ח"כ לוין לחזקיהו: בנק ישראל לא עושה מספיק כדי למנוע סליקת עסקאות באתרי הימורים בחו"ל

בנק ישראל אינו עושה די בכדי לעצור סליקת תשלומים לאתרי הימורים באינטרנט והעברת כספים אליהם על ידי בנקים וחברות כרטיסי אשראי, כך טוען ח"כ יריב לוין במכתב שהעתקיו נשלחו לשר האוצר יובל שטייניץ, לשר המשפטים יעקב נאמן ולשר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ.



רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, העביר בתחילת חודש מאי טיוטת חוזר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי שנועדה להבהיר את ניהול הסיכונים הנובע משימוש בכרטיסי אשראי בביצוע עסקות לא חוקיות באמצעות עסקות במסמך חסר באינטרנט - חוזר הנוגע בעיקר לתופעת ההימורים באינטרנט.



בישראל ישנם שני מוסדות שאפשר לבצע בהם הימורים במסגרת החוק - מפעל הפיס והטוטו. על פי הערכות היקף ההכנסות בגופים אלו הוא כ-5 מיליארד שקל בשנה. לעומתם, מעריכה המשטרה את היקף ההימורים הלא חוקיים בישראל בכ-15-10 מיליארד שקל בשנה, כאשר ככל הנראה החלק המהותי מהיקף זה הוא הימורים באינטרנט.



חזקיהו כותב לבנקים כי עליהם שלא לאפשר השלמת ביצוע עסקה באמצעות כרטיס חיוב שהנפיקו בעסקה במסמך חסר, בין אם היא בוצעה באינטרנט או בדרך אחרת, אם על פי המידע שבידיהם קיים חשש כי העסקה היא בגין "משחק אסור", "הגרלה" או "הימור" כהגדרתם בחוק העונשין, וכן כי מתקיים חשש כי השירות בגין העסקה אינו חוקי במדינה בה ניתנה כמו בישראל למשל וחיוב התשלום בגין העסקה אמור להתבצע מכרטיס אשראי של לקוח תושב ישראל או תשוב חוץ השוהה בישראל.



בנוסף הוא כותב כי אסור לבנקים או לחברות כרטיסי אשראי להתקשר בהסכם לסליקת תשלומים עם בתי עסק או לקוחות הפועלים באמצעות אינטרנט בישראל ומחוצה לה, כאשר יש להם מידע שמדובר בהפרת חוק (למשל כמו בפרסומי תועבה פדופילים).



אלא שלטענת לוין אין די במכתבו של חזקיהו, ועל הפיקוח על הבנקים להיות יותר אגרסיווי בעניין זה. לוין כתב לחזקיהו מכתב לפיו "המהלך של בנק ישראל בהוצאת הטיוטה לתאגידים הבנקאיים היא מהלך חיוני שיש לברך עליו, אך הוא אינו מספק".



לדברי לוין, על בנק ישראל לנקוט במהלכים שלא יותירו בפני הבנקים וחברות האשראי מקום לשיקול דעת בנוגע להחלטה האם מדובר בעסק חוקי שניתן להעביר אליו כספים או כזה הפועל בניגוד לחוק. לוין כותב למפקח על הבנקים כי ידוע שחשבונות בנק המשמשים חברות הימורים רבות הפועלות ברשת אינם בהכרח מזוהים ככאלו, ועל כן עלולים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לאפשר העברת כספים וסליקת חיובים אליהם מבלי שיהיו מודעים לכך. לכן, ראוי שהאחריות לכך תופקד בידי בנק ישראל ולא תופקד בידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.



על פי לוין, דרך איתור החשבונות המדוברים של החברות העוסקות בפעילות הימורים שאינה חוקית בישראל אינה סבוכה, מאחר שהחשבונות מפורסמים באתרי האינטרנט עצמם. הוא פונה לבנק ישראל בקריאה לנהל מעקב אחר שביל הכסף אל חשבונות בנק המשמשים איתורי הימורים הפועלים בניגוד לחוק שתעודכן בתדירות גבוהה, כך שיחייב את הבנקים וכרטיסי האשראי להמנע מהעברת כספים.

לדברי עופר פרי, מנכ"ל המועצה להסדר הימורים בספורט, מפעילת משחקי הטוטו: נתוני היקף הפעילות של ההימורים הלא חוקיים הם דרמטים בהתחשב בכך שעל הימורים אלו לא מתבצע מיסוי והם אינם פועלים לעידוד הספורט למשל. לדבריו לו הימורים אלו היו מבוצעים בצורה תקינה – המדינה היתה מרוויחה מכך.



המועצה להסדר הימורים בספורט התבקשה על ידי בנק ישראל להציע דרכים בהן אפשר לאכוף את החוק בנוגע להימורים. היא הציעה שכל בנק ינהל רשימת חשבונות אסורים, עם חובת דיווח אחת לחודש בה ידווח לבנק המרכזי אילו עסקות ביצע, בכדי לגבש "רשימה שחורה" של חברות. בנוסף, הציעו במועצה להסדר הימורים בספורט להטיל אחריות לפעילות לא חוקית, למשל על הדירקטורים בחברה.



"בנק סולק כסף ותפקידו לבדוק את העסקות שהוא סולק - ולא לשחק 'ראש קטן'. עליו לבדוק שיעד התקבול בלתי חוקי או יש לגביו ספק ולא להעביר את הכסף לאתרים לא חוקיים. החוזר של המפקח על הבנקים לא הורה על שום דבר מהותי בעניין זה - והוא רק ממחיש עד כמה החוק לא נאכף עד היום", אומר פרי.



כמו לוין, גם פרי סבור שיש לנקוט באמצעים חריפים יותר בכדי למנוע את הפיתוי של החברות בפני סליקה או העברה של תשלומים לאתרי הימורים באינטרנט או אתרים לא חוקיים.


החברה העיקרית העוסקת בסליקת אתרי אינטרנט בחו"ל, בהם גם אתרי הימורים, היא חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. ויזה כאל הקימה לצורך כך חברה הנקראת כאל נכסים, המרכזת את הפעילות.



בפעילות מסליקות בחו"ל רווחית מאוד, ותרמה ברבעונים האחרונים לרווחיות החברה באופן משמעותי. ברבעון הראשון של 2009, למרות המשבר, החברה הרוויחה 17 מיליון שקל, מול 12 מיליון שקל ברבעון המקביל - בעקבות הגידול בהכנסותיה שזינקו ב-58% ל-43 מיליון שקל.