בהקצאת זכויות, רישיונות וזיכיונות. לעיתים עולות שאלות לגבי עצם הסמכות של הגוף המקצה לשקול שיקולים רחבים לבד משיקולי מחיר".
טיוטת דו"ח הוועדה תופץ להערות הציבור, ולאחר מכן יחל שימוע בת 30 יום, במהלכה יוכלו אנשי ההון, חברות במשק וכן אזרחים מהציבור הרחב להשמיע את עמדתם בפני הוועדה. בסיום השימוע תפרסם הוועדה את הדו"ח הסופי שלה - תוך שלושה חודשים. לאחר גיבוש מסמך זה ולפני פרסומו תיפגש הוועדה עם ראש הממשלה, שר אוצר והנגיד, ותשמע את הערותיהם. לאחר מכן תפרסם הוועדה את הדו"ח הסופי בציבור, וזה יוגש לאישור הממשלה והכנסת.
(עדכון ראשון: 11:48)