הקונה המאושר רחוק מלתת על כך את הדעת ברגע הרכישה ואם לא יקרה אירוע מיוחד, ספק גדול אם ירגיש בהבדל. אחרי הכל, אי אפשר להאשים אותו. בוודאי לא כשאינו מבחין במאבק המתחולל מאחורי גבו. הוא בסך הכל רצה לטוס לחופשה בחו"ל ולחזור ממנה בשלום, אז איפה הבעיה?
הכל התחיל בסתיו 2014. המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, החליטה לאסור, החל מה?1 בינואר 2016 ,על סוכני נסיעות למכור באופן ישיר ביטוח נסיעות לנוסעים לחו"ל, בטענה שמדובר במוצר מורכב שצריך להימכר רק בידי משווק ביטוח בעל רישיון מתאים, כלומר סוכני הביטוח.
ההחלטה עוררה זעם בקרב סוכני הנסיעות שכבר עשרות שנים משווקים פוליסות לנוסעים לחו"ל והעתירה לבג"ץ לא איחרה להגיע. בית המשפט שלח את שני הצדדים לדון ביניהם כדי להגיע לפשרה ובינתיים סלינגר דחתה את יישום החוזר ל?15 במאי 2016. אלא שאז, ביצעה המפקחת פניית פרסה וחזרה בה מהטלת האיסור על סוכני הנסיעות למכור ביטוחי נסיעות.
ההחלטה החדשה התירה לסוכני הנסיעות למכור פוליסות ביטוח נסיעות בסיסיות ללא החרגות ולתקופה של עד שלושים יום בלבד. כעת, הגיע תורם של סוכני הביטוח למחות ולצאת בחריפות נגד המפקחת בנימוק שרכישת פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל היא בעלת השלכות הרות גורל על היקף הפיצויים שהמבוטח יהיה זכאי לו בעת קרות אירוע ביטוחי.
"נוסע שרוכש ביטוח מגורם שאינו מקצועי, צריך להבין שכאשר חלילה יקרה משהו, לא יהיה מי שיעמוד לצדו ויכול להיות מצב שהפוליסה לא תכסה את האירוע הביטוחי", כך מסביר יואל זיו, יו"ר הוועדה לביטוח בריאות וסיעוד בלשכת סוכני ביטוח.
"באחרונה לצערי הרב, היינו עדים למצבים ולאסונות שקרו לאנשים ולמשפחות כתוצאה מכך שהפוליסה לא הכילה כיסוי לאיתור וחילוץ ולא היה מי שיחלץ את המשפחה בעת תאונת דרכים קטלנית או במקרה של אישה שאושפזה בגין הריון והפוליסה החילה כיסוי מוגבל למצב זה. רק גורם מוסמך כמו סוכן ביטוח מקצועי יכול להתאים פוליסה לנסיעות לחו"ל, בהתאם למצבו הרפואי של הנוסע, מטרת הנסיעה, הכרת כל הכיסויים הביטוחיים של כל חברות הביטוח ולאפשר למבוטח ליהנות מחופשתו בראש שקט".
למרות השנים שעברו, שני הצדדים לא מתכוונים לוותר על נתחם בעוגה ששווה כחצי מיליארד שקלים בשנה. לשאלה מדוע שינתה המפקחת את החלטתה בפעם הראשונה, כך משיב זיו, כי בפגישות שהתקיימו עם המפקחת, הזהירו סוכני הביטוח כי הטיוטה מנוגדת לחוק הישראלי, שקובע מפורשות שבמדינת ישראל מי שרשאי למכור ביטוח הנו רק מי שהורשה לכך והנו בעל רישיון מפוקח.
השוק מחפש פתרונות
"בנוסף, התרענו על הסכנות הגדולות למבוטחים שירכשו פוליסה אצל גורמים שאינם מהוקצעים בתחום הביטוח ושעשוי להיגרם נזק כתוצאה מחוסר הבנה מקצועית בתחום החיתום הרפואי, פירוש הגדרות הפוליסה והכרת פוליסות של כל חברות הביטוח על מנת להציע למבוטח את הפוליסה המקצועית המתאימה לו. הסברנו שהאחריות תיפול בסופו של דבר על המפקחת על הביטוח.
לדבריו, ההתעוררות בנובמבר 2014 נבעה משום הרצון להסדיר את תחום ביטוחי הנסיעות לטובת ציבור הנוסעים לחו"ל. "הדבר משול לגנב שגונב בלילה והשוטר עוזר לו ומאיר לו בפנס במקום לעצור אותו. איימנו שבמידה ולא תהיה הסדרה מיידית, נפנה בנושא הזה לבג"ץ".
אלא שבשנתיים שעברו מאז, מצא השוק פתרונות. אחד מהם, הוא העברת "לידים" מכירתיים מסוכני הנסיעות אל סוכני הביטוח. כלומר סוכן הנסיעות יוכל להציע פוליסות ביטוח אבל לא יבצע את המכירה בפועל, אלא יעביר את המידע אל סוכן הביטוח תמורת עמלה קבועה. הבעיה היא, שלא כל סוכנויות הנסיעות מזדרזות לפעול במודל הזה מהסיבה הפשוטה: הן רוצות לשמור לעצמן נתח גבוה יותר מהמכירות.
לדברי זיו, יש לא מעט סוכנויות נסיעות שעובדות בשיטת הלידים או תגמול אחר שמתאים לטיוטת המפקחת, לשביעות רצונם של כולם. "התגמול הזה מאפשר בסופו של יום פרנסה לסוכנויות הנסיעות בגין העברת הלידים מצד אחד ומצד שני המבוטח מקבל פוליסה מקצועית ומתאימה לצרכיו מגורם מוסמך ומורשה"