איזה שווקים ואיזה פירות וירקות הכי נקיים מחומרי הדברה?

כדי לבדוק אם הירקות והפירות שמוכרים לנו בשווקים הפתוחים אמנם מתובלים בחומרי הדברה שמסכנים את בריאותנו, ערכנו בדיקה מדגמית בכמה שווקים ברחבי ישראל, בשיתוף המועצה לצרכנות ומעבדת אמינולאב, לגלות אם קיימות חריגות העולות על רמת התקן המותרת בכמות חומרי ההדברה המצויים בירקות ופירות.



כיצד בוצעה הבדיקה



בחרנו חמישה שווקים גדולים ומוכרים: שוק הכרמל בתל אביב, שוק מחנה יהודה בירושלים, שוק נתניה ברחוב היהלום, שוק חיפה (תלפיות) ברחוב החלוץ ושוק רמלה. בדקנו ירקות ופירות שמועדים להכיל כמויות גדולות של חומרי הדברה, כגון חסה, מלפפון, סלרי, פטרוזליה, בצל ירוק וענבים.



"ההבדל בין גידולי עלים לגידולי ירקות אחרים הוא שבגידולי עלים המגדל חייב לשמור על ניקיון העלים כי אנו אוכלים את המסה הצמחית, והירק נאכל בשלמותו. לכן ההתמודדות של המגדל עם מחלות ומזיקים של עלים היא קשה יותר", טוען אברהם ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, ומוסיף כי "בגידולים בבתי חממה ניתן להתמודד עם המזיקים באמצעות שימוש ברשתות הגנה ובכך להפחית את השימוש בחומרי הדברה". חומר ההדברה אינו ניתן להסרה מוחלטת גם אם נשטוף אותו בעוצמה, זאת מכיוון שהוא נטמע בצמח או בירק ונשאר בתוכו עד שהוא מתפרק באופן טבעי.



בסך הכל, נבדקו חמישה-שישה סוגי ירקות ופירות בכל שוק, מדוכן אחד או מכמה דוכנים באופן אקראי - 1 ק"ג מלפפונים, חבילת ענבים, שתי חבילות פטרוזליה, שתי חבילות בצל ירוק, חבילת חסה וחבילת סלרי.



בשלושה שווקים לא נמצאו כלל חומרי הדברה



התוצאות היו די מעודדות. מתוך חמשת השווקים שנבדקו, נמצאו חריגות רק בשניים מהם: בדוכן בשוק חיפה ובשלושה דוכנים בשוק נתניה. בשוק הכרמל, שוק מחנה יהודה ושוק רמלה לא נמצאו חריגות כלל.







מתוך 28 הדגימות שנלקחו באופן כללי מכל השווקים, נמצאו חריגות מהתקן המותר בשישה מהן (21%), כאשר בדגימה אחת נמצאו חריגות בשני סוגים של חומרי הדברה.



מבחינת שיעור האחוזים, ניכרת עלייה קלה בבדיקה הנוכחית לעומת זו שהתקיימה בקיץ בידי המועצה לצרכנות וערוץ 10 (18%) של ירקות ופירות ברשתות השיווק. עם זאת, עדיין מדובר באחוזים נמוכים יחסית של חריגה.



שוק נתניה: חריגות בדגימות משלושה דוכנים



בשוק נתניה נבדקו חמישה סוגי ירקות משלושה דוכנים שונים. מתוכם, בשלושה סוגי ירקות נמצאו חריגות בכמות המותרת של חומרי הדברה. בסלרי נמצא חומר דיזיקטול (זרחן אורגני) ברמה של 0.02 ppm, כאשר רמת התקן אוסרת לחלוטין על חומר זה בירקות. "זהו חומר שבשנה הקרובה אמור לצאת משימוש, ואף שזו אינה רמה גבוהה של חריגה, כמובן שאם התקן קובע שרמת החומר צריכה להיות 0, אז זה לא בסדר" אומר אורי גולנר, מנהל המחלקה לשאריות חומרי הדברה במעבדת אמינולאב.



בחסה מדוכן אחר באותו שוק נמצא חומר העונה לשם המסחרי דורסן, הנחשב לנפוץ ביותר בשוק כחומר הדברה, ברמה של 0.26 ppm. הפעם החריגה מציגה כמות ניכרת של חומר הדברה, כשלמעשה האיסור לקיומו בירק מוחלט. גולנר מסביר: "כנראה שהחקלאי ריסס את החסה, ותוך יום-יומיים הפיץ אותה למוכרים בשוק - אף שהשימוש בחומר הזה דורש תקופת המתנה של שבועיים לפחות בין הריסוס לשיווק, מכיוון שזהו חומר יציב שמתפרק לאט", הוא אומר. יש לזכור שקצב ההתפרקות של חומר הדברה מושפע גם מהטמפרטורה: בחום קצב ההתפרקות מהיר יותר מאשר בקור, וגם זהו קריטריון שעל החקלאי לקחת בחשבון לפני שהוא מוציא את הירק או הפרי לשוק. אותו חומר נמצא בחריגה של 0.01 ppm גם בבצל הירוק שנבדק, אך כאן החריגה יחסית קטנה.



מעיריית נתניה נמסר בתגובה כי ממצאי הבדיקה הועברו על ידה למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות, האמונים לפי חוק על האכיפה בתחום חומרי ההדברה. בנוסף נמסר מעיריית נתניה כי שלחה פקחים מטעמה כדי לוודא מהיכן נרכשה הסחורה, וכי הממצאים יועברו למשרדים הרלוונטיים ווהעירייה תפעל בהתאם להנחיותיהם.



דוכן בשוק חיפה: חריגות בשלושה גידולים



בשוק חיפה נבדקו חמישה סוגי ירקות מדוכן אחד. בשלושה מהם נמצאו חריגות, ובאחד מהם נמצאו שתי חריגות של חומרי הדברה. בפטרוזיליה נמצא 0.99 ppm של חומר ההדברה פירימור (חנקן אורגני), שלא אמור כלל להימצא בסוג זה של עשב תבלין. "החומר פחות בעייתי מבחינת הרעילות לעומת הדורסן שנמצא בחסה בנתניה, אבל רמה של 0.99 ppm היא עדיין בעייתית", קובע גולנר.







בבצל הירוק שנדגם בשוק נמצאה כמות של 2.76 ppm מחומר ההדברה סימבוש. על אף שהרמה המותרת היא 0.1 ppm והחריגה גבוהה, החומר נחשב לבעל רעילות נמוכה, ולא קיים חשש לבריאות הצרכנים. הגדיל לעשות הסלרי, שבו נתגלו חריגות של שני חומרי הדברה: תינוקס ברמה של 0.12 ppm ופירימור ברמה של 0.03 ppm, שניהם אסורים לחלוטין. אך עדיין, אלה הן כמויות שאינן רעילות לאדם.



בתגובה לממצאים הודיעה עיריית חיפה כי אין היא אחראית לנושא חומרי הדברה בירקות שווקים בתחום הרשות שלה, אלא משרד החקלאות.



תעלומת מקור הסחורה בשוק הפתוח



לצרכן הקונה בשווקים אין כיום דרך להתחקות אחר מקור הירקות והפירות בהם, ולבדוק אם יש בהם חומרי הדברה. על רקע זה בולט עוד יותר חסרונו של מנגנון פיקוח יעיל - כך אומרים במועצה לצרכנות. גולנר מאמינולאב מוסיף כי "השווקים הפתוחים הם עקב אכילס של כל התוצרת החקלאית בישראל. אי אפשר לדעת מי מגדל את הירקות והיכן הם נקטפו".



עם זאת, במשרד החקלאות טוענים כי מקור הסחורה המגיעה לשוק זהה למקור הסחורה ברשתות השיווק, ולכן לרוב, אם יימצאו חריגות בכמות חומרי ההדברה בשווקים הפתוחים, סביר להניח שאותן חריגות יימצאו גם ברשתות השיווק. ההבדל, הוא בכך שברשתות השיווק, שלא כמו בשווקים הפתוחים, ניתן לאתר בקלות את מקור הסחורה.



ענף הירקות במועצת הצמחים עובד בשיתוף עם משרד החקלאות להשליט חובת סימון ירקות ופירות, כך שהצרכן יוכל לדעת את זהות היצרן והמגדל, ושמחזיק התוצרת יוכל לדווח בכל שלב אם התוצרת בטוחה לאכילה.



"לצערי אין עדיין בישראל תקן מחייב לשיווק ירקות ופירות המתייחס לזהות הגידולים, וגם אין תקנה המטפלת בנושא סימון התוצרת - מי המגדל, סיווג מבחינת איכות ותאריך קטיף או אריזה", אומר אברהם ארליך ממועצת הצמחים.



עם זאת, ארליך סבור כי האחריות לטיב התוצרת נחה על כתפי המחזיק בה, ולא על כתפי המגדל. "אם הסוחר בשוק לא מסוגל להגיד לי מאיפה הירק שאני רוצה לקנות, זה לא בסדר. הוא חייב לדעת מאיפה הגיעו הגידולים".



לדברי ארליך, במרכולים הגדולים כל ארגז מסומן כראוי. עם זאת, נציין כי גם בבדיקה שערכו המועצה לצרכנות וערוץ 10 ביולי 2007 ברשתות השיווק של הריבוע הכחול והשופרסל, ב-18% מהפירות והירקות שנבדקו (שבעה מבין 40 פריטים) נמצאו חריגות בחומרי הדברה בכמות העולה על המותר בתקן. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי "המועצה לצרכנות מצפה מהאחראים לנושא - משרד החקלאות ומשרד הבריאות ביחד ולחוד - לדאוג לכך שבמזון שאנו אוכלים לא יהיו רעלים".



מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות נמסר כי הם מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית באמצעות דגימת התוצרת המיוצרת בישראל לשוק המקומי אצל החקלאים בשדה ובבתי האריזה ובדיקתה במעבדות המשרד. מדי שנה, נמסר, מבצעים סקר הכולל כאלף בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות חומרי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. לשם השוואה, בכל ארה"ב נערכות כ-10,000 בדיקות בלבד, ובכל מדינות האיחוד האירופי גם יחד נערכות כ-40 אלף בדיקות בלבד. משרד החקלאות מפעיל גם יחידת פיצו"ח - פיקוח מעבר תוצרת חקלאית מעזה ואיו"ש ומניעת תוצרת אסורה, לרבות בעלי חיים ומוצריהם, תוך יישום ההסכמים החקלאיים בין ישראל לרשות הפלשתינית. ב-2007 תפסה היחידה 569 אירועים של הברחות גידולים.



משרד הבריאות בודק מדי שבוע בין שבע לעשר דוגמאות של פירות, ירקות וצמחי תבלין.הדוגמאות ניטלות על ידי שירות המזון בלשכות מרשתות השיווק, ממחסני המשווקים ומבתי אריזה. בהתאם לתוצאות הבדיקה מדווח משרד הבריאות למשרד החקלאות להמשך טיפול בשדה.



ירידה בשימוש בחומרי הדברה



>> בשנים האחרונות נרשמת ירידה בשימוש בחומרי הדברה. ב-2006 נמצאו 6% מדגימות הסקר השנתי של השירותים להגנת הצומח עם תוצאות חריגות, לעומת כ-11% דגימות חריגות ב-2005 וכ-15% דגימות חריגות ב-2004. נתוני 2007 מעובדים בימים אלה, ומן הנתונים מסתמן כי נשמרת היציבות בשיעור התוצאות החריגות בהשוואה ל-2006 (נתונים סופיים יתקבלו בימים הקרובים).



אם גידול חקלאי נמצא חריג בשאריות חומרי ההדברה, בשנה שלאחר מכן יינתן דגש מיוחד לבדיקת גידול חקלאי זה. חקלאים חורגים נחקרים ובסיום החקירה, עם הוכחת העבירה, יש אפשרות לקנס מינהלי או העמדה לדין. נגד השיעור הקטן שחריגותיו ברות הוכחה בבית משפט נפתחים מדי שנה תיקים משפטיים. ב-2007 נפתחו כעשרים תיקים משפטיים נגד חקלאים שחרגו בשימוש בחומרי הדברה, מתוכם ב-16 תיקים הוטלו קנסות מינהליים בסכומים הנעים בין 2,500 שקל ל-15 אלף שקל. יתר התיקים עדיין בטיפול.