נושאים חמים

חורף? הזיהום מהמפעלים מוזרם לים

ביוב, נפט, שמן ופיח: הים והחופים מזוהמים במיוחד כשהם נמצאים הרחק מעין המתרחצים ומתשומת הלב הציבורית. חלק לא מבוטל מהזיהום מגיע ממפעלים שמנצלים את מיעוט המתרחצים בימי החורף ומזרימים אותו לים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
חוף הים בקרית ים - נסגר לרחצה עקב זיהום נפט (ערן גילווארג)
(צילום: ערן גילווארג)

עכברי ים מושבעים יגידו שהעונה הכי טובה לבקר בחוף הים היא דווקא בחורף. החוף ריק מאדם, האוויר פריך והשמים דרמטיים. אבל מי שהולכים לרחוץ בין הגלים גם בעונה הקרה עשויים לקבל את הרושם המוטעה שבחורף הם נהנים גם מים נקי יותר. המציאות שונה בתכלית: כשמסתיימת רשמית עונת הרחצה, הים הופך למקום מסוכן - ולאו דווקא בגלל גובה הגלים.

לקריאה נוספת:

תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

"יש בעיה חמורה בתפיסה שברגע שנגמרת עונת הרחצה מותר להזרים לים", אומרת מאיה יעקבס מנכ"לית עמותת "צלול". דוחות מצב הים שמפרסמת העמותה מוכיחים זאת. חורף 2016-2015 היה המזוהם ביותר מאז 2008, אז החלה עמותת צלול לפרסם את סיכומי עונת הרחצה ועונת החורף השנתיים שלה. פרט לביוב ולשפכים שמוזרמים דרך נחלים אל הים, מאיימים על הסביבה החופית ועל בריאותם של המתרחצים גם זיהומים שמקורם בדליפות ממכליות או צינורות נפט, וזיהומים שמקורם במערכות ניקוז שמובילות אל הים מי נגר עירוניים.

אז איך מגיבות הרשויות לתופעה? במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הדוחות שמפרסמת צלול אינם נכונים. "המדד היחידי והמדעי של איכות הים בישראל הוא תכנית הניטור הלאומית שמבוצעת על ידי 'החברה לחקר ימים ואגמים בישראל', שהינה גוף מחקר מדעי", נמסר מהמשרד. "דוחות הניטור שלהם מפורסמים באתר המשרד להגנת הסביבה, ומתמקדים באיכות ארוכת הטווח של משקעי הקרקעית ועמודת המים בנקודות ניטור קבועות לאורך החופים בים ומצביעים על שיפור ניכר באיכות מי הים, ללא כל קשר עם פעילות עמותת צלול. יש לדחות מכל וכל הטענה כי לאחר הקיץ, מותר להזרים ביוב לים באופן חופשי. רק מי שמבקש היתר להזרמה לים יכול לקבל לאחר בחינה מעמיקה של כל פתרון אחר מלבד הזרמה לים, תוך צמצום מרבי של משך ההזרמה על פי תנאים מחמירים ביותר. הדבר קורה כפעם או פעמיים בשנה למספר שעות".

משרד הבריאות מזהיר מפני רחצה בחופי הים בחורף לאחר ירידת גשם סוחף, מחשש לזרימת מי נקז ונגר מזוהמים לחופים. בנוסף, המשרד מזהיר מפני רחצה בעת אירועי זיהום כתוצאה, משפכים, קולחים, דלק וכדומה. בחורף רוב חופי הרחצה בארץ אינם מוכרזים ואסורים לרחצה. החופים האסורים נדגמים אחת לחודש. חופי הרחצה המוכרזים בעונת החורף ומותרים לרחצה נדגמים לבדיקת איכות המים המיקרוביולוגית על ידי הרשויות המקומיות בתדירות של פעם בשבוע, כמו בקיץ. "על פי הנחיות המהנדס הראשי, משרד הבריאות ממליץ לפסול חוף לרחצה על ידי הציבור במידה ומתקיימים אחד מהמקרים הבאים: קיום עדות אפידמיולוגית של מקרי תחלואה במחלות זיהומיות הקשורות לרחצה באותו החוף; המצאות מוצא שפכים או קולחים לים, בקרבת חוף הרחצה העלול לזהם את החוף; גלוי חלקיקי חומרי הפרשה בחוף או במי הים או המצאות גורמים שלדעת משרד הבריאות עלולים לסכן את בריאות המתרחצים; חריגה מהערכים המותרים לנוכחות חיידקים במי הים", נמסר מהמשרד.

אחד מאירועי השיא השליליים של החורף הקודם, בהיבט של מספר הימים שבהם החוף היה סגור לרחצה, הוא זיהום מצינור ניקוז שהגיע לחוף ריביירה בבת ים והותיר אותו סגור ל-120 ימים, מתחילת ינואר ועד סוף אפריל. גם חוף תל ברוך בתל אביב היה סגור במשך 40 ימים בעקבות הזרמת מי קולחין לא מטופלים ממט"ש (מכון טיהור השפכים) של המועצה האזורית דרום השרון.

נחל פלמחים, 9 בפברואר 2017 (ראובן קסטרו)
נחל פלמחים (צילום: ראובן קסטרו)

הבעיות שמביא הגשם

דווקא הגשמים הראשונים של החורף, או אלה שיורדים אחרי הפוגה ארוכה וגורמים לכולנו תחושה של אוויר צלול ועולם רחוץ ונקי, טומנים בחובם בשורה רעה לחופי הים. אחד המקרים שמדגימים זאת התרחש לקראת אמצע פברואר השנה. לאחר הפוגה ממושכת יחסית, הגיעו כמה ימים של גשמים חזקים שהביאו לזיהום חמור בחופי תל אביב. נגר עילי, כלומר מי גשמים שלא חלחלו לקרקע, זרמו לחופי תל אביב דרך מערכת הניקוז של העיר וזיהמו חופים פעילים.

ד"ר יובל ארבל, רכז הים והחופים של עמותת "צלול", שלח מכתב בנושא לראש עיריית תל אביב רון חולדאי בצירוף דוח מעבדה וטופס נטילת הדוגמאות ממי הים בחוף גורדון ומפתח הניקוז הסמוך לחוף, המראים על ריכוז גבוה של קוליפורמים צואתיים. "בניגוד לאזהרת משרד הבריאות מפני רחצה בחופי ים לאחר ירידת גשם סוחף בשל חשש לזרימת מי נקז ונגר מזוהמים, חוף גורדון פתוח לרחצה וייתכן שרחצה לא אסורה בחופים המזוהמים הנוספים של תל אביב", כתב ארבל. בעמותת צלול ביקשו מחולדאי להישמע להוראות משרד הבריאות, האוסרת רחצה בים ביום גשם ולפחות ארבעה ימים אחריו, ולסגור את החוף המזוהם.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: העירייה מפעילה בתחומה 13 חופי רחצה מוכרזים הפתוחים באופן סדיר, יותר מכל רשות מקומית אחרת. העירייה עושה כל שביכולתה על מנת למנוע זיהום ים ובחופים מתבצעות בדיקות יום-יומיות של משרדי הבריאות והגנת הסביבה. יחד עם זאת, כמו בכל מערכת מורכבת ובוודאי כשמדובר על כמות רבה של חופים, לעיתים קורות תקלות, אך הן מטופלות באופן מיידי ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

נדגיש כי במקרים המדוברים בעונת החורף לא מדובר היה בהזרמת מי ביוב אלא במי גשם הנשטפים מהרחוב וסוחפים איתם לכלוך רב שהצטבר על הכבישים וברחובות ונאסף בקולטנים. במסגרת הפעולות שביצעה העירייה בהיערכות לקראת עונת החורף ועל מנת לצמצם את היקף הלכלוך הנשטף לים מנוקים הקולטנים, תעלות הניקוז והמוצאים לים.
נזכיר כי על פי מדד "חוף נקי" לחופים הלא מוכרזים ומדד הניקיון 'דגל כחול ירוק' שמפרסם המשרד להגנת הסביבה נמצאו החופים בעיר נקיים ואף צוינו לטובה.

זיהומים שמקורם ביוב

פרופ' יונה אמיתי, רופא ילדים ומומחה לבריאות הציבור, התייחס לממצאים ששיגרה עמותת "צלול" לחולדאי: "הממצאים של קוליפורמים צואתיים בסדר גודל של 69 אלף מושבות ל-100 מ"ל מי ים, והצרוף של עוד שני חיידקי מעיים (א. קולי ואנטרוקוקים צואתיים) בריכוזים שנמצאו, הינם חריגים ביותר ומצביעים על תוכן צואתי גבוה. סביר להניח שהמקור היחיד שלהם הוא מי ביוב". קוליפורמים הם החיידקים המפורסמים שאתם לא רוצים למצוא בחומוס, ויש להניח שגם לא בבגד הים שלכם. הביוב שבו הם שחו הצטרף כנראה למי הנגר שזרמו לחוף.

עוד גורם מרכזי לזיהום החופים הוא השפד"ן, מכון טיהור השפכים של גוש דן, שאחראי להזרמות יזומות לים. "בימים אלה, באיחור, הוא מפסיק להזרים את בוצת הביוב. עד עכשיו השפד"ן הזרים 5 מיליון קוב בוצה בלתי מטופלת בכל שנה, בלי לשלם היטל", אומרת יעקבס. "עכשיו הם מבקשים להזרים ביוב מטופל חלקית ומזרימים לנחל שורק כמויות עצומות של מים שאינם ראויים לשתייה או לרחצה. כך גוזרים את דינו של חוף פלמחים להיות סגור לחודשים רבים". יעקבס מציינת לטובה את הוועדה למתן היתרי הזרמה לים ואומרת שבשנים האחרונות יש ירידה דרמטית בהזרמת פסולת, אך השפד"ן חריג בנושא הזה.

"אחת הסיבות המרכזיות בעיכוב הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים, היא כי נפסלה תכנית שלו להקמת מבערה להפקת אנרגיה מהבוצה", מסביר היועץ הסביבתי ד"ר דניאל מדר. "הסיבה לכך היא שתושבי ראשון לציון לא רצו שיקימו אותה ב'חצר האחורית' שלהם. אמנם, המבערה לא מזהמת כאשר מותקן בה סולקן, אבל לתושבי ראשל"צ זה לא הספיק. לכן, השפד"ן היו צריכים לפנות לאופציה יקרה, בזבזנית, פחות יעילה, פחות סביבתית ואיטית יותר - הקמת מעכלים אנאירוביים לטיפול בבוצה".

תגובת השפד"ן לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה ים אינה מתירה הזרמות במהלך החורף יותר מאשר בקיץ. היתרי הזרמה לים ניתנים עקרונית רק להזרמות שאין להן חלופה יבשתית. לעתים, במידה ומגיעה לוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים בקשה להזרמת ביוב כצורך הכרחי עקב עבודות תשתית, הוועדה מאשרת את מועד ההזרמה בעדיפות ברורה לחורף, כאשר יש פחות משתמשים בים והים והסיכוי לים סוער גדול יותר, ובכל מקרה למספר שעות בלבד לצורך ביצוע העבודות".

את בעיית ההזרמות היזומות (להבדיל מהנגר העילי) ניתן לצמצם על ידי העלאת היטלי ההזרמה. את הכסף שיתקבל ניתן להשקיע בניטור, במחקר ובסיוע למפעלים ביישום פתרונות לזיהום. הפתרונות לטיפול בשפכים מגוונים, וכוללים טכנולוגיות שונות המתאימות לסוג החומר המטופל, ביניהן שיקוע, הצפה, התפלת שפכים מלוחים ופירוק ביולוגי של חומר אורגני.

בעוד שטכנולוגיות הטיפול בשפכים ממשיכות להתפתח, בעיית הנגר העירוני הופכת מאתגרת יותר, ולדברי יעקבס היא רק תגדל לנוכח מגמת הרחבת הכבישים ותהליך העיור. מי הגשם שוטפים אל הים כל מה שנשאר על הכביש: שמנים, פיח, מתכות כבדות ולכלוך. את כל אלה פגשו הרוחצים בחופי תל אביב אחרי הגשמים החזקים של פברואר. לדברי יעקבס יש פתרונות לבעיה ורק העניין הכספי מונע את יישומם. היא מציינת, בין היתר, גננות חכמה ואספלט חכם, שמאפשרים חלחול של מי הגשמים אל הקרקע במקום שיזרמו אל הים; טיפול בצינורות הניקוז; וניקוי הרחובות לפני הגשמים. ד"ר ארבל מציין שאל כל אלה צריכים להצטרף טיפול מערכתי במאגרי הקולחין (מי שפכים מטוהרים), כדי למנוע הזרמת עודפי קולחין אל הנחלים, ושיפור הפיקוח והטיפול בצנרת הדלק, הנפט וקידוחי הגז כדי למנוע דליפות לים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "תופעת ההזרמה לים בעקיפין מנחלים ותעלות המובילים בין השאר קולחין, ומי נגר עילי עירוני (מי גשמים) החשודים כמזוהמים, קיימת כאן ובכל העולם והיא אכן הולכת ותופסת נפח משמעותי ובעייתי. המשרד להגנת הסביבה נמצא בשלבי בחינת הבעיה והתארגנות במסגרת התכנית הלאומית למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בשלב זה, קיים שיפור מסוים באיכות הנחלים בעקבות התקנת מספר רב של מכוני טיהור שפכים אך באחרונה רשות המים התירה לכמה מכוני טיהור להזרים עודפי קולחין מטוהרים בכמויות לא מבוטלות לנחלים כמו שורק אשר בסופו של דבר מגיעים גם לים".

דליפת הנפט ממתקן חברת החשמל באשדוד, 10 בינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות עמותת צלול)
דליפת נפט בחופי אשדוד (צילום: עמותת צלול)

דליפות נפט

מקור זיהום נוסף הוא דליפות נפט. בינואר האחרון רוחצים שנכנסו לים התלוננו על כאבי ראש וצריבות בגוף. הסיבה: דליפת דלק שאירעה שבוע לפני כן מסדק בצינור תת-ימי של חברת החשמל ליד מתקן החברה באשדוד. מה שהוגדר בתחילה על ידי המשרד להגנת הסביבה כ"זיהום מקומי", התברר בהמשך כדליפה שבה זרמו עשרות קוב של דלק לים התיכון. המשרד להגנת הסביבה החליט לפתוח בחקירה פלילית ובחברת החשמל השביתו את הצינור שנסדק. בנוסף, פעילותם של שני מתקני התפלה לחופי ישראל נפגעה כתוצאה מהדליפה. אילו הדליפה הייתה מתרחשת בקיץ, כמות הנפגעים הייתה ללא ספק גדולה הרבה יותר.

למרבה המזל הדליפה באשדוד הייתה קטנה יחסית והיא התרחשה בעונה "הנכונה". משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות טיפלו בה במהירות. עם זאת, במחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן ניסה לחזות כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל, ושבמסגרתו הפעילו החוקרים מודלים ממוחשבים שדימו דליפות נפט ממקורות שונים (צינור נפט, אסדת קידוח וכו') ובעונות שונות של השנה, נמצא כי דליפה במרחק של 30-20 קילומטר מהחוף היא בעלת הסתברות גבוהה יותר לגרימת זיהום בחופי ישראל בהשוואה לדליפה בעומק הים. דליפה קרובה לחוף עלולה להביא את הנפט אל החופים במהירות גדולה ולפגוע בתשתיות חשובות כמו מתקני התפלה ותחנות כוח ובערכי טבע.

עונת רחצה חורפית

יש משהו מתמיה בכך שבישראל השמשית, שמזג האוויר בה מזמן ביקורים בים גם בחורף, חופי הים הופכים למופקרים במשך כמחצית מחודשי השנה. בעמותת "צלול" מנסים לקדם מול משרד הבריאות ומול המשרד להגנת הסביבה הכרזה של עונת רחצה חורפית, שבמסגרתה ייקבעו פרמטרים שיבהירו מה מותר ומה אסור מבחינת הזרמות לים וזיהום בחופים גם בעונה הקרה (יחסית).

סגירת החופים לרחצה אמנם מגינה על הציבור מפגיעה מידית, אך אינה מציעה פתרון מערכתי לבעיית הזיהום עצמו. אם היינו באים לים יותר, גם בחורף, ורואים בעינינו תופעות כמו המים הכתומים שנצפו בחוף פלמחים במרץ 2016, או הגוון הירוק הזוהר שצובע לעתים את מי חופי הרצליה, אולי היינו נאבקים יותר על זכותנו לחופים בטוחים. עד שזה יקרה, החורף הישראלי ממשיך להיות עוין כלפי נערי החוף, ולא בגלל שאין בו ימי שמש.

הכתבה הוכנה בסיוע "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"