דנקנר: "כיפת ברזל תחת הרקטות של הפרקליטות"

איש העסקים נוחי דנקנר התייצב הבוקר (א') לדיון ההקראה במשפטו הפלילי בפרשת הרצת המניות לכאורה באי.די.בי, וניסה לשדר נינוחות, גם כאשר התיישב על ספסל הנאשמים בבית המשפט לראשונה בחייו. לצדו התיישב דרור שטורם, הנאשם הנוסף בפרשה, אשר הגיע עם רעייתו לביהמ"ש.

בעוד הסנגורים של כל הנאשמים בתיק (דנקנר, שטורם והחברות אי.די.בי ו-ISP) ביקשו לדחות את תחילת שמיעת ההוכחות בתיק לראשית שנת 2015, מחודש מארס ואילך, לאור היקף הראיות בתיק (כ-17 ארגזי חומר חקירה), הבהיר כבוב כי לא ייתן למשוך את ההליכים בתיק, וקבע מועדים מוקדמים בהרבה לשמיעת טענות מקדמיות באשר לחומר החקירה וכן לפתיחת התיק.

עו"ד משה ישראל, המייצג את אי.די. בי הבהיר כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול כתב האישום נגד החברה. ביהמ"ש קבע כי הבקשה תוגש תוך 30 ימים ותידון ב-29.9. במועד זה, יידנו גם טענות שהעלו סנגורי הנאשמים על כך שבכוונתם לדרוש חשיפת חומר חקירה שהפרקליטות לא העבירה לידם, בטענה כי אינם רלבנטיים. ההוכחות בתיק יחלו בנובמבר השנה.

בתום הדיון, שהיה טכני בעיקרו ונועד לשם קביעת מועדי הדיון בתיק, אמר נוחי דנקנר: "אני מאוכזב על כך שהוגש כתב האישום, שלדעתי לא היה צריך להיות מוגש. כתב האישום הזה נשען במידה רבה על עדות של עד מדינה, בחור בשם עדי שלג, שאני לא הכרתי אותו ואני לא מכיר אותו גם היום, ומעולם לא נפגשתי איתו. מתברר מחומר החקירה שהוא ביצע פעולות של תרמית בניירות ערך. קראתי את העדויות, וממה שקראתי הבנתי שהוא כנראה גם רימה ביחד עם אשתו את איתי שטורם, שלכאורה הוא פעל עבורו אבל הוא גם רימה אותו".

גם הבוקר המשיך דנקנר וטען כי לא דבק רבב במעשיו, וכל מעשיו סביב הנפקת מניות אי.די.בי ב-2012 נעשו משיקולים כלכליים לגיטימיים. "המדובר בהנפקת מניות שביצעתי בפברואר 2012 בחברת אי.די.בי. כל כולה של ההנפקה הייתה על מנת לגייס כספים שהיו דרושים לנו לשם פירעון של אגח"ים. גייסתי לצורך העניין הזה את עצמי, את משפחתי, שותפים שלי ופניתי לחברים שלי, ולא סתם ההנפקה הזו בתקשורת נקראה הנפקת החברים של נוחי, כי פניתי לחברים שיעזרו בגיוס הזה", אמר.

עוד הוסיף דנקנר: "היו כספים שלי ושל חברים שלי שלצערי הרב הפסדנו אותם, כי לאחר מכן המניות נפלו, ואת סוף הסיפור אתם מכירים. באותה עת היינו הרבה יותר אופטימיים. כל האנשים שפניתי אליהם הסכימו להשקיע ולקנות מניות של אי.די.בי. הם הביטחו שהם ישקיעו סכומים מסוימים ולא ירכשו איקס מניות, ולא עניין אף אחד מהם שער המניה, ולכן לא היה צריך להריץ מניה, המניות גם לא רצו וגם לא היה שום צורך לעשות את זה, ולכן לא היה שום אינסנטיב בעניין הזה".

על הנאשם הנוסף בפרשה, חברו איתי שטורם, אמר דנקנר: "הפעולות של איתי שטורם, שהוא חבר שלי, היו פעולות עצמאיות משיקולים כלכליים ועסקיים שלו בלבד. אני לא יזמתי את הפעולות שלו, לא הייתי שותף שלו לפעילות הזאת, לא הייתי אחראי לה, לא כלפיו ולא כלפי אף אחד אחר.

"כל הדברים הללו אני מעריך ומשוכנע שיתבררו ויאומתו בהליך המשפטי שכבוד השופט חאלד כבוב ינהל, ואני סומך על בית המשפט. אני משוכנע שהאמת תתברר, תברר גם צדקתי המלאה, ויתברר שכל הפעולות שביצעתי היו תקינות, חוקיות ולגיטימיות, ולא נפל כל רבב בהתנהלות שלי שהייתה כפי שהיא תמיד נעשתה ונעשית בהגינות וביושר".

לשאלה איך הוא מרגיש היום – כמי שעמד בראש הקונצרן הגדול ביותר בארץ אך היום נאלץ לשבת על ספסל הנאשמים, השיב דנקנר: "בעבר, כשהייתה פעילות לחימתית בצפון או בדרום אני הייתי שם ועזרתי לאזרחים שם. הייתי מעדיף להיות גם היום במצב הזה ולא להימצא תחת הרקטות של הפרקליטות, אבל אנחנו נביא את כיפת הברזל שלנו".

לפני כשבועיים הגישה פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) את כתב האישום כנגד דנקנר, איתי שטרום והחברות "אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ" ו"קלוז טריידינג בע"מ" (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג בע"מ), המייחס להם השפעה על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), מייחס לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך, ועבירות של פעולה ברכוש אסור על-פי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.

הפרשה החלה לפני כשנתיים בחקירה סמויה שביצעה מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר ברשות ני"ע. בנובמבר 2012 הפכה החקירה לגלויה, כאשר דנקנר עוכב לחקירה בחשד שפעל בצוותא עם איתי שטרום, באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012. אז הוא עוד היה בעל הבית באי.די.בי, אך מהר מאוד חלה ההידרדרות במצב החברה שהובילה לכך שאיבד את השליטה בקונצרן הענק לטובת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה.

בינואר השנה, יממה אחרי שאיבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי, זימנה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את דנקנר לשימוע לפני העמדה לדין בפרשת הרצת המניות, וגם שטורם קיבל את אותה הזמנה. החשוד השלישי בפרשה, עדי שלג, חתם עם הפרקליטות על הסכם עד מדינה, במסגרתו הסכים להעיד נגד שטרום ודנקנר.

במרכז הפרשה עומדת הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012. במהלך שנת 2011 עלה חשש לפיו אי.די.בי עלולה להיקלע למצוקת תזרים מזומנים עתידית על רקע מועדי פירעון קרובים של חלק מאגרות החוב שהנפיקה בעבר. באותה תקופה, החל המסחר בניירות הערך של החברה לסבול מירידות שערים חדות, ואגרות החוב שלה גילמו במחיריהן שיעורים גבוהים של תשואה לפדיון. נתון זה הכביד על יכולת החברה לגייס הון, הן על דרך של הנפקת אג"ח נוספות והן באמצעות גיוס אשראי בנקאי.

על רקע זה, פעלה החברה בפברואר 2012 לגיוס הון מהציבור בדרך של הנפקת מניות וכתבי אופציה. על פי כתב האישום, באותו חודש, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו דנקנר ושטרום, ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער מניית אי.די.בי ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר, ולהציג מצג של התעניינות במנייה מצד קונים משמעותיים. מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.

לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לשלג - סוחר בניירות ערך שהיה זמן קצר קודם לכן שותפו של שטרום וכיום משמש כאמור כעד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP מניות אי.די.בי בבורסה במטרה להשפיע על שער המניה. שלג פעל בהתאם להוראותיו של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון.

כפי שנחשף ב"גלובס", לצורך המשך המימון של תכנית ההשפעה, ולאחר שהבנק סירב לבקשתו של שטרום לקבלת אשראי נוסף, פנה דנקנר להנהלת הבנק וגרם להעמדת האשראי המבוקש. לפי כתב האישום, בהמשך, לאחר שנוצל גם האשראי הנוסף מהבנק, פנה דנקנר למספר משקיעים, שידע שבכוונתם להשתתף בהנפקה, ביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתיכננו, ירכשו מניות אי.די.בי משטרום, ותיווך בינם לבין

שטרום לצורך זה. ברשימת המשקיעים מככבים חבריו של דנקנר - שורה ארוכה של בעלי הון, בתי השקעות, חברות חיתום וחברות ציבוריות שהשקיעו בחברה, חרף מצבה הכלכלי המידרדר והסיכונים הטמונים בהשקעה. רשימת הקונים הייתה גם ה"טריגר" לנורה האדומה שנדלקה ברשות ני"ע בהמשך הדרך, ולעובדה שדבק בהנפקת אי.די.בי הכינוי "הנפקת החברים" של דנקנר. הרשימה המכובדת מצאה עצמה בתוך פרק זמן קצר ביותר מופסדת בעשרות רבות של אחוזים על השקעתה.

לפי כתב האישום, באמצעות המימון שהושג מהבנק ומהמשקיעים, פעל שלג בשלושת ימי המסחר שבין 21.2.2012 ל-23.2.2011 על-פי הנחיית שטרום, בידיעתו ובהסכמתו של דנקנר, להוצאתה לפועל של תכנית ההשפעה. לפי כתב האישום, דנקנר ושטרום עמדו בקשר שוטף זה עם זה לאורך ימי המסחר, ובהתאם לעדכונים שקיבל דנקנר משטרום על תמונת המסחר, הסכימו דנקנר ושטרום לגבי המשך הפעילות, ושטרום הנחה את שלג בהתאם. סך-הכול רכש שלג בחשבונות ISP בשלושת ימי הפעילות מניות אי.די.בי בהיקף של כ-40 מיליון שקל.

עם תום פעילותו של שלג, נדרשה ISP לסגור את מסגרת האשראי שהועמדה לרשותה על-ידי הבנק. לשם כך, לפי כתב האישום, רכש שטרום את יתרת מניות אי.די.בי מחשבונות ISP לחשבונו הפרטי, על-מנת להזרים כספים לחשבונות החברה, באופן שיאפשר את החזר האשראי לבנק. לפי כתב האישום, לצורך מימון רכישת המניות נטל שטרום הלוואה בנקאית בסך חלק מהסכום הנדרש, ויתרת המימון הועמדה על-ידי דנקנר, שהעביר לשטרום ביום 28.02.2012 סכום של 8 מיליון שקל מחשבונו הפרטי. נכון למועד פתיחת החקירה הגלויה בפרשה, לא החזיר שטרום את הכספים שקיבל מדנקנר.

נוחי דנקנר מיוצג על ידי עו"ד גיורא אדרת ויפעת מנור; דרור שטורם מיוצג בתיק על ידי עו"ד איריס סבג ניב ונוית נגב; אי.די.בי מיוצגת על ידי עו"ד משה ישראל ו-ISP מיוצגת על ידי עו"ד פנחס רובין.