מורשעי קרטל המעטפות לא ירצו מאסר בפועל - כך נקבע היום בבית המשפט העליון. עם זאת, הקנסות וההתחיבויות הכספיות של הנאשמים מלהימנע מלבצע את העבירה בעתיד גדלו.
ביולי 2007 הורשעו הנאשמים - יצרניות המעטפות גברעם, דפרון ואמקא, היבואנית אורק ומנהלי החברות - בקיום הסדר כובל. בית המשפט קבע כי ב-2002-1995 סוכם על חלוקת זכייה במכרזים של לקוחות ממשלתיים ולקוחות עסקיים. בין השאר חילקו ביניהם הנאשמים מכרזים של המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, בזק, חברת חשמל, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, האוניברסיטאות ועוד. נקבע כי הנאשמים הגבילו עצמם לגבי המחיר שהחברה הזוכה במכרז תציע, וערכו התחשבנות ואיזון לקראת עבודות עתידיות. עם זאת, נדחתה טענת המדינה כי חלוקת השוק נעשתה בנסיבות מחמירות.
המנהלים שהורשעו בקיום קרטל הם ירון וול מגברעם, יוסף דוברובסקי מדפרון, שרגא וייס ועידו קליין מאמקא ורונן קיל ויצחק טפרברג מאורק. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עונשי מאסר על תנאי, עבודות שירות וקנסות על הנאשמים. המדינה והנאשמים עירערו לעליון על הכרעות המחוזי.
"לעתים עלולה התחרות להוביל להיפלטותם מן השוק של יצרנים שאינם עומדים בה. אך בשוותנו לנגד עינינו את טובת הציבור כולו ואת הרווחה המצרפית, אין מנוס מהעמדתן מעל לרווחתם של יצרנים בענף זה או אחר", קבע השופט אליקים רובינשטיין.
באופן עקרוני, הותיר העליון הותיר את הכרעת הדין על כנה. עם זאת, נקבע כי הנאשמים חילקו את השוק בנסיבות מחמירות ובשל כך הוחמרו העונשים, אם לא התקבלה בקשת הרשות להטיל עונשי מאסר בפועל. רובינשטיין נימק את ההחלטה שלא לכלוא את הנאשמים בחלוף הזמן מתחילת הפרשה, בכך שהסכם הקרטל, בחלקו, לא יצא לפועל והיקפו המצומצם של שוק המעטפות לעומת שווקים אחרים דוגמת שוק הגז.
וול מגברעם ישלם 50 אלף שקל במקום 30 אלף שקל, גברעם 300 אלף שקל במקום 250 אלף שקל, דוברובסקי ישלם 150 אלף שקל במקום 90 אלף שקל, דפרון תשלם 375 אלף שקל במקום 250 אלף שקל, וייס ישלם 50 אלף שקל במקום 30 אלף שקל. קליין ישלם 125 אלף שקל (במקום 75 אלף שקל). על אמקה הוטל קנס בסך 225 אלף שקל במקום 150 אלף שקל, קיל ישלם 30 אלף שקל במקום 20 אלף שקל, טפרברג ישלם 50 אלף שקל במקום 30 אלף שקל, אורך תשלם 120 אלף שקל (במקום 70 אלף שקל). חלק מעבודות השירות של הנאשמים הוארכו.
(2560/08, 08 /2562, 08 /2563, 2572/08, 08 /2573, 2574/08)
"הרשות להגבלים עסקיים הרחיקה לכת"
עו"ד יוסי לוי, אשר ייצג את חברת אמקה ואת מנהליה, עידו קליין ושרגא וייס, אמר בתגובה כי העליון, בדומה לבית המשפט המחוזי, לא קיבל את העמדה החוזרת והנשנית של הרשות, כאילו עונש מאסר בפועל בעבירות הגבלים הוא כמעין "טייס אוטומטי", אלא שיש לגזור עונשים לעברייני הגבלים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. עוד ציין כי בעניין קרטל המעטפות הרחיקה הרשות לכת בדרישה לגזר בין שנת מאסר בפועל ועד שנתיים מאסר בפועל למנהלי החברות, כאילו קיוותה שאם תידרוש עונש מופרז שאינו מתאים לנסיבות המקרה, אולי יפסוק בית המשפט חצי מהדרישה המופרזת.
עורכות הדין רותי ליטבק ושלומית ארליך, באות כוחם של ירון וול וגברעם, מסר בתגובה כי בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי אי ביצוע ההסדר בפועל, מהווה שיקול לקולא בעת גזירת העונש. כן קבע מפורשות, כי מחירון מתואם לא יצא בסופו של יום אל השוק, וכי לא הוכח הנזק הנטען. בית המשפט קיבל את עמדתנו כי מדובר בקרטל שנולד מתוך מצוקה עמוקה והשתכנע כי בנסיבות המיוחדות של העניין נכון להסתפק בעבודות שירות, ולדחות את בקשת הרשות לכלוא את הנאשמים מאחורי סורג ובריח ללא פחות משנתיים.
אורק ומנהליה יוצגו על ידי עו"ד זיו אברמוביץ, דפרון ודוברובסקי על ידי עורכי הדין דוד ליבאי וגיל עשת.
הקנסות של קרטל המעטפות גדלו אך הנאשמים לא ירצו מאסר בפועל
עמית בן-ארויה
6.7.2009 / 15:57