להחמיר בענישה בנושא בטיחות העובדים

אחד הנושאים שאינו זוכה לתשומת לב ראויה הינו עניין תאונות העבודה שקורות חדשות לבקרים במסגרות השונות. רק בעקבות פרסום הנתונים לפיהם ביטוח לאומי שילם מעל 4 מיליארד שקל לנפגעי תאונות עבודה בשנת 2014, וכי סכום הקצבאות לנפגעים עלה ב כ- 6.5% לעומת השנה הקודמת, הופנו הזרקורים לבעיה זו.

מסתבר שהשנה האחרונה הייתה שנה קשה ביותר, בה נהרגו 62 עובדים בתאונות עבודה בישראל. מתוכם, 31 פועלים השתייכו לענף הבנייה. בעוד שבנתונים צוין כי 18 בני אדם נהרגו מפגיעת כלי עבודה שלא חוזקו היטב, לא הייתה התייחסות לאותם עובדים שנהרגו מתאונות מסוג אחר, למשל זו שארעה לפני כחודשיים במפעל מצות, בה נהרג משגיח כשרות כאשר נמחץ למוות בתוך מכונה לייצור מצות.

נזקים מסוגים אלו נגרמים מכמה גורמים מרכזיים: אחד מהם הינו חוסר תשומת לב מצד המעסיק שאינו דואג לתנאי עבודה בטוחים ושימוש באביזרי בטיחות העשויים להגן על העובד. גורם מרכזי נוסף הוא חוסר מקצועיות והתנהגות בלתי אחראית מצד העובדים שאינם מקפידים על הוראות בטיחות, ולא אחת עובדים במקומות מסוכנים ללא אמצעי מיגון הולמים. אנו רואים למשל נזקים שאינם בגדר "תאונה" קלאסית, אלא התפתחות שלילית הנובעת מחוסר זהירות, כמו עבודה בשיש ואסבסט, בהם פעמים רבות העובד אינו שומר על מיגון הולם באמצעות מסיכה והתוצאות עלולות לגרום לסרטן ריאות ומחלות קשות אחרות.

מלבד שתי בעיות אלה, יש בעיה של פיקוח בנושא תאונות העבודה. נושא זה נמצא תחת אחריותו של משרד הכלכלה, אך הגוף המפקח בפועל הינו משרד העבודה. הבעיה היא שמפקחיו אינם מסוגלים להשתלט ולשלוט על הנעשה בכל המפעלים הן בשל מספר קטן יחסית של בעלי מקצוע הולמים והן בשל מגבלה תקציבית. כתוצאה מאלו, נוצר עומס בלתי סביר, כך שגם אם מצליחים בסופו של דבר לבצע בקרה, הרי שתוצאות הבדיקות של המשרד ניתנות בקצב איטי מדי.

ומה בעניין מנגנון ההרתעה? גם הוא אינו מתפקד כראוי. כך לדוגמא: בבית הדין לעבודה אשר בפניו נידונים כתבי אישום המוגשים נגד מנהלי העבודה או הקבלנים, השופטים נוטים שלא להחמיר, למרות העובדה שבחלק מהעבירות הטכניות ניתן להטיל עונש מאסר בפועל. לעומת זאת, כאשר מדובר במקרה של רשלנות מובהקת ונזק גוף חמור, בה מוגש כתב אישום לביהמ"ש השלום או המחוזי, הדן בעניינים פליליים, הסיכוי של הטלת עונש חמור הינו משמעותי ביותר.

בכל מקרה, פסקי הדין הניתנים כנגד מעסיקים רשלניים אינם דומים כלל וכלל לפסקי דין הניתנים לדוגמא ע"י בתי משפט הדנים בעבירות קשות של נהגים שסרחו. כאשר מדובר בתאונות קטלניות, מאסר בפועל של נהג מעורב, רשלן, הופך להיות שגרת יום וכחלק ממדיניות ביהמ"ש העליון.

למרבה הצער, הדברים אינם נראים כלל בפסקי הדין של בית הדין לעבודה ומעבירים מסר של הקלת ראש. אי לכך, בראש ובראשונה יש לפעול להחמרת העונשים במקרים של תאונות עבודה. לכך יכולה להיות משמעות עצומה, כאמצעי לשמש כגורם הרתעתי, שיחסוך בעתיד בחיי אדם ובפציעות מיותרות.

המאמר נכתב ע"י עו"ד עמיקם חרל"פ, ממשרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח