כאשר המדינה החלה לשווק דירות מוזלות בהגרלה רק מעטים ועשירים החזיקו דירות בחו"ל. כעת, כשרבים קונים את דירתם הראשונה דווקא ביוון, קפריסין או פורטוגל, הגיע הזמן שהמדינה תשנה את הכללים ותחתוך את הזכאות של מי שכבר יש לו נכס, גם אם הוא מעבר לים
תקציב המדינה החדש מחליש עוד יותר את מעמד הנשים בישראל. באופן לא מפתיע, הסיכומים שעומדים בבסיסו נעשו בעיקר בין גברים
כמה עולה להכין היום מרק? אתם לא רוצים לדעת. על ענבים ואבטיח כבר ויתרנו, אבל איך בדיוק אפשר לחיות פה אם כדי לשים סיר מרק על האש צריך לעבוד שעתיים בשכר מינימום
בזמן שאנחנו עסוקים במחלוקת הפוליטית הפנימית, מנצלת הממשלה את הקיטוב כדי לשלוח את ידה החמדנית אל הכיסים של כולנו. "תראו סמולנים" או "תראו ביביסטים" הם צועקים, ומעלימים עוד שומר סף
כמו בפרשה החדשה בלשכת נתניהו, כך גם בתקציב המדינה: קודם מפריחים כותרות מנופחות ומרחיקות לכת ואז צופים בהן מתרסקות לקרקע המציאות. הגיע הזמן לפתח עקומת למידה
אני אב גרוש, מורה ומחנך, עובד בשלוש עבודות אחרי שכבר כמעט מצאתי את עצמי ישן בפארק הירקון. בשנים האחרונות הצלחתי לחזור ולעמוד על הרגליים בעבודה קשה, אבל התקופה האחרונה שוב דוחפת אותי לאחור. כמה עוד אוכל לסחוב ככה, במאבק קיום יומיומי? טור אורח
אזהרות בכירי המערכת הפיננסית לפיהן "חוק הסנקציות" שעלה השבוע מחדש בוועדת השרים עלול להוביל לבידוד כלכלי ולניתוק מהמערכת הבנקאית הבינלאומית, נתקלו בזלזול וביטול. בכירים מתריעים כי "נהיה מבודדים, לא ניתן יהיה לבצע אפילו את הפעולות הפשוטות ביותר"
בעוד שראש הממשלה גייס את המלחמה לצרכיו הפוליטיים כדי לנטרל את העדות בבית המשפט, הוא אינו מוטרד ממהלכים שנויים במחלוקת שממשלתו מקדמת. חבל שאפילו גרם מיכולותיו המופלאות לא מופנה לטובת כלכלת ישראל
כולנו מושקעים היום במדדים המובילים בארה"ב דרך הפנסיות ולא רק, וחזרתו של טראמפ לשלטון והדרך שבה ינהל את המשברים העולמיים נוגעת ישירות לכיס שלנו. המסכים ירוקים עכשיו, אבל אחרי שתשקע האקסטזה בוול סטריט יתברר שהמדיניות החדשה בבית הלבן עלולה לשאת תג מחיר גבוה
ליסבון היתה צריכה להיות המקבילה של תל אביב: עם מחירי נדל"ן שהאמירו ומסעדות שאינן זולות כפי שהיו בעבר. אלא שגם אחרי עליית המחירים זוג אוכל ושותה במסעדה ב-200 שקל, ומאה יורו בסופר סוגרים ארוחה מפוארת לאורחים. נראה שאיבדנו את השפיות, וזה אפילו לא קשור למלחמה
בני הזוג גוטווירט שילבו בין הצלחה עסקית לפילנתרופיה, והקימו קרן שמקדמת מדע, חינוך ובריאות בישראל. כעת, יוזמתם הגדולה הבאה: הקמת בית ספר לרפואה במכון ויצמן לשיפור מערכת הבריאות בארץ | מאמר מאת יצחק סוארי, יו"ר קבוצת אלייד
תיקון לחוק המצלמות במעונות אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. מי רשאי ומתי ניתן לצפות בחומר המצולם? היכן מותר להציב את המצלמות? ואיך להגן עליו מפני תקיפות סייבר? וגם: באילו מקומות נוספים מותר להציב מצלמות ומה קורה עם אלפי המצלמות שכבר מצלמות אותנו?
התעקשות על עבודה מהמשרד, יחסים רופפים עם המנהל וחוסר הבנה של פערים בין דוריים: כל הטעויות שמעסיקים עושים מול העובדים והדרך לשמור עליהם
אם בשנתיים האחרונות ישראלים רבים חולמים על הרגע שבו הם יארזו את עצמם והמשפחה ויעופו לחו"ל, אירועי האלימות באמסטרדם פוצצו את הבלון, והבהירו מה המחיר האמיתי של להיות היום ישראלי ויהודי בחו"ל
עדיף למעסיקים להתמקד במיומנויות וכישורים לתפקיד, ופחות בניסיון המקצועי כפי שהוא עולה מקורות החיים. כך גם אנשים צעירים שרק סיימו את הלימודים מקבלים שוויון הזדמנויות, ולא נפסלים על חוסר ניסיון, ומעסיקים מוצאים עובדים מתאימים שנשארים לאורך זמן
כשם שהגיבור של בית הקלפים המקומי חצה את הקווים האדומים בהדחת שר הביטחון כך הוא יעשה הכל שתקציב 2025 יאושר בכל מחיר. גם אם יש מי שמשמיע ציוצי התנגדות, הוא במהרה יתקפל או יקבל פיצוי, על חשבוננו כמובן
ממשלת ישראל ומשרד האוצר הוכיחו שאין להם ראש לתהליכי עומק כלכליים, לניתוח נתונים וליצירת תוכניות ארוכות טווח. במקום לשבור את הראש, בחרו בפתרונות הקלים: עוד ועוד מיסים ישירים ועקיפים, שהמשותף לכולם הוא הציבור שמשלם אותם. ומי לא ייפגע בכלל? אתם כבר יודעים
בלי מנועי צמיחה, בלי השקעות שייתנו תקווה ליום שאחרי, בלי הטבות לציבור העובד והמשרת, אבל עם שימור אוכלוסיית הסעד, כספים קואליציוניים כיד המלך ואפילו אפליה מגדרית. ממשלת ישראל מציגה: תקציב שכולו ייאוש
גם מי שמאושרים היום מפיטורי גלנט יתפכחו מהר מאוד ויגלו שהפסידו. הבחירה להחליף את גלנט דווקא אחרי שורת הישגים בשדה הקרב, לצד הדרך הגסה, מבטיחים נזק היקפי ומשבר אמיתי. ומאיפה העוז של ישראל כ"ץ לקחת על עצמו תפקיד שגדול ממנו בכמה מידות?
בזמן שגשוג קל להסתיר את ההונאות, אבל כשהמשבר גובר הן נחשפות ואיתם נחשפים גם ההפסדים העצומים. על חברות, ארגונים וגם משקיעים פרטיים לזהות את הסימנים - ולמנוע שברון לב רגשי ובעיקר כלכלי
אני עוד לא יורד מהארץ, אבל כן בודק חיים אלטרנטיביים שאולי אפשר יהיה לנשום בהם בלי שהלב יישבר. אלף כמוני שזולגים להם לחו"ל לא ישפיעו על הסטטיסטיקה, ב-10,000 יתחילו לשאול אם זו מגמה, וב-100 אלף כבר אפשר יהיה לכבות את האור. חצי-רילוקיישן, ככה זה נראה
חוק המעונות קובע כי החרדים יתקדמו לראש הרשימה, ואילו המילואימניקים יצטרכו למצוא פתרונות. הממשלה התרגלה שהיא מעמיסה הכל על קבוצת הישראלים היצרנים, גם כשהקבוצה הזאת הולכת וטובעת בעת שהיא נושאת את כל המדינה על גבה
הבטיחו שלא יוטלו מיסים חדשים? אז הבטיחו. סיפרו שיבוטלו כספים קואליציוניים? לא בישראל. התחייבו לסגור משרדי ממשלה? אולי התכוונו לשווייץ. מעמד הביניים המשלם מיסים, משרת במילואים ויוצא לעבודה חוטף עוד מכה. תקציב 2025 אושר בממשלה, תתכוננו לשלם
תוכנית לשיקום נפשי, תושבים שנפגעו בקו הראשון וגם יתר אזרחי המדינה שהרגשת הבטחון האישי שלהם נפגעה, שילוב המגזר העסקי בלקיחת המושכות ועוד. מי שמצפה שביום שלאחר המלחמה נחזור לצמוח כתהליך טבעי עלול להיתקל במציאות קשה וכואבת
הפיצוי שיקבלו נפגעי אירוע הדריסה בצומת גלילות תלוי אם ייקבע שמדובר בפיגוע או בתאונת דרכים. גם אם השר לביטחון פנים משוכנע שהנהג היה מחבל, הנפגעים ומשפחת ההרוג צריכים לחכות להכרעה הסופית כדי לדעת מי הגורם שיפצה
מעולם לא היו רבים וחלשים כל כך נתונים בידם של עשירים ומנותקים כל כך. לא צריך להיות סוציאליסט ואפילו לא "חברתי" כדי לראות את דיוני התקציב ולהיבהל מרמת הניתוק בין מי שמחליטים על הצעדים הכלכליים לבין מי שישלמו את המחיר
סבסוד המעונות היה הדבר היחיד שהממשלה החזיקה מול החרדים, והיא כעת מעניקה להם אותו באריזת מתנה מהודרת. הפארסה הבהירה כי מה שהיה הוא שיהיה: אנחנו נעבוד, נשלם מסים ונילחם בסדיר ובמילואים, והם לא. וחוק הגיוס? נתראה בעוד סיבוב בבג"ץ
עובדי חברת ההייטק בהלם לאחר שהוחלט להפסיק את האספקה החינמית של הקפה. רק כדאי שיזכרו שזה עדיף על פני פיטורים
החודש תצביע הכנסת על תקציב 2025 ואיתו הגזירות הכלכליות שנרגיש כולנו בכיס, למה אף אחד לא מדבר על זה? ניר קיפניס, הניר-גן, חושב שהפעם לא רק הפוליטיקאים, אלא גם התקשורת והציבור אשמים - מתוך "וואלה פתרנו"
לאור המציאות המשתנה, חברות צריכות לערוך התאמות בחברה כדי להתמודד עם כל האתגרים שמציב בפניהן החוסר של חיילי המילואים. איך עושים את זה?
