כותרות העיתונים והאתרים הכלכליים עוסקות ביממה האחרונה בפרשה החדשה והמקוממת שלפיה נעצרו בעליה של חברת ב.יאיר הציבורית החשודים בעבירות מס והלבנת הון בהיקף של 60 מיליון שקל עבור יצחק אברג'יל, וaמעצרם הוארך על-ידי בית המשפט השלום בראשון לציון.
על המוסדיים לבחון בזכוכית מגדלת
ישנה סברה מוטעית לפיה העובדה שמדובר בחברה ציבורית הנתונה תחת רגולציה מחסנת את המשקיעים מפני פגיעות מהסוג הזה. אבל עלינו, החוסכים, להבין כי העובדה שמדובר בחברה ציבורית, אין בה בכדי למנוע שחיתות באופן מוחלט, אם בכלל. חברה ציבורית אינה חסינה מפני מעשי שחיתות והונאות כספיות, על אף הפיקוח שנכפה עליהן. לציבור הן בישראל והן בעולם ישנו ניסיון רב באשר לחברות ציבוריות מפוקחות, שהעבירו שוחד בעשרות מיליונים.
על כן, אנו, כחוסכים דרך הגופים המוסדיים, מצפים מהגופים הפיננסיים הגדולים לבחון בזכוכית מגדלת את התנהלות החברות גם בפרמטרים האלו, מעבר לשורת הרווח והתשואה. ברחבי העולם כבר נהוגים מודלים ומסלולים של השקעות אחראיות, שלוקחות בחשבון את כלל הסיכונים בחברות, ובכלל זה גם ממשל תאגידי תקין, שקיפות בדיווחים וסיכון לשחיתות.
שווה, אפוא, להתעכב על ההצהרה שניפקו עורכי הדין של שניים מן העצורים ושל חברת הנדל"ן, שכן ייתכן ויש בה משום הטעיית הציבור וניסיון לטשטש את ההאשמות החמורות שבגינן נעצרו בעלי החברה. לדברי עורכי הדין רונאל פישר, רות דוד-בלום ונטלי שטרול, "כיוון שמדובר בחברה ציבורית אשר מפוקחת היטב על-כורחה, הטענות והחשדות הם עורבא פרח". האמנם?
מבקר חיצוני לנושאים חשבונאיים אינו מהווה תחליף למערכת מסודרת ומתוקנת למניעת שחיתות או מעשי מרמה. עוד אנו זוכרים, למשל, את התחקיר של ה"ניו-יורק טיימס" בשנת 2012 באשר לשחיתות בחברת הבת המקסיקנית של "וול-מארט", לפיו נציגי החברה שילמו לפקידי ממשל במקסיקו יותר מ-24 מילון דולר על מנת להאיץ פתיחת סניפים חדשים בתחילת שנות ה-2000. סכום זה אינו אמור להיעלם מהעין בהנחה והפיקוח הנהוג לגבי חברות ציבוריות הינו מספק רק מעצם היותן ציבוריות. בעקבות התחקיר בעיתון, נפתחה חקירה בנוגע לחשדות לשוחד ושחיתות במשרד המשפטים האמריקני.
מציאות עגומה זו מחזקת את הדו"ח המיוחד של הגוף הבינלאומי למלחמה בשחיתות (Transparency International), שהתפרסם בשנת 2012 ובמסגרתו נבדקו 105 חברות ציבוריות גדולות ומובילות בעולם. הדו"ח קבע כי רוב החברות הציבוריות אמנם קידמו את השקיפות בחברות ומדווחות יותר מבעבר אודות תכניות למניעת שוחד, אולם עדיין, תוצאות הדו"ח קובעות שיש המון מה לשפר בנושא השקיפות בחברות אלו.
חברת "גרינאיי" (GREENEYE), המבצעת הערכות ומספקת כלים בשביל משקיעים אחראיים מכל העולם, בדקה 50 חברות ישראליות בשנת 2010 - ומצאה כי אף אחת מהחברות אשר נמצאות בסיכון גבוה להיחשף לבקשות שוחד, אינה ערוכה למניעתו באופן מיטבי.
מדיניות למניעת שוחד נמצאת אמנם בחברות ציבוריות ישראליות רבות, אך כדי להטמיע את המדיניות, נדרשת תשתית ניהולית שתבהיר לעובדי החברה, לספקיה וללקוחותיה את מדיניות איסור השוחד וזו קיימת בשתי חברות בלבד - אם כי ברמה בינונית. בקרב חברות אחרות נמצאת מערכת ניהול בסיסית.
כדי להשיב את אמון הציבור בנכסים בו כספו מושקע, על המוסדות הפיננסיים לדרוש מהחברות הציבוריות להציג מערכות ניהול מסודרות ושקופות למניעת שחיתות על כל צורותיה כולל שוחד, מעילות והלבנת הון.
נגה לבציון-נדן, מנכ?לית חברת המחקר Greeneye להשקעות אחראיות ומומחית לניהול סיכונים חברתיים וסביבתיים