וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תשכחו מהוזלת ההלוואת - מאגר האשראי יפגע בזכויות של כולנו

30.1.2016 / 11:00

בשם הרצון להוזיל, לכאורה, את ההלוואות בשוק האשראי הצרכני מאפשרים לבנק ישראל להפוך לאח הגדול, ולפגוע אנושות בזכות שלנו לפרטיות. דעה

אדם מחזיק כרטיס אשראי. ShutterStock
אדם מחזיק כרטיס אשראי/ShutterStock

כבר בקרוב בנק ישראל יידע על כל אחד מאיתנו שלל נותנים שכלל לא בטוח שהינו רוצים לחשוף: סכום ההלוואות שלקחנו מהבנק, מחברת האשראי או מחברת הביטוח; האם קיבלנו אשראי חוץ בנקאי, כמה הלוואות ביקשנו מכל אחד מהגופים האלה, באילו מועדים בדיוק והאם הצלחנו לעמוד בתשלומים; כמה נכסים יש בבעלותנו, ומה היקף השימוש שלנו בחשמל או בטלפון הסלולרי. מיותר לציין שבאותו מאגר יופיעו גם הנתונים השליליים, שכבר עתה ידועים לבנק ישראל, למשל פשיטות רגל, תיקים בהוצאה לפועל או שיקים חוזרים. מופתעים? חוק נתוני אשראי, שנדון בימים אלו בוועדת הכלכלה של הכנסת, עתיד להפוך את בנק ישראל ל"אח הגדול".

בשם הרצון להוזיל, לכאורה, את ההלוואות בשוק האשראי הצרכני, כלומר בזה שמספק הלוואות בעיקר למשקי הבית, מאפשרים לבנק ישראל להפוך לאח הגדול. מטרה נוספת שמוזכרת בהצעת החוק, היא להכניס לשוק האשראי אוכלוסיות שהודרו ממנו, ולא לקחו עד כה הלוואות. לצורך זה רוצים יוזמי החוק להכניס למאגר גם את נתוני צריכת החשמל שלנו, וגם את העובדה ששילמנו בזמן, כדי שאלה יעמדו, לכאורה, לטובתנו בחישוב דירוג האשראי האישי שלנו.

מפקחים על האזרח הקטן

הצרה היא, שככל שמעמיק הדיון בחוק, נראה כי המטרות האלה מתרחקות מאיתנו, והרושם הכללי שנוצר הוא שכלל לא ברור הן אכן אלה שעומדות לנגד עיניו של בנק ישראל. במהלך הדיון בכנסת התברר, שאף אחד לא בדק כמה אנשים באמת ייכנסו למאגר עם נתונים חיוביים, אל מול אלה שייכנסו עם נתונים שליליים, שלא מצויים בשוק האשראי, אבל גם אינם משלמים חשמל בזמן.

אם לא די בכך הרי שחשיבות נתוני פירעון חשבון החשמל, לצורך דירוג האשראי, לא ברור. סביר כי אזרחים "בעייתיים", המאחרים בהחזרי אשראי בדרך כלל, יתמידו בתשלום חשבונות החשמל, שכן מדובר במוצר צריכה בסיסי. יתרה מזאת, כתוצר לוואי של העברת המידע, תעביר חברת החשמל למאגר גם נתונים נוספים, כגון כמה נכסים יש לכל אדם, או מה היקף צריכת החשמל, נתון שיכול להעיד גם על רמת החיים. אף שיוזמי החוק הצהירו במפורש שהם מתנגדים להכנסת כל כך הרבה נתונים על כל אחד מאיתנו למאגר – הם שם.

המשנה לנגידה, נדין בודו-טרכטנברג, הצהירה בראיון שנתנה לפני כמה ימים, כי לא בטוח שהחוק החדש יוביל להוזלת שוק האשראי. מנגד, היא הודתה, כי החוק יעזור לבנק ישראל לפקח על הבנקים ועל הגורמים שנותנים אשראי ועל דרך התנהלותו של האזרח הקטן, תוך בדיקה שנותני האשראי השונים נמנעים מלתת לו הלוואות שהוא עתיד להתקשות בהחזר שלהן.

אפשר לטעון שגם המטרה האחרונה - דאגה ליציבות הגורמים שנותנים אשראי במשק - חשובה. אך השאלה שצריכה להישאל היא האם המחיר היקר שמשלמת הזכות לפרטיות מצדיק את המטרה הזו.

החשש: הצלבת נתונים בין שלל מאגרים

הצלבה של כל כך הרבה נתונים, מאפשרת כיום יצירת תמונה טובה יותר על מי שהפרטים עליו מצויים במאגר המידע. המדינה, במקרה הזה, כבר מחזיקה ממילא מאגרים שונים, שמכילים מידע רב ויקר על האזרח. די למנות את מאגר רשות המיסים, מאגר נתוני זיהוי מכוח חוק התקשורת או את המאגר הביומטרי הקורם עור וגידים. לא ירחק היום שבו המדינה תוביל שינויי חקיקה שיאפשרו לה להצליב נתונים בין המאגרים השונים.

אין ספק שרשות המיסים, למשל, תשמח לקבל גישה למאגר נתוני האשראי שהולך וקם. הרי רק לאחרונה ניסתה הרשות להוביל מהלך שיחייב בנקים להעביר להם את כל תנועות הבנק שלנו. מאגר נתוני אשראי, לעומת המטרה השאפתנית הזו, יהיה טרף קל לרשות.

ומה באשר לחשש שמאגר עם מידע כה רב ייפרץ? הרי לפני כמה שנים נפרץ בארץ מאגר האוכלוסין ומאגר פרטי הילדים שנמסרו לאימוץ, ובכלל זה פרטי ההורים הביולוגיים שלהם. גם ממאגרים אחרים, כמו מאגר רשות המיסים, דלפו פרטים. הפיתוי בפניו עומדים עובדי הרשות, לפעמים לא עמד להם והם הדליפו פרטים מהמאגר תמורת בצע כסף.

ענינו רואות כי אין הצדקה של ממש להקים מאגר נתוני אשראי. אז למה בכל זאת נראה שיקום? פוליטיקה. תזכרו את השמות האלו: משה כחלון (שר האוצר), שי באב"ד (מנכ"ל משרד האוצר), רועי פולקמן (חבר כנסת ממפלגתו של כחלון ועושה דברו), ד"ר קרנית פלוג וד"ר נדין בודו-טרכטנברג (הנגידה והמשנה שלה), עו"ד ארז קמיניץ (המשנה ליועץ המשפטי למשפט אזרחי). כל אחד בדרכו ירצה להתהדר כי הקים את מאגר נתוני האשראי, יטען כי הביא להוזלת ההלוואות במשק ולהכנסת מעגל אנשים חדש לעולם האשראי. למרות זאת, כל אחד מהם יודע שאין לדברים כל בסיס. אחרי שהמטרה האמיתית של המאגר תיחשף, הם בעיקר ייזכרו כמי שחתומים על הפגיעה האנושה בזכות שלנו לפרטיות.

הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות', המתמחה בטכנולוגיה, תקשורת וסייבר.
http://www.danhay.co.il/

  • עוד באותו נושא:
  • אשראי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully