מאז צוק איתן, מודיע משרד התיירות כל רבעון בגאווה כי מספר התיירים שמגיעים לישראל גדול יותר מאשר בשנה הקודמת. לפני שאתם מתחילים לחגוג את הפיכתה של ישראל למעצמת תיירות, כדאי לבדוק את העובדות.
הגרף הבא מתאר את מספר הלינות של תיירים במלונות בישראל מ- 1993 ועד 2015. אפשר לראות כי מספר הלינות של תיירים במלונות בארץ היה בשיא בשנת 2000, רגע לפני האינתיפדה השנייה. המספר צנח כשהאינתפדה פרצה, ואז התאושש וחזר לרמות השיא ב- 2010. מאז, כמות הלינות של התיירים במלונות נמצאת בירידה. כך שעם כל הגאווה של משרד התיירות על העלייה במספר התיירים הנכנסים, מספר הלינות של התיירים בבתי מלון מגיע בערך לרמה שהיתה לפני 20 שנים.
אפשר לראות שגם הפרסום כדי לשכנע את הישראלים לטייל בנגב ובגליל לא ממש עוזר. לינות של ישראלים במלונות בארץ גדלו פי 2.5 מ- 1993 עד שנת 2000. מאז, לא משנה מה שרי התיירות עושים, או מצהירים שהם עושים, מספר התיירים הישראלים הוא לא עולה בהרבה.
כדי להבין עד כמה הדברים לא היו חייבים להראות כך, אפשר להסתכל על מה הישראלים כן עושים. התרשים הבא מתאר את יציאות הישראלים לחו"ל. אפשר לראות שבתקופה הזאת, הגידול במספר הישראלים שיוצאים לחו"ל היה פי 4.5. זה דרך אגב, בערך, גם הגידול בתיירות העולמית באותה תקופה. כך שלמרות שיש היום יותר מפי שתיים תיירים נוספים בעולם לעומת שנת 2000, מספר הלינות של תיירים במלונות בארץ קטן משהוא היה אז.
יציאות של ישראלים לחו"ל
אפשר היה, אולי, להסביר את הירידה במספר הלינות של תיירים במלונות בכך שהמחירים בארץ גבוהים. אבל אי הגידול במספר התיירים לארץ הוא למרות שתיירים מוציאים היום בארץ פחות מכפי שהוציאו לפני מספר שנים. במונחים ריאליים, ב- 1999 כל תייר שהגיע לארץ הוציא בממוצע 2,125 דולר. כל תייר שהגיע ב- 2015 הוציא בממוצע 1,458 דולרים. כלומר, היום, בשביל לשכנע תיירים להגיע לארץ, צריך להציע להם חבילה זולה ב- 30% מכפי שהיה צריך ב- 1999.
כך שבפועל, הניסיונות של שרי התיירות להביא תיירים לארץ מתבטאים בסבסוד של התיירים: שמעתי שהיום אפילו משלמים לסוכני תיירות בחו"ל על כל תייר שהם שולחים לישראל. במקום להפוך את ישראל למקום יותר אטרקטיבי לתיירים, פשוט משלמים לתיירים כדי שיגיעו, ולסוכנים כדי שישלחו אותם לכאן. דרך אגב, מישהו צריך לשלם עבור הסובסידיה הזאת, והמישהו הזה הם משלמי המסים בישראל. כדי שהמחירים בארץ יהיו זולים לתיירים, אנחנו משלמים במסים ובמחירים שאנחנו משלמים כשאנחנו עושים קניות.
דרך אגב, ייתכן ששרי התיירות היו עושים טוב יותר אם במקום לנסות לסבסד את ההגעה של התיירים, הם היו דואגים לירידת מחירים. אני זוכר שיחה עם חבר בגרמניה שהודיע לי שלמרות שהוא היה רוצה להגיע לישראל, הוא לא יכול להרשות לעצמו לטייל במדינה שבה המחיר של כוס בירה הוא לפחות 7.5 אירו.
עוד דרך להסתכל על מה שקורה לתיירות בארץ היא לשאול מי מגיע ולמה. בשנת 2000, 20% מהתיירים היו יהודים. בשנת 2015, 27%. בשנת 2010, 17% מהתיירים באו לבקר קרובי משפחה. ב- 2015, 26%. כלומר חלק גדול מהגידול שבו מתגאים שרי התיירות הוא לא של מטיילים אלא של קרובי משפחה של ישראלים בחו"ל שקופצים לבקר. בקיצור, ייתכן מאד שחלק לא קטן מהגידול בתיירות, הוא בכלל בגלל שיש יותר ישראלים שעזבו לחו"ל, ושמדי פעם רוצים לחדש את המלאי של הבמבה, קפה נמס ולהגיד יפה שלום לאמא.
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי