הבנקים צריכים לגייס עוד 7 מיליארד שקל

>> כחצי שנה חלפה מאז הועלה לראשונה הרעיון של האוצר להעמיד ערבות לגיוס כתבי התחייבות על ידי הבנקים, ועד היום לא יצאה התוכנית אל הפועל. בינתיים הבנקים מסתדרים גם בלי ערבות. מאז תחילת השנה גייסו חמשת הבנקים הגדולים כ-7.3 מיליארד שקל, יותר מהסכום שהקצה האוצר לתוכנית הערבות המקורית - כ-6 מיליארד שקל.



כ-3 מיליארד שקל מתוך גיוס זה היה בשלושת החודשים הראשונים של השנה. הבנקים נוהגים למנף את ההון העצמי שלהם פי עשרה בערך, ולנוכח זאת אפשר היה לצפות כי האשראי במערכת הבנקאית יגדל בכ-30 מיליארד שקל בתקופה זו - כ-4% מהיקף האשראי לציבור במשק נכון לסוף הרבעון הראשון. אלא שבפועל האשראי הבנקאי ברבעון זה קפא על שמריו ואפילו התכווץ מעט (בנטרול התחזקות הדולר מול השקל בתקופה).

הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים עיקריים. ראשית, המשבר הכלכלי החמור שגורם לבנקים מצד אחד לסרב לחברות רבות במתן אשראי לעומת התקופה טרום המשבר ומצד שני עצירת הצמיחה של חברות במשק הנמנעות מלקיחת אשראי חדש. שנית, דרישת בנק ישראל מהבנקים להגיע ליחס הלימות הון של 12% עד סוף 2009.



הבנקים נזקקים לגיוסי כתבי התחייבות או שטרי הון לצורך שיפור יחס הלימות ההון שלהם. יחס זה הוא היחס שבין ההון שעל הבנק לרתק לצורך שמירה על כרית ביטחון לבין נכסי הסיכון הנגזרים מהיקף האשראי של הבנק. יחס הלימות ההון המזערי הרשמי שעל הבנק לשמור עומד כיום על 9% - אך המפקח על הבנקים דורש מהם להגיע ליחס של 12% עד סוף 2009.







יחס הלימות ההון נהפך להיות פרמטר מאוד משמעותי במשבר האחרון, שכן הוא מלמד על יציבות הבנקים ונועד להגן על הבנק מפני מצב של "ראן און דה בנק", כלומר הסתערות לקוחות על הבנק לצורך משיכה של פקדונות.



הגיוסים יקרים יותר



כדי להגיע ליחס הלימות הון של 12% על הבנקים לרתק יותר הון - כלומר הם אינם יכולים לעשות שימוש בהון זה לצורך מתן אשראי, שהוא מקור הרווח העיקרי בבנקים.



אחת הדרכים של הבנקים להתמודד עם דרישה זו היא גיוס של כתבי התחייבות או שטרי הון הנחשבים כהון לצורך חישוב יחס הלימות הון. אלא שבעקבות המשבר הכלכלי החריף נסגר חלון הגיוסים בפני הבנקים למשך כמה חודשים, וגם כעת משנפתח, נהפכו הגיוסים יקרים יותר. זאת בשל עליית התשואות על איגרות החוב, המשקפת את פרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים בגין השקעה באג"ח.



מטרת תוכנית הערבויות על כתבי התחייבות שגיבש האוצר כבר לפני כחצי שנה היתה להוזיל את עלויות הגיוס של הבנקים, ועל ידי כך להקל את מחנק האשראי שנוצר במשק. מחנק שנוצר כשמצד אחד הבנקים מתקשים לגייס הון ומצד שני הם נדרשים על ידי הפיקוח על הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון שלהם - כלומר לרתק יותר הון.



הרעיון היה טוב - אך הביצוע נכשל.



לגייס או להקפיא אשראי



לקראת סוף אפריל הציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ את עיקרי התוכנית הכלכלית הקרויה בלימה ותנופה. התוכנית כללה גם הכפלה של ערבות המדינה להיקף של כ-12 מיליארד שקל במקום 6 מיליארד שקל שהוצעו במקור ולדברי שטייניץ, גם הפשטה של התוכנית המקורית. "זהו צעד שייכנס לתוקף בשבוע הבא ואני קורא לבנקים לגייס הון ולהרחיב את מתן האשראי", אמר אז שטייניץ.



אלא שגם בתוכנית זו עדיין לא עשה שימוש ולו בנק אחד. סיבה אפשרית לכך היא שהבנקים אינם מעוניינים "להכניס את המדינה למיטה", כפי שהגדיר זאת בכיר בשוק ההון. כלומר, הם אינם רוצים לפתוח פתח להגברת מעורבות המדינה בבנק. אבל לא בטוח שכל הבנקים יוכלו להימנע מכך.



על פי חישוב שערכו בגוף מוסדי גדול, על הבנקים לגייס עוד כ-7.1 מיליארד שקל בכדי להגיע ליחס הלימות הון של 12% בסוף 2009. זאת לעומת יחס הלימות הון של 11.5% נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה. אם לא יצליחו לגייס סכום זה, יהיה עליהם להקפיא את האשראי שהם מעמידים.



קשה לחשב בדיוק את ההשפעות על יחס הלימות ההון של הבנקים - אך בגוף המוסדי השתמשו בכמה הנחות בכדי לאמוד את היקף הגיוסים הנדרש. הנחות אלו מתייחסות לגורמים המשפיעים על יחס הלימות ההון, והם: תחזית הרווח בבנקים, הצמיחה בנכסי הסיכון - כלומר באשראי, שינוי בשערי המטבעות וגידול בנכסי הסיכון בשל כניסתן של תקנות באזל 2 המשנות את כללי חישוב הסיכון בבנקים.



הנחה ראשונה היתה כי הבנקים צפויים להרוויח כ-2.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הנותרים עד סוף השנה, כלומר רווח שנתי של כ-3.4 מיליארד שקל כולל הרבעון הראשון של השנה. הנחה שנייה היתה צמיחה של כ-4% בנכסי הסיכון בבנקים, הנגזרים בעיקר מהיקף האשראי שהם מעמידים. הנחה נוספת היתה התוספת שתידרש לבנקים בגין יישום תקנות באזל 2 החל מ-2010 וההנחה האחרונה היתה ירידה של 5% בדולר ואילו יציבות ביורו לעומת ערכם בסוף מארס.



בהתחשב בהנחות אלו וכן בהשפעת שינויים במט"ח - בעיקר בדולר וביורו - על נכסי הסיכון של הבנקים, ללא גיוס של 7.1 מיליארד שקל יחס הלימות ההון של הבנקים יירד ל-10.9% בממוצע במערכת בסוף השנה.



על פי החישוב בגוף המוסדי, לגיוסים הגדולים ביותר נזקקים בנק דיסקונט (כ-3.4 מיליארד שקל) ובנק הפועלים (כ-3.3 מיליארד שקל). בנק המזרחי זקוק ל-460 מיליון שקל נוספים ואילו לאומי והבינלאומי אינם זקוקים לגיוסים לצורך הגעה ליחס הלימות הון של 12% בסוף השנה.