איך להסביר את המשבר הכלכלי שהחל בקיץ של 2007 בארה"ב והשלכותיו על העובדים? אותו משבר שאט-אט הגיע כמעט לכל פינה בעולם? פעמים רבות אני נשאל על כך. אם רוצים להסביר את העניין בשפה העברית (להבדיל מ"כלכלנית", השפה בה נעשה שימוש במוספים הכלכליים) סביר להניח שאפשר לפנות אל ההסתדרות. באתר ארגון העובדים, התנועה החברתית הגדולה בישראל, יש בוודאי הסבר ממצה ובשפה מובנת לכל על המשבר הקפיטליסטי והשלכותיו על כלל העובדים ועל העובדים בישראל בפרט. אז זהו, שלא ממש.
במשך חודשים ארוכים התמתני בסבלנות לעמדת ההסתדרות בסוגיה כה חיונית. המתנתי לשווא. כי במשך שנים אתר האינטרנט של ההסתדרות היה "סגור לרגל עבודות". לראשי אותה הסתדרות שהקימה רשת ענפה של כתבי עת ופרסומים ואף עיתון יומי ("דבר", שנסגר במהלך תקשורתי וערכי התאבדותי באמצע שנות ה-90), כנראה לא הגיעו השמועות בדבר המצאת מכשיר הפלא הזה: המחשב, ועל האפשריות האין סופיות כמעט שהוא מעניק כאשר הוא מחובר למחשבים אחרים באמצעות רשת האינטרנט. זאת, למשל, בשונה מעמותות העוסקות בהגנה על זכויות עובדים שאין מאחוריהן מאות אלפי חברים כגון "קו לעובד" והעושות שימוש יעיל ומרשים ברשת.
אבל בסוף מרץ זה קרה: מישהו התעורר מתרדמתו בבניין שברחוב ארלוזורוב והבין לפתע שמרבית האוכלוסייה (ובהם מאות אלפי חברי הסתדרות ובני משפחותיהם) מחוברים לרשת.
נו, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, וכך מצאתי עצמי גולש להנאתי באתר הפשוט (וזו דווקא מחמאה) של ההסתדרות בחיפוש אחר חדשות, עדכונים ומידע על המשבר העולמי.
כנראה שזה בלתי נמנע אבל בעידן עופר עיני, כאשר פותחים את אתר ההסתדרות פוגשים את... עופר עיני. באתר הפשוט ושאין בו צילומים או גרפיקה, יש רק צילום אחד ובעמוד הפותח: צילומו של עיני. במכתב קצר מבשר עיני ש"אני מאמין שהאיגוד המקצועי יכול לעלות על דרך המלך אם נאמץ את דרך ההידברות". לא פלא שעיני הפך בשלוש השנים האחרונות ליקיר בעלי ההון עם "אני מאמין" שכזה. הרבה מילים ואפס הישגים עבור העובדים.
לאן נעלמה האלטרנטיבה?
באתר יש מדור שלם העוסק במשבר הכלכלי. אבל כגודל הציפייה (וההמתנה) כגודל האכזבה" בין היתר מסביר המאמר (הלא חתום) את ההשפעה האפשרית של המשבר העולמי על שוק העבודה המקומי, הכל כשאין במאמר ולו מילה אחת על הקפיטליזם ועל מנגנוניו, על משברים הכלכליים המלווים את הקפיטליזם כמעט מרגע היוולדו, אין מילה על אובדן ההגמוניה של ארה"ב בגלובליזציה הקפיטליסטית, אין התייחסות להתרוששותם של עשרות מיליוני עובדים דווקא במדינות הקפיטליסטיות הגדולות (ובהן ארה"ב) ודווקא בטרם פרץ המשבר כלכלי, וחמור מכל: אין כל התייחסות לעמדות האיגודים המקצועיים בהתמודדותם עם המשבר, בייחוד לסיסמא המשותפת (ושהייתה למפורסמת ביותר בחודשים האחרונים): "העובדים לא ישלמו את מחיר המשבר של בעלי ההון".
ועוד קראנו בהמשך באתר ההסתדרות: "המשבר העולמי מגיע לישראל: המשבר הכלכלי שהחל בארה"ב כבר פה. כבר עתה, מורגשת האטה מסוימת בפעילות המשק. בחודשים האחרונים פוטרו אלפי עובדים במשק הן ממקומות מאוגדים (כמו- "גיבור ספורט", "אמפה" ועוד) והן ממקומות עבודה שאינם מאוגדים, בעיקר ממגזרי ההיי-טק... בכדי להפחית את היקף הפיטורים הצפויים במפעלים בפריפריה כתוצאה מהמיתון, על הממשלה להעניק לכל מעסיק תמריץ להמשיך ולהעסיק את העובדים. הדרך והאופן בו יינתן התמריץ הזה, צריכים להתגבש ע"י נציגי העובדים המעסיקים והממשלה. ההסתדרות מציעה לעשות כן, על ידי השתתפות בשכר העובד.
כמו כן, הציעה ההסתדרות לתת באופן מיידי רשת ביטחון לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. הגנה זו תיעשה בצורה דיפרנציאלית, לפי מפתח של גיל. כך שחוסכים שקרובים לגיל פרישה יקבלו הגנה מקסימאלית וזאת בנוסף להגנות הקיימות כיום. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה באשר לרשת הביטחון שבימים אלו אמורה לעבור בממשלה. בעקבות הלחץ של ההסתדרות, קיבלה הממשלה החלטה על מתן רשת ביטחון לחוסכים במסלול הפנסיוני ארוך הטווח מגיל 57. בימים אלה, אמור שר האוצר להביא לוועדת הכספים תקנות שיקבעו את מנגנון רשת הביטחון.
מעבר לאזהרותיו החוזרות ונשנות של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ופניותיו לשר האוצר ולממשלה בנושא המשבר הכלכלי, ובעקבות התרחבות גל הפיטורים וההידרדרות במצבם של חסכונות העובדים, מגבירה ההסתדרות את ההיערכות למשבר הכלכלי ואת מוקד הפניות שלה" - וזו כל תורת ההסתדרות בנוגע למשבר על רגל אחת: לצ'פר שוב את המעסיקים, רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה עליה החליטה הממשלה אבל שאין לה מקורות תקציביים והיערכות שכל כולה סיוע למפוטרים. זו הסתדרות טובה לבעלי ההון: כי בעת משבר מישהו אחר (המדינה) ישלם את שכר העובדים, וההסתדרות במחווה של חמלה תטפל במפוטרים ותדריך אותם איך להשיג פיצויים טובים יותר. זה הכל.
אין באתר של ההסתדרות ולו ברמז תא הסיבות האמיתיות למשבר הקפיטליסטי המקומי-ישראלי: מהן הדרכים ליציאה מן המשבר ואיך ניתן לעשות שימוש במשבר כדי לחלק אחרת את העוגה - שהרי בשביל זה נולדו האיגודים המקצועיים. ההסתדרות בראשות עיני מציעה שההון שבשלטון ימשיך לנהל את העניינים, בעוד אלה המייצרים והאופים את עוגת ההכנסות, העובדים, ימשיכו לקבל פירורים ממנה.
במחשבה שנייה: אולי עדיף היה ללא אתר אינטרנט. כך, היינו שומרים על התקווה שהפעם זה יהיה שונה. שהפעם ההסתדרות תבין שהיא לא יכולה להמשיך להיות השמרטפית של הסדר הקפיטליסטי הקיים ושהיא צריכה להיאבק ולהציג אלטרנטיבות צודקות יותר בייחוד בעת משבר כה עמוק.
הכותב הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית וחבר הנהגת ההסתדרות לשעבר.