וירטואליזציה הינה אחת המלים החמות ביותר כיום בעולם ה-IT, שכן הטכנולוגיה מאפשרת ניצול יעיל יותר של שרתי מחשבים. ברוך גינדין, מנכ"ל חברת המחקר גרטנר המזה"ת, מחזק את דברי אופק: "בעידן בו מחירי האנרגיה עולים אפילו יותר מרכישת ציוד ה-IT עצמו, הווירטואליזציה הופכת לחשובה מתמיד. הציפיות הן שב-2010 מחירי ה-IT יהיו כל כך נמוכים עד שיהיה החזר מלא להשקעה תוך שנה על מערכות IT".
המונח וירטואליזציה מתייחס להפעלת מערכת הפעלה אחת מתוך מערכת הפעלה אחרת (לדוגמה חלונות מתוך לינוקס או ההיפך). טכנולוגיה זו מאפשרת חיסכון במתקני המחשב, ניתן להטמיע שרת מסוים לתוך שרת אחר, וכך לחסוך כסף רב. יש כמה חברות מובילות בתחום כמו VMWare, יבמ, HP ועוד סטארט-אפים המתמחים בתחום. מיקרוסופט, הממקדת את עצמה בשנים האחרונות במחשוב הארגוני, רואה פוטנציאל גדול בתחום.
"כאן הבוס מדבר אתך"
אופק הוא דוגמא קלאסית לאיש ההיי-טק הישראלי, המתגורר ועובד בחו"ל. באופן די מפתיע, אופק מעולם לא למד באוניברסיטה ללימודי תואר, אולם מספר כי: "כל שנה אני לוקח כמה קורסים".
אופק הינו יוצא אחת מיחידות המחשב הצבאיות. לאחר השחרור מצה"ל פנה לעבודה בחברת "ידע מחשבים", שעסקה בייבוא מחשבי מקינטוש לישראל. בשלב מסוים אופק זיהה הזדמנות עסקית חדשה ופרש לטובת חברה עצמאית משלו, שנתנה פתרונות למשתמשי קצה, לאחר ארבע שנים סגר את החברה.
"ב-1995 עברתי לחו"ל, 10 ימים אחרי רצח רבין, אבל לא בגלל זה, כשהגעתי לארה"ב עסקתי בתחילה במתן פתרונות ייעוץ של פי.סי. ומק. בשלב מסוים קבלתי הצעה מטיים וורנר, שם הסבתי את מערך המחשוב ממחשבי מקינטוש ל-פי.סי".
לאחר הפרויקט של טיים וורנר עבר אופק לבנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, שם עסק באינטגרציה של שרתים וניהולים. משם עבר לבנק היפני סומיטומו, השמיני בגודלו בעולם, שם ניהל את כל מה שקשור למערכת חלונות.
"לאחר חמש שנים וחצי בסומיטומו, הגעתי לנקודה בחיים בה עבדתי 60 שעות בחברה בנקאית, והייתי חייב להחליט מה הלאה. עבדתי בשביל ה-CTO (סמנכ"ל טכנולוגיה) ולא הייתי ה-CTO. למרות שהרווחתי טוב, חיפשתי חברה שאפשר לצמוח בה, הסתכלתי על חברת מיקרוסופט, על היחס כלפי האנשים, כאן הבוס מדבר אתך על הקריירה שלך".
למרות שאופק שייך למטה מיקרוסופט ברדמונד, הוא עצמו עובד ומתגורר בניו יורק ומשמש כמנהל המחבר בין המטה ובין הלקוחות, "וירטואליזציה אינה מוצר קלאסי, שכן היא באה לפתור בעיות ספציפיות אצל הלקוח, לכן אנחנו צריכים להיות קרובים אליהם", הוא אומר.
אופק מסביר כי ישנם הבדלים גדולים בדפוסי ההתנהגות של חברות בישראל לעומת חברות בחו"ל בתחום הטכנולוגי: "לדוגמה בתחום הוירטואליזציה אנשים בישראל מחפשים את הדרך לכמת במספרים את הפתרון לבעיה, על ידי שאלות כמו כמה כסף זה יעלה לי לדוגמה, או כמה זמן אני יכול לחסוך. בארה"ב שואלים תחילה מה הבעיה, בראייה כללית יותר ומשם שואלים כיצד הכלים של חברה מסוימת יכולים לפתור את הבעיות."
האנשים בישראל, וחברות בכלל, הם מה שנקרא מאמצים מוקדמים (Early Adaptors). כלומר בישראל לא חוששים לאמץ טכנולוגיות חדשות, גם אם ארגונים גדולים טרם אימצו אותה. בחו"ל, הוא אומר, הארגונים גדולים יותר ונוטים להיות מתוכננים וזהירים יותר.
על החיים בארה"ב אומר אופק: "על ניו יורק אומרים שהיא ה-Silicon Alley (סמטת הסיליקון) ולא ה-Silicon Valley (עמק הסיליקון). בניו יורק יש הרבה מאוד עבודה והרבה הצעות ביקוש. יש שם צורך בהרבה אנשים טובים. ניהול הקריירה בארה"ב שונה מבישראל. במיקרוסופט הבוס שלי מדבר איתי, וגם עם יתר העובדים, על סוגיות של קידום וניהול קריירה".
החזון של מיקרוסופט: חלונות עם כל דבר
פז וייסמן
8.4.2008 / 9:07