ענף הצ'יינג'ים (נותני שירותי מטבע) היה עד לאחרונה מתחת לרדאר. זאת על אף שמדובר בתחום הנמצא בצמיחה חדה, שלפי נתוני משרד האוצר מגלגל סכום אדיר של 100 מיליארד שקל בשנה - כמחצית משוק כרטיסי האשראי ו-10% מסך הפעילות הבנקאית בישראל.
אלא שלמרות שמדובר בשחקן לא מבוטל בענף הפיננסים בישראל, הרי שהרגולציה עליו מאוד נמוכה, בוודאי בהשוואה לשחקנים אחרים בתחום. התוצאה היא שהצ'יינג'ים הם כלי נוח ופשוט יחסית להעלמות מס והלבנות הון, מה שמוביל לסטיגמה על הענף, שעלולה לפגוע גם בשחקנים הנוהגים לפי החוק.
דרישות לא מחמירות מהנש"מ
קצת רקע: כיום פועלים 2,100 נותני שירותי מטבע. על נותן שירותי מטבע (נש"מ) לקבל רישיון ממשרד האוצר, ולחדש אותו אחת לשנה. הפעולות המרכזיות המותרות הן המרת מטבע, ניכיון צ'קים וביצוע המחאות נוסעים.
אמנם על הנש"מ לחדש רישיון מדי שנה, אולם הפיקוח עליו באופן שוטף והדרישות ממנו אינם מחמירים במיוחד. מצד אחר, הנש"מים גם מסייעים לרשות להלבנת הון. הרשות נעזרת בהם פעמים רבות כעדים בפרשות מסוימות, וכן חלות עליהם חובת דיווח, שמסייעת בתפיסת עבריינים.
באחרונה הודקה מעט הרגולציה על ענף זה, כאשר אושר בהצעת חוק כי הצ'יינג' יחויב לדווח לרשות המסים על פעולה כספית מעל 50 אלף שקל. רשות המסים מתכוונת להקים מאגר ייעודי שיכיל את הנתונים שיוזנו מהצ'יינג'ים. בעזרת המאגר תנסה רשות המסים לאתר מעלימי מס דרך שוק נותני שירותי מטבע.
אולם למרות זאת, הרגולציה על הנש"מ עדיין אינה גבוה, בוודאי לא בהשוואה לזו שיש בבנקים, מה שגורם להתנגשות בלתי נמנעת בין הצדדים, שהגיעה גם לבית המשפט.
בשנה האחרונה נתקלו נש"מים רבים בפניות מצד הבנקים, המטילים מגבלות על פעילותם. המגבלה המרכזית היא איסור לבצע פריטת צ'קים בחשבון (סוג של ניכיון צ'קים- הסבר מפורט בהמשך), או מגבלה של הסכום אותו ניתן לפרוע. במקרים מסוימים אף הודיע הבנק כי הוא סוגר לנש"מ את החשבון. בנוסף, נש"מים שביקשו לפתוח חשבון בבנק אחר נתקלו בקשיים, ולא אחת בנקים מסרבים לפתוח את החשבון או מעכבים את פתיחת החשבון בטענות של סחבת ביורקורטית.
"אמרו לי ששלחו את הבקשה לפתיחת חשבון לסניף המרכזי. בינתיים עבר חודש וחצי, והתשובה עדיין מתמהמהת", אמר מנהל של אחד הצ'יינג'ים.
לדברי עו"ד רלי לוי המלווה תביעות של נש"מים לבית המשפט בדרישה להסיר את המגבלות ההודעה על סגירת החשבון או הטלת מגבלות מלווה במכתב סטנדרטי. "במכתב נכתב כי הדבר נעשה מכיוון שאותו עסק מבצע פעולות המנוגדות לצו הלבנת ההון ובניגוד לרישיון, ללא כל פירוט נוסף, ללא הפניה להוראות המופרות כביכול וללא הנמקה", היא אומרת.
"אחת המגבלות הנפוצות היא האיסור לנכות צ'ק המשוך לטובת תאגיד, ואשר סכומו עולה על 20 אלף שקל, או צ'ק לפקודת תאגיד שסכומו עולה על 50,000 שקל, זאת בטענה מוזרה כי צ'קים המשוכים על סכומים גבוהים מזה מקימים חשש להלבנת הון. אם יש בסיס לטענה, מה הקשר לסכומים הללו? אם זה המצב, היה עליהם לאסור בכלל את ניכיון הצ'קים", מוסיפה לוי, "ובכל מקרה כיצד הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שלנש"מים ניתן היתר מפורש בתעודת הרישום לעסוק בניכיון צ'קים, בכל סכום?".
ברוב המקרים קיבלו הנש"מים את תכתיבי הבנקים בהכנעה, גם אם המחיר היה צמצום משמעותי של היקף הפעילות וההכנסות שלהם. אלא שחלקם החליטו כי הדבר לא מקובל עליהם, והגישו בקשה לצו מניעה לבית המשפט בדרישה להסרת המגבלות.
לדברי לוי היא קיבלה לא מעט פניות מנשמ"ים ששקלו להגיש עתירה לבית המשפט. לאחד הדיונים בתיק שטיפלה אף הגיעו כ-25 נש"מים, שמילאו עד אפס מקום את אולם בית המשפט במטרה לראות כיצד יתגלגל המשפט.
פריטת צ'קים - תופעה מתרחבת
מה גרם לבנקים, ובמיוחד לבנקים הגדולים, להקשיח עמדות כלפי הנש"מ? לדברי גורמים בבנקים התופעה שהטרידה אותם נקראת פריטת צ'קים - תופעה הנמצאת במגמת צמיחה בשנה האחרונה.
מדובר בפעילות שבה אדם או בעל עסק מגיע לצ'יינג' ומפקיד צ'ק שמועד פירעונו הוא באותו היום (בניגוד לניכיון צ'ק רגיל שבו מועד הפירעון הוא עתידי), ובתמורה בעל הצ'יינג' מעניק לו סכום במזומן בניכוי עמלה מסוימת.
"אם הצ'ק הוא לאותו היום מדוע מוכן בעל העסק לוותר על חלק מהסכום לטובת הצ'יינג'? למה שלא יפקיד פשוט את הצ'ק לחשבונו?", אומר גורם באחד הבנקים.
לדברי גורמים בבנקים תופעה זו של הפקדת צ'ק דרך הצ'יינג' שפירעונו הוא ממילא באותו היום היא בעייתית ומדליקה נורה אדומה. יכולות להיות לפעילות זו כמה סיבות: ללקוח יש עיקולים על החשבון והוא רוצה להמשיך להתקיים, ולכן חייב לפעול אך ורק במזומן. סיבה נוספת ובעייתית יותר היא שהוא עושה זאת להעלמת מס או הלבנת הון, באמצעות הנש"מ.
למה הבנקים כה מוטרדים מתופעה זו? נזכיר כי לפי חוק הלבנת הון, אם יימצא עובד בנק שלא דיווח על פעולה החשודה כהלבנת הון, הוא עלול לקבל מאסר של עד 10 שנים. "אנחנו לא רוצים להתעסק עם הנושא הזה. אנחנו מגנים על העובדים שלנו, ואף אחד לא רוצה להיחקר במשטרה או להסתכן בפגיעה במוניטין", אומר גורם באחד הבנקים.
נזכיר לפני כ-8 שנים התפוצצה פרשת הלבנת ההון בסניף הירקון בבנק הפועלים. אמנם בסופו של דבר לא הוגשו כתבי אישום נגד אף אחד מעובדי הבנק, והפרשה הסתיימה בקנס בלבד, אך אין ספק כי פרשה זו הסבה פגיעה למוניטין הבנק, מה שגורם לבנקים בכלל ולבנק הפועלים בפרט להתנהל בשמרנות בסוגיה זו.
הבנקים אינם רגולטור
תופעת פירעון הצ'ק נמצאת כאמור במגמת צמיחה, ולדברי גורם באחד הבנקים יש נש"מים שמבצעים פירעון צ'ק מסוג זה בהיקף של 2 מיליון שקל ביום(!). אלא שגם אם קיים היגיון בטענות של הבנקים, מתעוררת השאלה האם מתפקיד הבנקים לשמש רגולטור וכתוצאה מכך לחסום פעילויות של נש"מים רק כי להערכתם סוג הפעילות שהם מבצעים אינו חוקי.
תשובה נחרצת לשאלה זו נתנה לפני חודש השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת אגמון קבעה בפסק דין תקדימי כי בנק החושד בהלבנת הון בחברת צ'יינג' צריך לפנות לרשויות ולא להטיל מגבלות על חשבונה.
מדובר היה בעתירה שהגישה חברת ג'וסטו מתכות באמצעות עוה"ד רלי לוי ויצחק מימון נגד בנק הפועלים. העתירה הייתה כנגד מגבלות שהטיל בנק הפועלים על החשבון של ג'וסטו, ובהן הפקדת צ'קים בסכום של יותר מ-20 אלף שקל, ומשיכת הסכום במזומן.
בנק הפועלים טען, באמצעות עו"ד מאיר לפלר, כי החלטתו להטיל מגבלות על חשבון הבנק של ג'וסטו נבעה מכך שהתעורר "חשש ממשי" שהחברה ניהלה את החשבון בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. לעומת זאת, לדברי החברה, הבנק אינו רשאי לשים את עצמו בנעלי המחוקק ולהפוך למעין "רגולטור על" שבודק את התאמת פעילות נותן שירותי מטבע לרישיונו.
השופטת קיבלה את טענות החברה וקבעה: "בנק אינו זכאי להטיל מיוזמתו מגבלות על חשבונן של חברות צ'יינג' לעניין היקף פעילותה, בשל חשד לפעילות הלבנת הון. במקרה שמתעורר חשד כזה, המגובה בראיות, על בנק לאסור פעילות בחשבון ולפנות לרשויות".
הסוגיה נותרה באוויר
הבנקים מתכוונים לציית לפסק הדין של השופטת אגמון, ולפי הערכות מתכוונים להקל במדיניות הטלת המגבלות על חשבונות הנש"מים.
למרות שלכאורה בנק הפועלים הפסיד בעתירה, בבנקים דווקא מרוצים מהחלטתה של השופטת אגמון. "פסק הדין טוב לנו. הבנק צריך להגן על העובדים שלו מפני חקירות משטרה, ואת תעודת הביטוח השגנו מבית המשפט, שבסך הכול דורש שנדווח לרשויות ולא נבצע פעולות ביוזמתנו. מדובר בפתרון הקל והנוח מבחינתנו", אומר גורם באחד הבנקים.
"הפעילות של הנש"מים מאוד רווחית לבנקים. האינטרס העסקי של הבנקים הוא שהנש"מים יבצעו כמה שיותר פעולות, וכעת פסק הדין בבית המשפט מאפשר לנו לעשות זאת מבלי לחשוש שנעבור על החוק", מוסיף גורם בבנק אחר.
אז אם כולם מנצחים ומרוצים, איפה בכל זאת הבעיה? נראה כי כל סוגיית פדיון הצ'קים נותרה באוויר. מדובר כאמור בתופעה הולכת וגוברת, שמהווה פתרון קל להעלמות מס והלבנות הון.
כרגע סוגיית פריטת הצ'קים והדיון על חוקיותה נמצאים במסדרונות בית המשפט העליון.
בתביעה אחרת שהגישה אימפריית יאסין, קבעה לפני כמה חודשים השופטת הילה גרסטל כי פריטת הצ'קים אינה פעילות חוקית. הוגש ערעור על הפסיקה, והדיון בנושא צפוי בעתיד. לפסק הדין הזה תהיה משמעות דרמטית על הן על פעילות הצ'יינג'ים והן על הכלכלה השחורה בישראל.