"התוכנה שלנו מתעמתת עם המשתמש - בשונה מתוכנות לשירות לקוחות למשל"

>> באירוע התרבות הרב תחומי פאצ'ה-קוצ'ה, שייערך היום בנמל תל אביב יציג יקי דוניץ, שביצע אקזיט מוצלח של קבוצת משוב לפורומולה ב-98', את הפיתוח החדש של חברת AI. הפיתוח, שקרוי Alan, מדמה שיחה אנושית בפורמט צ'אט.

לאחר שנפטר אביו של דוניץ ב-2000, הוא נכנס לנעליו והחל לשמש יו"ר של חברת הבנייה אחים דוניץ, וכיום הוא מחלק את זמנו בין שני התפקידים.



"בראשית שנות ה-40 הציג אלאן טיורינג את המבחן שלו לאינטליגנציה. לפי טיורינג מכונה היא אינטליגנטית אם היא יכולה לשכנע בני אדם ב'אנושיותה'", מסביר דוניץ את הרקע לפיתוח. "אני מקבל לחלוטין את ההגדרה הזו. ריי קורצווייל, אחד מבעלי החזון בתחום הבינה המלאכותית, חושב שעוד 20 שנה נהיה קרובים לחשוב על הבינות המלאכותיות כאנושיות. גם עם זה אני מסכים. אני חושב שנראה חברות כוח אדם שמשכירות תוכנות המסוגלות לנהל שיחה, במקום אנשים".



לעת עתה, לדוניץ אין מודל עסקי שמניע את צעדיו. לדבריו, "יש אנשים שיש להם יאכטה ויש אנשים שמנסים לפתח משהו. מה שאני עושה ב-AI זאת לא הפרנסה שלי. יש לי את הלוקסוס לפעול בתנאים האלה. מבחינתי הפיתוח יכול להימשך המון זמן וזה לא מפריע לי. זה מה שאני נהנה לעשות".



הקושי במציאת המודל העסקי בנובע, בין השאר, מכך שהפיתוח של AI אינו מציג פיתוח ממוקד הקשר - אלא פשוט תוכנה המאפשרת שיחת צ'אט כללית.



הרקע לפיתוח מתחיל די מזמן: ב-1966 פיתח ג'וזף וייזנבאום את אלייזה, תוכנת מחשב המדמה פסיכולוג. זה לא היה קשה במיוחד. בשנות ה-60 היתה בשיאה הפסיכולוגיה שחרטה בתודעת הציבור האמריקני את דמותו של הפסיכולוג השותק והמהנהן.



"ההבדל העיקרי בין מה שאנחנו עושים לבין אלייזה, למשל, הוא שאנחנו לא מצמצמים את ההקשרים האפשריים של השיחה", מסביר דוניץ. "כך למשל, התוכנות המיועדות לשירות לקוחות ממוקדות במשפטים קצרים, שצריכים לתת מענה ללקוח. התוכנה שלנו תנסה לשמור על קונטקסט עמוק. היא גם יכולה להתעמת עם הדובר ולא מנסה רק לרצות אותו".



בשונה מ-AI, רבים מבין אנשי הקהילה האקדמית העוסקים בתחום הבינה המלאכותית אינם רואים עוד במבחן טיורינג לבחינת "אנושיותו" של המחשב באמצעות האינטליגנציה שהוא מפגין, כמבחן משקף של אינטליגנציה, או היעדרה.



מסיבה זו, גם ירד באופן ניכר הניסיון ליצור תוכנות שיעמדו במבחן זה. בכל זאת, דוניץ אינו מעמיד את החברה שלו מול האקדמיה. "מכוני מחקר אקדמיים עוסקים בעיקר בהנפקה של ניירות - הם 'מדברים על' ולא עושים. אנחנו רק מפתחים ולא משקיעים בכתיבה של מסמכים", הוא אומר.



לסיכום אומר דוניץ: "התוכנות שלנו אינן מבוססות על ארכיטקטורה של רשתות. יכול להיות שאנחנו לא הכי מתקדמים, אבל אנחנו לא עושים את מה שאנחנו עושים כדי לעמוד בחזית המחקרית".