האם המשקיעים של אי.די.בי ילמדו את הלקח שלמד באפט

>> "אילו היה קפיטליסט בעל חזון בקיטי הוק, הוא היה עושה טובה גדולה לדורות הבאים לו מפיל את מטוסם של האחים רייט" - כך אמר וורן באפט, המשקיע האגדי, בראיון ב-2002.



באפט נכווה מענף התעופה כשהשקיע במניות US Air ב-1989 ונאלץ להפריש 3 מיליארד דולר לירידת ערך השקעתו בחברה. מאז אין לו הרבה מלים חמות לומר על ענף התעופה: "חברות התעופה מתאפיינות בהוצאות קבועות עצומות, איגודי עובדים חזקים ותמחור של שוק הקומודטיס. זה לא נראה כמתכון להצלחה. יש לי מספר לחיוג חינם שכאשר אני נתקף בחשק להשקיע במניות תעופה, אני מציג את עצמי: "שלום, שמי וורן ואני מכור לחברות תעופה. הם כבר משכנעים אותי לרדת מהרעיון".

מניית חברת התעופה אל על לא סטתה מהדפוס של מניות חברות התעופה בעולם ומהתיאור של באפט. המניה ירדה ב-50% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד ת"א 100 ירד ב-30%.



השוואה רב שנתית של הביצועים עוד פחות מחמיאה לאל על. המניה הציגה תשואת חסר של 62% לעומת מדד ת"א 100 בחמש השנים האחרונות.



למרות הרקורד העגום של מניות התעופה, בוחנת קבוצת אי.די.בי את האפשרות להכניס את עסקי התעופה והתיירות של גנדן תיירות ותעופה שבשליטת נוחי דנקנר (38.6%), אבי פישר (27.2%) והבנק האמריקאי גולדמן סאקס (9%) לקבוצת אי.די.בי במסגרת עסקת בעלי עניין. גולדמן סאקס רכש את אחזקתו בישראייר ב-2006 לפי שווי של 60 מיליון דולר (לפני ההשקעה).



על פי ההודעה שפורסמה באתר הבורסה בערב החג, הנהלתה של אי.די.בי הוסמכה בידי דירקטוריון החברה לבחון את האפשרות שאי.די.בי פיתוח תרכוש את גנדן תיירות ותעופה. גנדן תיירות ותעופה היא חברה פרטית וגם מרבית החברות הבנות שלה הן פרטיות, ולכן בשלב זה לא ניתן לדעת מהן התוצאות הכספיות שלהן. זאת גם הסיבה לכך שאי.די.בי שכרה את שירותיו של משרד פרופ' יצחק סוארי. סוארי יעריך את שוויה של גנדן תיירות ותעופה, מה שיסייע לבעלי המניות להחליט אם להצביע בעד העסקה או נגדה.



מקורבים לישראייר דוחים את ההערכות שלפיהן החברה הפסידה 60-70 מיליון שקל ב-2008 ושהיא נושאת על גבה הפסדים מצטברים והלוואות בעלים בסכום של 200 מיליון שקל. לטענתם, מדובר בהערכות המוטות באופן משמעותי לרעת החברה. הם מציינים כי התקציב של ישראייר ל-2009 מבוסס על רווח וכי ביצועי החברה ב-2009 עד עתה, בעקבות גידול של 28% במספר הנוסעים, טובים מהתקציב. לדבריהם, היקפה של העסקה צפוי להיות שולי ביחס להכנסותיה ולמאזנה של אי.די.בי.



נתונים אלו טובים מהערכות של יאט"א, ארגון חברות התעופה הבינלאומי, שלפיהן ענף התעופה יספוג הפסד מצטבר של 4.7 מיליארד דולר ב-2009, לאחר הפסד של 8.5 מיליארד דולר ב-2008. זאת בהנחה שהמחיר הממוצע של חבית נפט יהיה 50 דולר ב-2009; שהיקף תנועת הנוסעים יירד ב-5.7%, כשבתנועת נוסעי מחלקות היוקרה תהיה ירידה חדה יותר; ושהתשואה למושב תרד ב-4.3%.



המקורבים לישראייר מדגישים גם כי שיעור האחזקה של דנקנר בגנדן תיירות ותעופה כמעט זהה (38.6%) לשיעור אחזקותיו במניות גנדן (31.4%), בעלת השליטה באי.די.בי - כך שאין לו אינטרס אישי להעביר את ישראייר לבעלותה של החברה הציבורית. מקורבים לקבוצה מציינים כי לדנקנר יש ערבויות אישיות בגובה של מיליוני שקלים בודדים בגין התחייבויותיה של ישראייר, כך שהעברת הערבויות לקבוצת אי.די.בי לא תשחרר אותו מנטל כספי מהותי.



המתאר של העסקה, שיתפרסם בחודשים הקרובים, ילמד אם משקיעיה של קבוצת אי.די.בי אכן ייהנו מעסקה שתניב חסכונות במיליונים רבים של שקלים, או שעליהם להקשיב בתשומת לב לאזהרותיו של וורן באפט בנוגע לתבונה שבהשקעה בתחום התעופה.



חולשה מבנית



אי.די.בי ציינה כי גנדן תיירות ותעופה היא בעלת השליטה בקבוצת ישראייר, הפעילה בתחום התיירות הפנים ארצית. בנוסף, החברה עוסקת בשיווק טיולים מאורגנים ובמכירה סיטונאית של שירותי תיירות לנוסע במותג נתור ובארגון טיסות שכר ומכירת נופשונים במותגים יוניטל ויוסי טורס.



גנדן תיירות ותעופה היא אחת מבעלות השליטה (30%) בחברת המילניום השלישי, הנסחרת בבורסה בשווי של 14.5 מיליון שקל. היא עוסקת בשיווק שירותי תיירות פנים ותיירות חוץ באמצעות 17 סניפי צבר בישראל, וכן בארגון כנסים ובהפקת אירועים.



החברה הרוכשת בקבוצת אי.די.בי היא כלל תיירות, בעלת השליטה (70%) בחברת דיזנהויז יוניתורס, הפעילה בתחום התיירות היוצאת ותיירות הפנים. כלל תיירות היא גם הבעלים של חברת דיזנהויז תיירות ותעופה, העוסקת במכירה סיטונאית של שירותי נסיעות ובייצוג של חברות תעופה. יו"ר כלל תיירות הוא אריה מינטקביץ. אי.די.בי העריכה שתוכל להפיק סינרגיה, התייעלות וחיסכון מאיחוד פעילויותיה של גנדן תיירות ותעופה עם הפעילות של כלל תיירות.



ישראייר היתה החברה הראשונה שהתחרתה באל על בקו לניו יורק, לאחר מאבק משפטי שנוהל בידי אל על. ואולם בספטמבר 2008, כשנתיים וחצי לאחר שהחלה ישראייר לספק את השירות, היא הכריזה על הפסקת הטיסות ליעד זה, ככל הנראה על רקע הפסדים שנגרמו בשל העלייה במחיר הדלק הסילוני והחרפת התחרות, וכן הודיעה על צמצום פעילותה בקווים לרומא, מוסקווה ולונדון לחודשי החורף.



אל על הפסידה 39 מיליון דולר ב-2008 על רקע עלייה חדה בהוצאות על דלק סילוני וירידה בתפוסה. אל על, בניגוד לישראייר, היא בעלת 25 מטוסים ששוויים המופחת הוא 278 מיליון דולר, ולכן לפחת הגדול של החברה - 107 מיליון דולר ב-2008 - יש השפעה על ההפסד החשבונאי המדווח. ישראייר פטורה מרישום הוצאות גדולות לפחת, ואף על פי כן קשה להניח שהיא חמקה מהפסד ב-2008.



גם אם נניח שישראייר היא חברה יעילה יותר מאל על, לדוגמה, משום שאין בחברה ועד עובדים דומיננטי ותרבות ארגונית של חברה ממשלתית, עדיין ישראייר, כמו שתי חברות התעופה הישראליות האחרות, סובלת מחולשות מבניות, שרק מחזקות את סימני השאלה בדבר הכדאיות של השקעה במניותיהן.



בלי מגוון יעדים



חברת תעופה ישראלית, בוודאי חברת קטנה כמו ישראייר, אינה יכולה להציע מגוון של יעדים, לוחות זמנים ומועדי המראה ונחיתה (סלוטים) שיקנו לה יתרון בתחרות על הלקוח העסקי הרווחי יחסית. זאת, בין השאר, משום שישראייר אינה משתייכת לברית בין חברות תעופה, כמו Star ו-One World.



ישראייר, כחברת תעופה ישראלית, מתקשה להתמודד עם תופעת החופש השישי, כלומר הטסת נוסעים לארה"ב וליעדים ארוכי טווח אחרים דרך נמלי הבית של חברות התעופה, תוך ניצול עודף היצע המושבים בטיסות הטרנס אטלנטיות כדי למכור את כרטיס הטיסה מישראל לארה"ב במחיר נמוך ממחירו מאירופה לארה"ב.



מחזור ההכנסות המוערך של גנדן תיירות ותעופה הוא 1.5 מיליארד שקל בשנה - בדומה למחזור המכירות של כלל תיירות. בצד הסינרגיות שניתן להפיק ממיזוג בין שתי קבוצות תיירות הפעילות בתחומים כמעט זהים, ברור שעיקר הפעילות, הנכסים וההתחייבויות הכספיות של גנדן תיירות ותעופה מרוכזים בישראייר. חברה זו, שהוקמה ב-1996 ומעסיקה 350 איש, פעילה בשוק התעופה הפנים ארצית באמצעות הקו שהיא מפעילה לאילת וכמו כן בשוק התעופה הבינלאומית.



צי המטוסים של החברה כולל שני מטוסי איירבאס 320 בעלי 174 מושבים כל אחד שהיא חוכרת ושמשמשים אותה בטיסות הבינלאומיות ומשלושה מטוסי 42 ATR בעלי 50 מושבים כל אחד הנמצאים בבעלותה ומשמשים אותה בקו שבין שדה דב לאילת. ישראייר העמידה באחרונה למכירה את מטוסי ה-ATR תמורת 2.4 מיליון דולר כל אחד. היעדים העיקריים של החברה בחו"ל הם גרמניה, איטליה, הולנד, רוסיה וצרפת.