כבר טוב לנו, אנחנו פשוט עוד לא יודעים את זה

למין האנושי יש נטייה להביט אחורה ולחשוב כמה טוב היה פעם, וכמה היום הכל הרבה יותר גרוע. ואולם מי שנזכר בחג הפסח הקודם, לפני שנה, וחושב כי אז השגשוג והצמיחה שלטו בכל, יופתע להיווכח כי לפני שנה כולם דיברו על המיתון שבפתח. התחזיות של בנק ישראל כבר עסקו בצמיחה עגומה של כ-3.2% בלבד במשק ב-2008 לעומת יותר מ-5% בשנה שקדמה לה.

למעשה, מזה 20 חודשים השיח הציבורי בישראל, כמו בעולם כולו, דן בעיקר בהרעה כלכלית ובכך שעומד להיות פה גרוע יותר. למרות זאת, בפסח של השנה שעברה מצבו בפועל של מר ישראלי היה טוב יותר. רבים יותר מקוראי עיתון זה נסעו לטורקיה ולאירופה בחופשת החג. רבים יותר החזיקו במשרה קבועה, והרעיון כי שכרם יקוצץ באופן גורף, כפי שקרה לרבים במשק בשנה האחרונה, עבר רק במוחם של מעטים. לפני שנה המחשבה על מעבר לשבוע עבודה מקוצר בענף ההיי-טק נשמע כבדיחה. אפילו המדד הכלכלי המרכזי של חג הפסח - מדד המתנות והתלושים לחג שמעניקים המעסיקים - מעיד על כך. כמעט כל עובד ידווח כי בפסח שעבר המתנות היו נדיבות יותר. ההשוואות של "מה קיבלת לחג" כבר הרבה פחות מלבבות ומעסיקות מבעבר.



המציאות הכלכלית מתחלקת לשניים: זאת "הווירטואלית", המורכבת מהשיח התקשורתי וממצב הבורסות והשווקים הפיננסיים, וזו הריאלית, המשתקפת בחיי היום-יום של האזרח הקטן. השתיים האלה לא מתנהלות תמיד בד בבד. בפסח שעבר הדכדוך הכלכלי כבר תפס את מרכז תשומת הלב של התחזיות הכלכליות ושוקי ההון, בעוד שהאזרח הקטן עדיין לא יכול היה לומר כי הוא מרגיש על בשרו משהו מאלה.



גם בהמשך, שיא המשבר נכון להיום - שנצפה באוקטובר השחור ובחודשיים שבאו אחריו - כשהיה נדמה כי אפוקליפסה פיננסית עולמית עומדת בפתח, לא הורגש ברחוב הישראלי. בערי ישראל לא נרשמו בתקופה ההיא מקרים של אזרחים ששברו את דלתות הבנקים כדי למשוך את כספם. בחיי היום-יום של כולנו מורגשים התהליכים הכלכליים שעליהם אנו קוראים בעיתונים בהשהיה של חודשים.



בחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים, יש בעולם הווירטואלי פרמטרים המעידים על "הקלה במשבר". התחושה הזאת נובעת מהתנהגות שפויה יותר בשוקי המניות ושוקי החוב וממהלכים מאומצים של הממשל האמריקאי.



בעולם הריאלי שלנו מצב הרוח הזה עדיין רחוק מלהיות מורגש. אפילו אם בעולם כבר מביטים קדימה, במציאות הישראלית קיים תמיד המשתנה הגיאו-פוליטי והמדיניות הכלכלית של הממשלה המקומית, שיכולים להשהות או להאיץ את היציאה מהמשבר.



אבל אם האווירה בפסח שעבר נסובה בעיקר סביב העובדה שיהיה יותר גרוע, בפסח הנוכחי אנחנו יודעים שכבר גרוע. לחיילים בשירות סדיר בצה"ל יש אימרה: "עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן". הצד החיובי בכך שהמצב השנה גרוע הוא שהשנה אנו קרובים יותר מאשר לפני שנה ליציאה מהמשבר.