האם הגיע הזמן לחזור להשקיע בבורסה

לפני חודש, ב-1 במארס, העלינו ב-TheMarker את השאלה: "האם שוקי המניות מצאו תחתית?" זה קרה כאשר מדד דאו ג'ונס התקרב לגבול של 7,000 נקודות ואיים לעבור לקידומת "6". מציאת התחתית, כך נכתב, תזכה את המוצא הישר בפרס כספי גדול.

התשובה לשאלה היתה שלילית. שבוע לאחר הפרסום צלל הדאו בעוד 500 נקודות, וב-9 במארס הוא עצר על 6,547 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר שלו ב-12 השנים האחרונות. באותו היום נרשם שפל היסטורי בעוד כמה מדדים מובילים ברחבי הגלובוס. הסיבה לירידות החדות של סוף פברואר ותחילת מארס היתה "שגרתית" למדי - חשש מפני התערערות נוספת בחוסנם של הבנקים הגדולים.


חודש אחד בלבד חלף מאז צללו מדדי המניות לתחתית, בהנחה שאכן זו היתה התחתית. הנתונים הכלכליים לא השתנו באופן מהותי. בישראל פוטרו במארס יותר מ-20 אלף עובדים, ובארה"ב הצטרפו לשורות מחפשי העבודה עוד כ-700 אלף איש.

אבל בשוקי המניות, כך נדמה, מנשבות רוחות חדשות. בתוך חודש אחד בלבד נרשמה במדדי המניות המובילים בעולם קפיצה של 23%-35%. רובם מחקו את הירידות של החודשיים הראשונים של 2009.



גם בתל אביב נרשמו עליות חדות בשוק המניות. מדד תל אביב 25 הסתפק אמנם בחודש האחרון בעלייה של 23% "בלבד" (ו-15% מתחילת השנה), אבל במדדים המוכים של מניות הנדל"ן והבנקים נרשמה חגיגת אביב של ממש. בתוך חודש השלים מדד הבנקים זינוק של 43%, ואילו מדד נדל"ן 15 נסק ב-48% (שני המדדים עדיין רחוקים מאוד מהשיאים שרשמו במהלך 2007: מדד הבנקים רחוק ב-51% משיאו, ומדד הנדל"ן - ב-74%).

נראה כי מה שמתחיל להשתנות הוא האווירה הכללית. עוצמת העליות, הרצף שבו הן מתרחשות והתחושה שמנהיגי העולם מגלים נחישות ומוכנים לבצע צעדים חסרי תקדים כדי לתמוך בכלכלות מדינותיהם - כל אלה מתחילים לחלחל אל המשקיעים, שמתחילים לצבור עוד ועוד ביטחון.

לאן הולכים שוקי ההון והמניות מכאן? האם מסע העליות שנרשם בחודש האחרון יוכל להימשך? למרבה הצער אין לדעת.



מי שעדיין פסימי ומצפה לחזרה של גל הירידות יוכל למצוא לא מעט סיבות לכך. הסיכונים בשווקים עדיין רבים, ובעיני משקיעים פסימיים גל העליות הנוכחי הוא בסך הכל ריצה קצרה וחזקה כלפי מעלה שמתרחשת תמיד בשווקים דוביים ומכונה Bear Market Rally.

לעומת הדובים ניצבים הפרים, שטוענים כי העובדה שנתוני הכלכלה נראים רע אינה מלמדת בהכרח על עוד תקופה של ירידות בשוק המניות. כפי שהמניות הקדימו לרדת עוד לפני ההרעה בנתונים הכלכליים, הן עשויות להקדים ולעלות הרבה לפני שהנתונים הכלכליים יתחילו להראות שיפור.

אלה וגם אלה - הדובים והפרים - ניצבים כיום משני צדי המתרס ומחפשים נתונים והסברים שיתמכו בדעתם. הנה כמה מהם:

5 סיבות לפסימיות

1. המיתון עדיין כאן

הנתונים הכלכליים אינם מותירים מקום לטעות. 20 אלף מפוטרים חדשים בישראל במארס; ירידה במכירות הפסח ברשתות; שלל ידיעות על פיטורים וקיצוצים שצפויים "אחרי החג"; האטה חריפה בשוק הנדל"ן ומעט מאוד עסקות חדשות.

אין כיום אפילו כלכלן אחד שצופה צמיחה כלשהי במשק ב-2009. החדשות הרעות ימשיכו כנראה ללוות אותנו בחודשים הקרובים, ואין לצפות לשינוי מהותי לפני סוף השנה.

2. שוקי האשראי עדיין מכווצים

שוק האג"ח הקונצרניות עדיין קפוא. רק החברות החזקות ועתירות המזומנים מצליחות לנצל את הריבית הממשלתית הנמוכה ומבצעות גיוסי הון זולים.

לא מעט חברות יצטרכו לפרוע אשראי בשנה הקרובה. חוסר היכולת שלהן למחזר חובות עלול להוביל אותן למהלכים שהן אינן רוצות בהם, כגון מימוש נכסים או גיוס הון במניות במחירים נמוכים שמדללים את אחזקותיהם של בעלי המניות הקיימים.

3. הבנקים עוד לא גמרו לנקות את האורוות

המשבר הכלכלי הגלובלי התחיל במגזרי הנדל"ן והפיננסים, וכל עוד לא נרשם בהם שיפור, קשה לראות את כלכלת העולם מתרוממת. שוקי הנדל"ן בעולם עדיין קפואים. מחירי הבתים בארה"ב עדיין יורדים, וכך גם במערב אירופה ובמזרחה. בישראל אמנם לא נרשמו עד כה ירידות מחירים חדות, אבל השוק כולו נעצר, ועסקות חדשות כמעט ולא נעשות.

מחיקות הערך הגדולות שביצעו הבנקים הישראליים ברבעון הרביעי של 2008 אינן סוף פסוק. ברבעון הראשון של 2009 יצטרכו כנראה הבנקים להגדיל את היקף ההפרשה לחובות מסופקים ולמחוק שווי מניירות ערך שהם מחזיקים. ההון העצמי שלהם עלול להמשיך ולהתכווץ, ולהקשות עליהם להעמיד אשראי חדש לצרכנים ולפירמות עסקיות.

4. הסדרי החוב באג"ח נכנסים להילוך גבוה

בחודשים האחרונים ראינו כמה חברות ישראליות מגיעות לסוף דרכן - כלומר לרגע שבו הן אינן מסוגלות לשלם את חובן לבעלי האג"ח שלהן. אל הרשימה המתארכת הצטרפו באחרונה אלרן השקעות של משפחת דנקנר, אנטר הולדינגס של עמית ברגר ובוימלגרין של שעיה בוימלגרין. בתל אביב יש עדיין לא מעט חברות שתשואת האג"ח שלהן תלת-ספרתית, עדות כי הן יזדקקו כנראה להגיע להסדרים מול בעלי החוב שלהן.

בחלק מהסדרי החוב האלה יקבלו בעלי האג"ח את השליטה בחברות, ובעלי המניות בהן יפסידו את השקעתם. תהליכים כאלה עשויים להתרחש בקרוב גם בחו"ל, בחברות כמו GM וקרייזלר האמריקאיות, והם עשויים לשלוח עוד כמה גלי הדף לשוקי המניות העולמיים.

5. גירעונות ממשלתיים תופחים ואיום אינפלציוני

מדינות רבות בעולם עושות באחרונה צעדים שנראים כמנוגדים להיגיון הכלכלי: למרות הירידה בהכנסות ממסים הן מגדילות את הוצאותיהן כדי לתמוך בכלכלה, ובדרך מגדילות באופן דרמטי את הגירעונות הממשלתיים. בארה"ב לבדה הגירעון הממשלתי כבר עומד בתחילת 2009 על כטריליון דולר - פי שלושה כמעט מהגירעון שנרשם בשנה שעברה.

בכלכלה אין ארוחות חינם, והמשבר הפיננסי הנוכחי הראה זאת. גירעון שגדל כיום טומן את זרעי הפורענות והעיוותים שיתגלו רק בעתיד. בינתיים הדברים עוד נראים רחוקים, אבל כדאי להתחיל להתכונן למחלות של אחרי המשבר - קיצוצי תקציב נרחבים במטרה לעמוד בחובות הממשלה, אינפלציה גואה וריבית גבוהה שתנסה להילחם בה.

5 סיבות לאופטימיות

1. אין פעמון שמצלצל ומכריז: "המיתון נגמר"

התיאוריה המקובלת אומרת ששוקי המניות נוהגים להתחיל לעלות כשישה חודשים לפני שמיתון נגמר באופן רשמי. בפועל קשה מאוד לדעת מתי מיתון מתחיל ומתי הוא נגמר. הדברים האלה מתבררים רק לאחר זמן רב. למשל, על המיתון הנוכחי בארה"ב הוכרז רק ברבעון הרביעי של 2008. הסוכנות הממשלתית בארה"ב שמכריזה על כך קבעה כי המיתון התחיל למעשה כבר בסוף 2007. המשק האמריקאי היה שרוי במיתון במשך כמעט שנה, ואף אחד לא סיפר לנו על כך.

גם כשהמיתון הנוכחי ייגמר אף אחד לא יודיע על כך. הפעמון שמבשר את סיומו יצלצל הרבה זמן לאחר שהוא יסתיים. עד שתתקבל ההודעה הרשמית, שוקי המניות יכולים לעלות מהתחתית ב-50% ואפילו ב-100%. מי שיחכה לצלצול הגואל יפסיד את רוב החגיגה.

2. ניצני התאוששות במערכת הפיננסית

בחודש האחרון התקבלו כמה סימנים שלפיהם החלק הקשה ביותר במשבר הפיננסי כבר מאחורינו. כמה מהבנקים הגדולים בעולם (סיטי, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו וברקליס) דיווחו כי חזרו להרוויח ברבעון הראשון של 2009, ומניותיהם הגיבו בעליות חדות. כרגע נראה שמצעד הלאמות הבנקים בשוקי המערב נפסק.

3. חבילות התמריצים מסביב לעולם מתחילות לעבוד

מנהיגי העולם שנפגשו לפני כשבוע בלונדון לפסגת G20 גילו נחישות רבה במלחמתם במשבר. חבילות התמריצים הכלכליות הוגדלו, והפעולה המשותפת מתחילה לתת את אותותיה. ביפאן הוכרז השבוע על תוכנית תמריצים בהיקף 153 מיליארד דולר. בסין גדל היקף ההלוואות שניתנו במארס כמעט פי שישה לעומת החודש המקביל ב-2008. גם כלכלת רוסיה, שקפאה בעקבות צניחת מחירי הנפט, מתחילה להפשיר.

סימני ההפשרה שמתחילים לבצבץ באביב 2009 אמנם מועטים וחלקיים מאוד, אבל ככה זה היה תמיד. האם אלה הסימנים שמעידים על תחילת סופו של המיתון? למרבה הצער, את זה נדע רק בדיעבד.

4. שוק האג"ח הקונצרניות עשה מהלך משמעותי

אחד הסימנים המבשרים על התקרבותו של גל הגאות הבא הוא מחירי האג"ח הקונצרניות. גל העליות באג"ח הקונצרניות בישראל התחיל בסוף נובמבר ונמשך, עם הפסקות קטנות בדרך, כמעט חמישה חודשים. בזמן הזה זינק מדד תל בונד 20 ב-20%, והתשואה הממוצעת שלו לפדיון ירדה מ-8.1% ל-4.4%. מדד תל בונד 40 זינק באותו זמן ב-40%, והתשואה הממוצעת שלו לפדיון צללה מ-13.4% בנובמבר לכ-7% בלבד. התשואות שבהן נסחרות כיום האג"ח של רוב החברות המובילות בישראל חזרו פחות או יותר לרמה של שיווי משקל.

ברמת תשואות כזאת חברות רבות כבר יכולות לגייס הון חדש ולהתניע את שוק ההנפקות. חזרה של שוק גיוסי ההון לפעילות תהווה עוד סימן לכך שהמערכת הכלכלית מתייצבת ומכינה את עצמה לצמיחה של השנים הבאות.

5. המחירים עדיין נמוכים

שוקי המניות אמנם ביצעו בחודש האחרון מהלך משמעותי כלפי מעלה, אבל מחירי המניות עדיין נמוכים בכל השוואה היסטורית. רוב שוקי העולם עדיין רחוקים בכ-45%-55% מרמות השיא שנרשמו בהם ב-2007. שוק שנפל ב-50% צריך לעלות ב-100% רק כדי לחזור לרמה שבה היה בעבר, וזה עוד לפני שמדברים על רווחים כלשהם. זוהי דרך ארוכה, והיא תיקח הרבה יותר מכמה חודשים.

השקעה במניות אינה מתאימה לכל אחד. היא לא מומלצת לבעלי לב חלש, לחסרי סבלנות, לשונאי סיכון, למי שאינו מסוגל לספוג הפסדים בשום אופן, למי שעומד בפני פרישה מעבודה או למי שצריך את הכסף החופשי שלו בטווח זמן של שנתיים או פחות. היא גם אינה מומלצת לספקולנטים שמנסים לתזמן את השוק, נכנסים ויוצאים ממנו בתכיפות ומשלמים עמלות מסחר רבות.

חשיפה מנייתית מתאימה לאנשים בעלי אופק חיסכון ארוך טווח, כדוגמת החוסכים לפנסיה שמעבירים הפקדות חודשיות קבועות לקופת גמל, לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים. לכל אלה שמבינים שזוהי השקעה לטווח ארוך, הזמן הנוכחי עדיין מתאים בהחלט להשקעה במניות, והמחירים בשוק זולים ומשקפים פרמיה נאה בהחלט ל מי שמוכן לקחת את הסיכון.