בנק ישראל: חובות המגזר העסקי מסתכמים ב-735 מיליארד שקל - 56% מהם לבנקים

יתרות החוב של המגזר העסקי הסתכמה בסוף אפריל 2009 בכ-735 מיליארד שקל - גידול של כ-9 מיליארד שקל מאז סוף אוגוסט 2008, עת החריף המשבר העולמי וגברו השלכותיו על המשק הישראלי - כך עולה מעבודה שהכינו בבנק ישראל. קצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי בתקופה זו היה נמוך בהשוואה לתקופות קודמות: קצב שנתי של 1.9%, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 7.7% מתחילת 2008 ועד סוף אוגוסט 2008, ול-11% בשנת 2007.



ההתמתנות בקצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי התרחשה במקביל להתמתנות בצמיחה במשק בפועל, וגם בציפיות לצמיחתו בעתיד הקרוב. כך למשל, בתקופה הנסקרת פחת אומדן קצב הגידול השנתי בתוצר בכ-2.2% (מקצב שנתי של כ-5% באוגוסט 2008 לכ-2.8% באפריל 2009).



החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מתחילה היום בפרסום נתונים חדשים על האשראי במשק. מצרפי האשראי החדשים מציגים את יתרות החוב הכולל של הסקטור העסקי, של משקי הבית ושל הממשלה לכל הגופים והסקטורים המלווים ובכל המכשירים והאפיקים לגיוס חוב. יתרות חוב אלה משקפות את ערך החוב מנקודת מבטם של הסקטורים הלווים. זאת, להבדיל מנתוני יתרות האשראי שהיו קיימים כבר קודם לכן באתר, המשקפים את ערך האשראי מנקודת מבטם של המלווים.



בבנק ישראל סבורים כי לאור השינויים החדים במחירי האג"ח בשוק מאז החרפת המשבר העולמי בספטמבר 2008 ולאור הגידול המהיר בהפרשות לחובות מסופקים, ניתוח ההתפתחויות באשראי במשק יכול להיעשות בצורה טובה יותר בעזרת הנתונים החדשים, המוצגים בתדירות חודשית.



נכון לסוף אפריל 2009 כ-56% מהחוב של הסקטור העסקי הינו למערכת הבנקאות בישראל, והחלק הנותר מתחלק בין חוב לגופים ומלווים אחרים בארץ (כ-24%, בעיקר אג"ח חברות סחיר ולא סחיר בארץ וקבלת הלוואות מהמשקיעים המוסדיים), לבין החוב של הסקטור העסקי לתושבי חוץ (כ-18% , הלוואות ואג"ח).



עם זאת, החדשות הטובות הן שמתחילת שנת 2009 התחדשו ההנפקות של איגרות חוב על ידי המגזר העסקי. במקביל, ניכרת עצירה בגידול בחוב לבנקים והמשך עלייה, בחוב לתושבי חוץ בקצב מתון יותר.



ניתוח נתוני החוב על ידי כלכלני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה מעלה כי בתקופה הנסקרת גדל החוב של המגזר העסקי לבנקים בכ-11 מיליארד שקל (4.2%, בחישוב שנתי), והחוב לתושבי חוץ ב-7 מיליארד שקל (9.3%), זאת, במקביל לירידה בגיוס באמצעות אג"ח חברות בארץ (סחיר ולא-סחיר) שיתרתן פחתה בכ-11 מיליארד שקל (9%-).



הגידול ביתרת החוב לבנקים ולתושבי חוץ הושפע מאוד מהפיחות הניכר של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת (כ-16%); בניכוי השפעת הפיחות ירדו יתרות החוב לבנקים ולתושבי חוץ בשיעורים מתונים.



הריבית על הלוואות חדשות לא ירדה במלואה



בבנק ישראל כותבים כי צעדי הפחתת הריבית בתקופה הנסקרת באו לידי ביטוי בהפחתה מצטברת של 3.75% ריבית שקלית מאוקטובר ועד אפריל. הירידה בריבית על אשראי בנקאי שקלי לא צמוד באותה תקופה היתה מתונה יותר - כ-3.2%.



הריבית המשולמת על חלק משמעותי מההלוואות הקיימות צמודה לריבית הפריים ומושפעת באופן מיידי משינויים בריבית בנק ישראל. לעומתה, הריבית על הלוואות חדשות לא ירדה באופן המבטא את מלוא הפחתת הריבית של בנק ישראל, בשל שתי סיבות: העלייה בסיכון האשראי מחד, והקושי להמשיך בהפחתת הריבית על הפקדונות ברמת ריבית אפסית מאידך. עם זאת, חלה בתקופה זו ירידה מתונה בפער בין הריבית על אשראי לריבית על פיקדונות (כ-0.4%).