נושאים חמים

"מוסד הידועים בציבור פוגע במאבק על נישואים אזרחיים"

רבים משתמשים במוסד הידועים בציבור משמש רבים שאינם יכולים או אינם מעוניינים להתחתן דרך הרבנות כפיתרון קל אך לדברי פרופסור מיכאל קורינאלדי מדובר בפיתרון רעוע מבחינה משפטית. מהם זכויות הזוג הידועים בציבור ומה חסרונות ההסדר - פרק מספר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

תופעת הידועים בציבור הולכת ותופסת תאוצה בישראל בשנים האחרונות וכיום כ-100 אלף משקי בית לערך הם של זוגות ידועים בציבור. המוסד מהווה פיתרון לזוגות שמנועים מסיבות שונות מנישואים דתיים או כאלה שאינם מעוניינים להיות בקשר עם מוסד הרבנות.

לקריאה נוספת:

איכות חיים ויוקר מחיה בישראל: האם באמת כל כך רע לנו פה?
דו"ח השכר: איפה כדאי לעבוד בהיי טק או במגזר הציבורי?
60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות

פרופסור מיכאל קורינאלדי, מומחה לדיני משפחה, מסביר בראיון באולפן וואלה! NEWS כי למרות שבחיי היום יום זכויותיהם של בני הזוג הידועים בציבור דומות לזכויות הזוג הנשוי יש מיקרים בהם עלולות להיווצר בעיות – כגון מקרה של פטירת אחד מבני הזוג. לדברי קוריאנלי מדובר במוסד רעוע מבחינה משפטית, מוסד הניתן לפירוק באופן מיידי הנתון לגחמותיו של כל אחד מבני הזוג.

לטענת קוריאנלי קיומו של המוסד מחליש את המאבק בישראל לכינון מוסד נישואים אזרחיים מכיוון שהוא מהווה פיתרון זמין שמוריד את הלחץ הציבורי המופעל על הממסד. לדבריו היה ניתן לצפות מאנשי מערכת המשפט שיפעלו דווקא לכינון מערכת אזרחית מכיוון שמבחינה חוקית מוסד הידועים בציבור הוא מוסד רעוע.


על משמעות הסדר הידועים בציבור וחולשותיו תוכלו לקרוא בפרק מספרו של פרופסור מיכאל קורינאלדי שנכתב יחד עם ד"ר בנציון שרשבסקי "דיני משפחה - מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת" המובא לפניכם:

21.4 הפירוד בין ידועים בציבור וקביעת מועדו

יחסי הידועים בציבור אינם בגדר סטטוס. התרת הקשר האישי אינה טעונה גושפנקה חוקית, ודי בפירוד פיסי חד צדדי. אולם, הפירוד אינו גורע מהתוצאות הממוניות של יחסי הידועים בציבור. עם זאת, שאלה היא מהו מועד הפירוד בין ידועים בציבור . לדוגמה, כשאחד מהם (או שניהם) מעוניין לנתק את הקשר ביניהם ולהפסיק את מכלול התוצאות המשפטיות של יחסי בני הזוג ביניהם, לרבות לעניין זכות הירושה. אין צריך לומר כי לגבי בני זוג נשואים, היחסים המשפטיים פוקעים עקב ובעת גירושין על פי דין דתי (ולגבי יהודים – בגט כדין תורה על ידי בית דין רבני). לעומת זאת, לעניין ידועים בציבור, הדרך הראויה לכך היא הסכם פירוד בין הידועים בציבור המבטל את התנאים החיוביים ליחסיהם כידועים בציבור, בייחוד אם הסכם הפירוד יאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה . אולם, באין הסכם בין הידועים בציבור, נותרה בעינה השאלה כיצד יבוטלו התוצאות המשפטיות של יחסי ידועים בציבור בעקבות פירוד פיסי חד צדדי שאינו מותנה בגושפנקה חוקית.

יודגש כי הפירוד החד צדדי מועיל רק לעניין הפסקת שיתוף הנכסים בין הידועים בציבור מכאן ולהבא. אך שיתוף הנכסים עד למועד הפירוד טעון הסדר בין בני הזוג בהסכם או בתביעה משפטית לחלוקת הנכסים המשותפים. הואיל וידועים בציבור, כאמור, אינם בגדר סטטוס, הרי שניתוק יחסים בהסכמה או אף ללא הסכמה, לרבות הפסקת חיי משפחה ומשק בית משותף, הוא – על פי היקש מחוק יחסי ממון – קרע המפסיק את הלכת שיתוף הנכסים ביניהם, מכאן ולהבא. זאת, אף אם הקרע נוצר ביוזמה חד צדדית של אחד מבני הזוג. גם לעניין מזונות, ניתוק חד צדדי לא יועיל להפקיע את הזכות ל"מזונות משקמים".

לפי הפסיקה, "במישור היחסים הפנימיים, תוביל הכרה בבני הזוג 'כידועים בציבור' בין היתר להחלת מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת הפירוד" (ההדגשה שלי – מ' ק'). הכוונה היא למכלול התוצאות הממוניות החלות על יחסי ידועים בציבור בעת הפירוד. כמו כן, באין הסכמה בין הידועים בציבור על מועד הפירוד, דרושה קביעה של בית המשפט לענייני משפחה מהו מועד הפירוד. לדוגמה, חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו מגדיר:

"'פירוד' – כל אחד מאלה:

(1) התרת נישואין כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;
(2) קביעת הסדר איזון משאבים... או קביעת הסדר אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו..." (סעיף 1 לחוק).
כן מסמיך החוק הנ"ל את בית המשפט או את בית הדין לקבוע את "'מועד הפירוד' – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כמועד שבו חל פירוד בין חוסך ובין זוגו לשעבר" (סעיף 1 לחוק וראו גם סעיף 3 לחוק).

הרפורמה בדיני הירושה מציעה הסדר חדש לעניין "פרודים", וזו לשונה: "'פרודים' – נשואים שאינם חיים חיי משפחה במשק-בית משותף, במשך שלוש שנים רצופות לפחות, מתוך כוונה של שניהם או של אחד מהם לנתק את חיי המשפחה כאמור" . הגדרה חדשה זו מתייחסת במפורש לבני זוג "נשואים" ואינה חלה על ידועים בציבור שנפרדו. לפיכך, אם תתקבל הצעת חוק דיני ממונות (חלק הירושה) בעניין זה, לא תהא לידועים בציבור זכות לרשת את בן הזוג על פי דין, גם אם התקיימו תנאי ההגדרה החדשה של "בן זוג" (כגון: חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות) . לפיכך, הגדרת "פרודים" בהצעת החוק הנ"ל טעונה תיקון באופן שתחול לא רק על "נשואים" אלא גם על ידועים בציבור, תוך קיצור התקופה המינימלית, הן לגבי יצירת הקשר והן לגבי הפירוד. בכל אופן, עומד לזכות הצד המעוניין חופש הצוואה.

לעניין זכות הירושה, נחשב בן זוג כנשוי אף במקרה של ספק נישואין שאינו ניתן להתרה אלא בגט . כן קיימים מקרים מיוחדים שבהם "אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאישה אחת, מה שמגיע לבן-זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה" . אולם, הסדר זה אינו חל על ידועים בציבור לאור התנאי השלילי שבסעיף 55 לחוק הירושה ("ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר"). כמו כן, ההסדר שבסעיף 146 לחוק הירושה אינו חל על המקרים שבהם נשא אדם אישה שנייה על פי היתר נישואין כחוק, והאישה הראשונה מסרבת לקבל את הגט שהושלש בעבורה. היתר הנישואין כמוהו, מבחינה אזרחית, לעניין ירושה, כהתרת הנישואין. כתוצאה מההיתר פוקעת זכות האישה הראשונה לרשת את בן הזוג (ירושת ה"בעל"). אמנם יש לראות את האישה הראשונה "כבעלת מעמד כפול, כך שמעמדה לפי הדין הדתי אינו כמעמדה לצורך דין הירושה האזרחי: באופן פורמאלי עודנה נשואה – לפי הדין הדתי, אך לאור הרציונל שמאחורי ההיתר, יש לראותה, לצורך דיני הירושה, כגרושה שאין לה זכויות בירושתו של המנוח" .

זכות הירושה של בן הזוג הנשוי אינה מותנית בחיים משותפים של בני הזוג בעת פטירת המוריש. זכות זו קיימת גם אם בני הזוג חיו בנפרד בעת פטירת המוריש או במשך תקופה לפני פטירתו. אולם, חלק מהזכויות הנתונות לפי חוק הירושה לבן הזוג שנשאר בחיים תלוי בכך שבן הזוג גר עם המוריש בעת פטירתו. דברים אלה אמורים במיוחד לגבי המגורים בדירת הנישואין (סעיף 115 לחוק הירושה) , וכן לגבי דירת מגוריו של המוריש ותכולתה (סעיף 11(א) לחוק הירושה) . מאידך גיסא, הפירוד מפקיע את זכויות הירושה של הידוע/ה בציבור, גם אם אירע הקרע בסמוך לפטירת המוריש (בן זוגו) .

אולם, זכויות שיתוף הנכסים בין ידועים בציבור בחייהם, בהבדל מזכויות הירושה, אינן כפופות לתנאי שלפיו בן הזוג אינו נשוי לאחר. קיים תנאי שלילי אחר לגיבוש זכויות אלה של הידועה בציבור, והוא – פירוד למעשה בין הידוע בציבור לבין אשתו החוקית . בהתקיים תנאי זה, בליווי כוונת שיתוף, באה הידועה בציבור, לעניין שיתוף בנכסי בן זוגה, במקומה של האישה החוקית. ההכרעה בין זכויותיה של הידועה בציבור לזכויותיה של האישה החוקית מבוססת על נסיבות העניין. הידועה בציבור, שקיימה חיי משפחה ושיתוף נכסים עם המוריש – החי בנפרד מאשתו החוקית – גוברת.

זוג צעיר עם בעיות בזוגיות (ShutterStock)
מערכת היחסים בין הידועים בציבור אינה עולה כדי סטטוס. לכן, כל אחד מבני הזוג חשוף לניתוק היחסים האישיים באופן חד צדדי (צילום: shutterstock)

21.5 הערות לסיכום ענייני הידועים בציבור

לסיכום ענייני הידועים בציבור יש מקום להצביע על כך כי למרות החקיקה הכלכלית בענייני הידועים בציבור, וכן מגמת הפסיקה להשוות את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים – בעיקר, בנושאים כלכליים כלפי צדדים שלישיים – אין מוסד הידועים בציבור משמש תחליף ראוי לנישואין. ש' ליפשיץ, שספרו ומחקריו, בצד הפסיקה של השופט אהרן ברק, העניקו את הבסיס לפיתוחו של מוסד הידועים בציבור , מכיר ב"חולשת מוסד הידועים בציבור, למרות ההכרה הנרחבת בזכויותיהם, שאינו מספק פתרון כולל למצוקות האזרחיות הנגרמות בעטיו של הדין הדתי". וזו שורת נימוקיו:

"ראשית, החקיקה האזרחית בנושא לא הצטיינה בעקיבות ולפיכך, היו מקרים שזכויות של נשואים לא הוקנו לידועים בציבור... שנית, בני הזוג המבקשים ליהנות מזכויות של ידועים בציבור חייבים להוכיח באופן פרטני כי אורח חייהם התאים לדרישות החוק. נוסף על הטרחה שבדבר, בני הזוג נאלצים, במקרים רבים, לחשוף פרטים אינטימיים מחייהם. שלישית, ההכרה בזכויות של ידועים בציבור נעשית באופן נקודתי, בהתאם לחוק ספציפי וכלפי רשויות ספציפיות. לפיכך, השגת הזכויות עלולה להיות כרוכה בסדרה מתישה של התדיינויות עם כמה וכמה גופים פרטיים וציבוריים. רביעית, התרת הקשר שבין ידועים בציבור אינה מחייבת הליך ממוסד, מה שמחליש את ההגנה המשפטית על קשר זה. חמישית, גם אילו הקנה מוסד הידועים בציבור את כלל הזכויות המעשיות שמקנים הנישואים, עדיין היו אנשים שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא באמצעות הדין הדתי, אך מבקשים בכל זאת להינשא בשל חשיבותם של הנישואים כסמל וכמוסד חברתי... ההכרה בזכויות הידועים בציבור אינה מספקת תחליף הולם להיעדר האפשרות להינשא נישואים אזרחיים בישראל. [שישית]... באופן אירוני, המוסד הליברלי של ידועים בציבור פוגע קשות באפשרות הליברלית של אדם להשתתף בקשר זוגי לא משפטי ולא מחייב" . [שביעית], "קשר זוגי בן שלושה חודשים מעניק זכויות לידועים בציבור כאילו היו נשואים . מצב זה חותר תחת ערכי המשפחה ומטשטש את ההבחנה בין קשרים מזדמנים ובין קשרים המשקפים מחויבות ארוכת טווח" .

על כך יש להוסיף כי הידועים בציבור חשופים לשורת חסרונות העלולה לפגוע בכל עת ביציבות יחסיהם, מן הטעמים הבאים:

א) היעדר סטטוס

מערכת היחסים בין הידועים בציבור אינה עולה כדי סטטוס. לכן, כל אחד מבני הזוג חשוף לניתוק היחסים האישיים באופן חד צדדי, בכל עת, ללא כל תרופה אפשרית, פרט לבקשה ליישוב סכסוך בענייני יחסי ממון בין הידועים בציבור ונושאים הנוגעים לילדיהם לפי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. אמנם בחוק יחסי ממון בין בני זוג נקבעה תקופת צינון של עד כשנה, אך חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור.

ב) היעדר רישום של הידועים בציבור כבני זוג במרשם האוכלוסין

אין כלל רישום במרשם האוכלוסין של ידועים בציבור כבני זוג, גם במקרה שיש להם ילדים משותפים. אמנם יש הסדרים לגבי קביעת האבהות על פי הודאת האב והסכמת האם, ולפיהם שם האב נרשם במרשם האוכלוסין. אולם, הסדר זה קיים לגבי כל ילד שנולד מן הפנויה ואינו מוכיח דבר על יחסי ההורים כידועים בציבור.

ג) המעמד של ידועים בציבור אינו אוניברסלי

הסטטוס הוא אוניברסלי, אך בהיעדר סטטוס אין לידועים בציבור מסמך רשמי כלשהו לגבי מעמדם כזוג וכמשפחה. לעתים, הם נתקלים בקשיים, בארץ ובחו"ל, בעניין שבו עליהם להוכיח את קיום התא המשפחתי. אמנם לידועים בציבור מוקנות זכויות רבות על פי חוק, אך בכל פנייה מסוג כלשהו לצד שלישי, עליהם להוכיח בדרכים שונות ובלתי אחידות את עובדת מעמדם כידועים בציבור. הפירוד החד צדדי עלול לפגוע גם בזכויות סוציאליות של הידוע/ה בציבור. הוא הדין לגבי הדרישה להוכיח את עובדות התשתית של ידועים בציבור בענייני ירושה, כאשר במקרים רבים, ילדיהם מנישואים קודמים מתנגדים לזכויות הירושה על פי דין של הידועים בציבור. במקרים כאלה, על הידוע/ה בציבור שנותר בחיים להוכיח את מכלול תנאי הסף של "חיי משפחה במשק-בית משותף", תוך פגיעה בפרטיותו של בן הזוג התובע זכות ירושה על פי דין.

ד) היעדר תקופת מינימום

לפי החוק הקיים, אין תקופת חיים משותפת מינימלית לצורך הגדרת ידועים בציבור. לפי הפסיקה, כאמור, די בקשר זוגי בן שלושה חודשים. מאידך גיסא, תנאי הכניסה של ידוע/ה בציבור כיורש/ת צריך שיתקיימו עד למוות של בן הזוג ממש. יוצא, אפוא, כי אף פירוד פיסי זמן קצר בסמוך לפטירה עלול להפקיע את זכויות הירושה. מאחר שאין בפסיקה הקיימת דרך להתמודד עם רוע הגזרה הפנימית הזו – הסדר הידועים בציבור טעון תיקון על ידי קביעת תקופת מינימום לפירוד גם לידועים בציבור.

ה) מעין ביגמיה

מבחינת החוק, אין מניעה כי אדם נשוי יקיים מערכת יחסים של ידועים בציבור עם אחר/ת. גם קיומם של קשרים אינטימיים עם אחר/ת, במקביל לקשר עם בן הזוג, אין בו, כשלעצמו, כדי לשלול את מעמדם של בני זוג כידועים בציבור . יתרה מזאת, איסור הביגמיה אינו חל על ידוע בציבור, והוא רשאי להינשא לכל מי שיחפוץ. טענת בגידה אין לה נפקות חוקית, פרט לתגובה של פירוד מצד הידועה בציבור תוך שמירת זכותה ל"מזונות משקמים" וזכויות בדבר שיתוף בנכסים. מאידך גיסא, בגידה מצד הידועה בציבור תגרום לשלילת "מזונות משקמים", אך לא תגרע מזכויותיה לשיתוף נכסים.


ו) האם קיים שוויון זכויות בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים?

דניאל פרידמן מסכם: "החוק נמנע עד היום, כנראה במתכוון, מכל ניסיון להסדיר את המוסד של ידועים בציבור או לפקח עליו. הזכויות, המוענקות לידועים בציבור מוגבלות בהיקפן ונופלות במידה נכרת מאלו של בני-זוג נישואין. עובדה זו וכן המגמה שבאה לביטוי במלחמת השמות מלמדות כי אין לראות במוסד ידועים בציבור תחליף לנישואין" . הדברים נכתבו אמנם בשנת 1973 (ופורסמו בשנית ב-2008), אך נראה כי דברי הסיכום עומדים בעינם, אף כי ב"מלחמת השמות" גברה, כאמור בסעיף 21.2(א) לעיל, הידועה בציבור. עם זאת, יש מקום לבחון בכל עניין את הדין החל על ידועים בציבור, ועדיין ניתן להצביע על הבדלים מהותיים רבים, כמפורט לעיל. לדעתי, דווקא הפתרונות בפסיקה מפחיתים את הלחץ לכינון הסדר של נישואין אזרחיים בישראל, בדומה לברית הזוגיות של חסרי דת, כמפורט להלן, סעיף 21.6.