ספרינט: האם מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לעלות ולתמוך בחברות הפועלות במגזר?

מחירי הסחורות החקלאיות ממשיכים לעלות על רקע הראלי בשוקי המניות בעולם. בין הגורמים הריאליים לתופעה ניתן למנות את תוכניות החילוץ והתמיכה הממשלתיות, הערכות מנוגדות לגבי שער הדולר העתידי וכמובן התפתחויות בגזרת הביקוש וההיצע הפונדמנטלי בצל משבר האשראי הנוכחי.



מחירי הסחורות החקלאיות עלו בשבוע שעבר בממוצע של 6.5%, כאשר החיטה, הסויה והכותנה מובילות את המגזר עם עלייה של 11%, 8% ו-10% בהתאמה. מדד הסחורות של דאו ג'ונס ה-Agricultural Total Return Index עלה בשיעור של 15% מרמת השפל בחודש דצמבר, ומדד ה-S&P GSCI Agriculture עלה בלמעלה מ-20% מאז אותה תקופת שפל. יחד עם זאת, מחירי הסחורות במגזר עדיין רחוקות בכ-50% מרמות השיא שנקבעו באמצע 2008.



בחינה של תעודת הסל MOO (שנתיים אחורה) העוקבת אחר חברות העוסקות במגזר החקלאות כגון Potash, Monsanto ו-Mosaic, מעלה כי השקעה בתעודה זו הניבה תשואה של כ-50% למשקיע אשר רכש את התעודה בשפל של חודש דצמבר.



השאלה הנשאלת היא האם מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לעלות מהרמות הנוכחיות שלהם ולתמוך בחיוב בחברות הפועלות במגזר?



במחקר שמפרסם היום האנליסט אריה טל המשמש כמנהל המחקר של ספרינט השקעות מעריך טל כי, מגמה זו צפויה להימשך בטווח הבינוני-ארוך. אחד הגורמים העיקריים שמונה טל הוא העלייה בהוצאות הממשלתיות לטובת פיתוח תשתיות ציבוריות ועימן גידול בביקוש לחומרי גלם, וביניהם הנפט – להם יש מתאם חיובי עם מחירי הסחורות החקלאיות, לצד הכדאיות הכלכלית של הפקת דלקים צמחיים.



בבית ההשקעות מעריכים כי חלק מהמעורבות הממשלתית יתבטא בתמיכה בהוצאות המזון של הצרכנים. לדברי טל "כחלק ממאמצים ממשלתיים, צרכנים בארה"ב ואירופה נהנים מהחזרי מסים, דבר התומך בהכנסתם הפנויה. הממשל האמריקאי מנסה לקדם רפורמות נוספות אשר גם כן יגדילו את ההכנסה הפנויה. רפורמות אלה תומכות בביקושים למזון – ובאופן עקיף, לעלייה במחירי המזון".



כמו כן מעריך טל כי המדיניות המוניטארית האגרסיבית הכוללת ריביות נמוכות ונזילות גבוהה בשווקים עשויה לתמוך באיתנותם הפיננסית של יצרני הסחורות החקלאיות ולעודד עלייה בהשקעות. אספקט נוסף הוא היחלשות של הדולר בטווח הבינוני אשר תתמוך בעליית מחירי הסחורות, כאשר ההקלה הכמותית האגרסיווית יחד עם הזינוק בגירעון התקציבי יתמכו בהיחלשותו של הדולר בטווח הבינוני - דבר שיתמוך בעליית מחירי הסחורות.



גם בבחינה של המגמות הדמוגרפיות במדינות המתפתחות סבור טל כי בניגוד לארה"ב בה מחירי המזון מהווים כ-14% ממדד המחירים לצרכן, המזון במדינות מתפתחות מהווה רכיב משמעותי יותר. לדוגמא, רכיב המזון במדד המחירים הסיני מהווה כ-33% מהמדד, ובהודו כ-46%. במילים אחרות אומר טל, "סין והודו מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על מזון לעומת ארה"ב ומרבית המדינות המפותחות. ובעקבות התהליכים הדמוגרפיים אשר ללא ספק תומכים בצמיחה ועל אף ההאטה המשמעותית במדינות אלה, ההוצאות על מזון נותרו ברמה זהה לרמות ערב המיתון".



בשבוע האחרון פרסם משרד החקלאות האמריקאי, ה-USDA, מספר דו"חות ותחזיות לטווח הקרוב ולטווח הרחוק יותר, ביניהם דוחות מלאים, סחר וייצוא של סחורות חקלאיות, ודו"ח תחזית שטחי הזריעה של הגידולים השונים לשנת 2009/2010. לדו"ח זה משמעות רבה והשלכות מהותיות על דינאמיקת הביקוש-היצע והמחירים בשווקים הפיננסיים מכיוון שארה"ב הינה אחת היצרניות הגדולות בעולם ושחקן משמעותי בשוק סחר הסחורות הבינלאומי.



מדו"ח תחזיות שטחי הזריעה עולה כי שטחי הזריעה של החקלאים האמריקאים בעונת האביב יהיה נמוך יותר לעומת שנה שעברה – תמיכה בעליית מחירים במגזר. שטח הזריעה הכולל של התירס, סויה וחיטה ירד בשיעור של 2.3% לעומת שנה שעברה. בנוסף, מעריכים בספרינט כי, שטחי הזריעה בפועל יהיו נמוכים יותר ביחס לתחזיות הנוכחיות – דבר שעשוי לדחוף את מחירי הסחורות החקלאיות אף גבוה יותר.



"זוהי השנה הראשונה מאז 2005 בה חל קיטון בשטח הזריעה הכולל" אומר טל, וזאת כתוצאה מירידה במחירי הסחורות והכדאיות הכלכלית. מהדו"ח עולה כי החקלאים יזרעו 84.99 מיליון אקרים של תירס, רמה המשקפת ירידה של 1.2% לעומת שנה שעברה. אולם החקלאים צפויים להגדיל את שטחי הסויה ב-0.4% לרמה של 76.024 מיליון אקרים.



טל מציין כי "הסיבה לכך היא שגידול הסויה דורש פחות דשנים מהתירס, ומחירם של הדשנים עלה מאוד בשנים האחרונות". ההערכות בשוק הן כי המעבר לסויה יחסוך לחקלאים כ-34% בעלויות. היקף שטחי הזריעה של החיטה על כל סוגיה צפוי לרדת ב-7.1% לרמה של 58.63 אקרים.



בבית ההשקעות מעריכים כי מגזר הסחורות צפוי להתחזק בטווח הבינוני-רחוק, אך מדגישים כי הסנטימנט בשוק הסחורות עדיין שלילי לאור חששות המשקיעים מהשלכותיו של המשבר על הביקושים. נכון אומר טל, "ללא ספק יש ירידה בביקושים העולמיים, אולם, ניתן לראות כבר כיום את הניצנים של ההתערבויות הממשלתיות הכלל עולמיות אשר להערכתנו יקבלו ביטוי בשווקים הפיננסיים בהמשך השנה ולכן אנו מגדילים את חשיפתנו למגזר הסחורות החקלאיות".



בבית ההשקעות ממליצים להגדיל את החשיפה דרך השקעה ישירה בחברות יצרניות הפועלות בתחום או תעודות סל המשקיעות בחברות אלה. דוגמא לתעודת סל כזו היא Market Vectors Agribusiness ETF אשר סימולה הינו MOO.