לראשונה, מוצע להתיר לשופטים להיות מעורבים בגיבוש הסדרי טיעון במסגרת דיון מקדמי בתיק. משרד המשפטים פירסם אתמול תזכיר חוק, המסדיר לראשונה שימוש בהסדרי טיעון במטרה לעצב אמות מידה שקופות וברורות להסדרי הטיעון.
הסדרי הטיעון בישראל מעולם לא עוגנו באופן מפורש בחוק, אלא התפתחו בפסיקה ובהנחיות פרקליטות המדינה. לאורך השנים זכו הסדרי טיעון רבים לביקורת ציבורית. בין היתר, נטען שהם פוגעים באינטרס הציבורי בהענשת עבריינים, בתחושת הצדק של נאשמים ושל הציבור מכך שהצדק ניתן למיקוח. בבתי משפט שונים, ובקרב שופטים שונים התפתחו נהגים שונים ביחס לגיבוש ואישור הסדרי טיעון.
לאחרונה התבטאה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, ברכה אופיר תום נגד הסדרים סיטונאיים וטענה שבתי המשפט הפכו ל"חותמת גומי". "אני חוששת שאנו עושים יותר מדי הסדרי טיעון", אמרה, "יש הסדרי טיעון שלא ממצים את האמת, יש הסדרי טיעון שחוטאים לאמת".
ב-1995 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנוגעת להסדרי טיעון, אולם הליכי החקיקה לא הושלמו. את נוסח ההצעה החדשה גיבשה הוועדה לסדר דין פלילי, שבראשה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור. רוב חברי הוועדה תמכו בנוסח לפיו, בעת בחינת הסדר טיעון על בית המשפט לאזן בין טובת ההנאה, שהנאשם מקבל במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי. עוד נקבע, שמו"מ לקראת הסדר טיעון ייערך עם סנגורו של הנאשם.
על פי ההצעה, יש לחייב את השופטים לוודא שהנאשם הבין את תוכן ההסדר ומשמעותו, ובכלל זה את העובדה שבית המשפט אינו מחויב לקבלו. רוב חברי הוועדה המליצו, שבתזכיר ייקבע כי בית המשפט ינחה את עצמו על פי הסדר הטיעון ויחרוג ממנו אם הוא מצא שגזירת הדין על פי ההסדר "תיפגע מהותית בטובת הציבור".
התזכיר קובע בנוסף, שככל האפשר עדיפים הסדרי טיעון שבהם נקבע בין הצדדים טווח ענישה שנע בין עונש מזערי מוסכם לעונש מרבי מוסכם, כדי להשאיר לבית המשפט מרחב גדול לשיקול דעת.
הצעת חוק: שופטים יוכלו להתערב בגיבוש הסדרי טיעון
תומר זרחין
15.7.2009 / 9:59