נושאים חמים

כמה שווה הסבל של נפגעי רשלנות?

הפיצוי הכספי שמשולם בתביעות רשלנות הרפואית הוא מהגבוה במערכת המשפט. תביעות הנזיקין ששוות מיליונים - מדריך

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
רופא וחולה (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

אין דבר שיכול להכין הורה להתמודדות עם ילד שנולד פגוע או נפגע במהלך חייו. ואולם לעתים יש עילת תביעה נגד גורם רפואי, במצבים שבהם הטיפול הרפואי היה רשלני וניתן היה למנוע מהנפגע ומהסובבים אותו את ההתמודדות עם החיים בצל המום. כשמדובר בנזקי גוף לקטינים - סכומי הפיצוי שמשולמים בתביעות רשלנות הרפואית הם מהגבוהים במערכת המשפט ומגיעים למיליוני שקלים ואף יותר.

לקריאה נוספת:

איכות חיים ויוקר מחיה בישראל: האם באמת כל כך רע לנו פה?
דו"ח השכר: איפה כדאי לעבוד בהיי טק או במגזר הציבורי?
60% הולך לסרסור: המספרים מאחורי העבודה בזנות

האם כל נכות היא תולדה של רשלנות?

לא כל נכות, קשה ככל שתהיה, היא תוצאה של רשלנות, וגם במקרים שבהם הטיפול הרפואי שגוי, ייתכן שסיבת הנכות או חלקה אחרת לגמרי. כך לדוגמא, במסגרת תביעת רשלנות רפואית שבה נטען כי ניהול כושל של לידה גרם לילוד לנכות קשה, יכולים הנתבעים לטעון כי הנזק לעובר התרחש עוד ברחם אמו, ללא קשר למהלך הלידה, או כי מגבלותיו ונכותו של הילוד כלל אינם תוצאת הניהול הכושל של הלידה, ועל בית המשפט יהיה להכריע אם הנזק או חלק ממנו, הוא תוצאה של רשלנות.

מה צריך להוכיח במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית?

ניהול תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית מורכב מכמה שלבים. בשלב הראשון על הנפגע להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן לו היה רשלני, כלומר, כי הטיפול חרג מסטנדרט רפואי סביר. בשלב הבא עליו להוכיח מה היקף הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה התרשלות. בשלב הבא בית המשפט יצטרך לקבוע מהם צורכי הקטין עד מתן פסק הדין ובעתיד, תוך שהוא משקלל את ההפסדים של הנפגע, מעריך מה תהיה תוחלת חיו וכמה צפויים לעלות צרכיו העתידיים.

כיצד מעריכים את סכום הפיצוי?

הקריטריונים להערכת הפיצויים בגין הפגיעה בכושר השתכרותו של נפגע, לרבות קטין, הם שיעור נכותו התפקודית, מידת הגריעה מסיכויו להשתלב בשוק העבודה, וכן השכר שהיה צפוי להשתכר אלמלא מומו. בדרך כלל, כשמדובר בקטין, שיעור הנכות התפקודית שייקבע יהיה זהה לשיעור הנכות הרפואית, והחישוב יערך על בסיס ההנחה שאלמלא נכותו היה משתכר שכר בגובה השכר הממוצע במשק. אף שניתן לסתור טענה זו, מדובר במקרים יוצאים מן הכלל, לדוגמה כשהנפגע הוא תושב זר והשכר הממוצע בארץ מגוריו גבוה יותר, או כאשר הקטין, אף במומו, הראה יכולות יוצאות דופן ועוד.

כך לדוגמה העריך ביהמ"ש המחוזי כי פוטנציאל ההשתכרות של קטין בן 17, בשיעור של 150% מהשכר הממוצע במשק לחודש, כלומר שכר חודשי של יותר מ-14 אלף שקל בערכים להיום. הסיבה להערכה זו נבעה מהעובדה שהקטין השתתף, בנוסף ללימודי החובה, במסלול של עבודת מחקר ברמה אקדמאית על-תיכונית, ובפרויקט בחברת טכנולוגיה מהגדולות בארץ.

כיצד מעריכים את סכום הפיצוי לו זכאי הנפגע בכל הנוגע למטפלים שהוא יזדקק להם?

הפיצוי בגין סיעוד ועזרת הזולת נקבע בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים באשר להיקף שעות העזרה וסוג העזרה לה יזדקק הקטין עד תום תוחלת חייו, מספר המטפלים להם יזדקק בו זמנית, האם מדובר בעובד זר או שמא מטפל ישראלי (שעלויות העסקתו גבוהות ביחס להעסקת עובד זר בלבד) ועוד. בפסיקה נקבעו כללים מסוימים לפיהם יש לחשב את סכום הפיצוי כשמדובר בקטין שנולד פגוע, או קטין שנפגע באופן קשה בגיל צעיר. כשמצבו של הקטין מחייב טיפול וסיעוד בהיקף של 24 שעות ביממה, סכום הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים. כך לדוגמה אישר בית המשפט העליון בשנה האחרונה סכום של כ-5.2 מיליון שקל לקטינה בת 9 הסובלת מנכות מולדת בשיעור 100% עבור עזרת הזולת.

ומה הדין בנוגע לעלויות צרכים רפואיים, פרא רפואיים ושיקומיים?

הצורך בטיפולים רפואיים, פרא רפואיים ושיקומיים נקבע בדרך כלל בהתבסס על חוות הדעת הרפואיות המוגשות לבית המשפט. הערכת העלויות הכספיות נעשית בהתאם לקבלות על הוצאות הטיפולים שבוצעו בפועל, ראיות אחרות המובאות בפני בית המשפט וכן בהתאם לחוות דעת של אנשי מקצוע לגבי העלויות העתידיות.

כיצד מחשבים את הכאב והסבל שחווה הנפגע?

ראש נזק נוסף הוא הנזק הלא ממוני, דהיינו הכאב והסבל (pain and suffering) וקיצור תוחלת החיים (reduction of life expectancy) או אובדן תוחלת החיים (loss of life expectancy) שנגרמו לקטין שניזוק. נזק זה אינו נזק כספי אלא נועד לפצות על הפגיעה בשלמות הגוף והנפש, הסבל, אובדן הנאות החיים או אובדן החיים עצמם. שיעור הנזק אינו נקבע עפ"י נוסחה מתמטית, ולו מהטעם שסבלו של האחד לעולם אינו דומה לזה של חברו. עם זאת יש פסקי דין מנחים שמהם ניתן ללמוד על שיעור הפיצוי המקובל. כשמדובר בפיצוי עקב קיצור תוחלת חיים או אובדן חיים, אחד השיקולים הוא אורך תקופת "השנים האבודות", כלומר, מספר השנים שנגרעו מתוחלת חייו של הנפגע עקב הרשלנות. בעשור האחרון, חלה מגמה של הגדלת סכום הפיצוי, כולל במקרה של קטינים. סכום הפיצוי המקובל כיום במקרים הקשים נע סביב מיליון שקל.

הכותבת היא עו"ד, שותפה במשרד עורכי דין כספי סרור ושות', המתמחה ביצוג נפגעי רשלנות רפואית.