זאב הולצמן בתחזית קודרת לסטארט אפים הישראלים: "אם הטרנד הנוכחי יימשך, היקף ההשקעות יקטן דרמטית"

מה צפוי לתעשיית הסטארט אפים וההון סיכון בשנת 2010 ואילך? ניתוח שביצע זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה, מעלה מספר לא מבוטל של ספקות לגבי יכולתה של תעשיית ההון הישראלית להמשיך ולתמוך בחברות הטכנולוגיה וביזמים הישראלים.



הולצמן נחשב בתעשיית ההון סיכון הישראלית לפסמיסט מוצהר - ד"ר יום הדין של תעשיית הון סיכון הישראלי או הנוריאל רוביני של ההון סיכון הישראלי. בניגוד לתחזיות האופטימיות שעמיתיו למקצוע נוהגים לעיתים לפזר בנוגע לעתידו של ההיי-טק וההון סיכון הישראלי, הולצמן מצהיר שהמצב הולך להיות הרבה יותר רע.



המספרים שעליהם מתבסס הולצן להוכחת תחזיותיו - היקף ההון שגויס על ידי קרנות הון סיכון ישראליות מ-2006 ועד היום עומד על 3.2 מיליארד דולר. הון זה מיועד להשקעות החל מ-2010 עבור השקעות חדשות והשקעות המשך (follow ones). ההון מגיע מקרנות הון סיכון זרות שפעילות בישראל כמו בנצ'מרק, גריילוק וסקויה, וקרנות הון סיכון ישראליות כמו גיזה, ג'מיני וג'נסיס פרטנרס.



הולצמן בודק כמה כסף נותר מה-3.2 מיליארד דולר תחת ההנחות הבאות: בממוצע גובות קרנות הון סיכון דמי ניהול של 2% לשנה מההון של הקרן. לטווח של 10 עד 12 שנים מדובר בכ-22% שמסתכמים ב-700 מיליון דולר. בנוסף, פחות מ-60% כבר הושקעו בשנים 2006 עד 2009, בערך 1.7 מיליארד דולר - תחת ההנחה שהקרנות משקיעות 15% מהונן מדי שנה. כלומר, מה שנותר מתוך ה-3.2 מיליארד עבור השקעות חדשות והשקעות המשך לשנת 2010 ואילך, הוא 800 מיליון דולר בלבד.



הולצמן מניח ש-60% מהסכום מוקצה להשקעות המשך, כלומר 480 מיליון דולר. שאר ההון - 240 מיליון דולר - מוקצה להשקעות חדשות. ייתכן שהיקף השקעות המשך הוא גבוה יותר כי יש קרנות הון סיכון ששומרות כסף משנות בציר להשקעות המשך. בשנים האחרונות קצב ההשקעות בחברות סטארט אפ ישראליות עומד על מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר לשנה, כפי שצפוי ב-2009. 40% מכך - 400 מיליון דולר - יגיע מקרנות הון סיכון ישראליות.



סכום של 800 מיליון דולר להשקעות חדשות והשקעות המשך - ההון שנותר לסטארט אפים הישראלים - יספיק לשנתיים (הממוצע בתעשייה הוא הון שמספיק לשלוש ארבע שנים). ברוב סבבי ההשקעה, קרנות ההון סיכון הזרות הפועלות בישראלות מבצעות את ההשקעה שלהן רק כמשקיעות שותפות או במסגרת השקעות המשך. רק קרנות ההון סיכון הישראליות נוטות להשקיע בשלב הסיד (seed) וסבב גיוס הון ראשון (a round). נדיר שקרנות הון סיכון זרות משקיעות בשלבים אלה מלבד קרן סקויה ישראל.



ב-90% מהמקרים הקרנות הזרות משקיעות בסבב שני ושלישי לאחר שהקרנות הישראליות כבר בתמונה. לכן, אם קרנות ההון סיכון הישראליות יושפעו מהמצב הכלכלי, מי שיסבלו מכך הן בעיקר חברות סטארט אפ צעירות חדשות. הולצמן טוען כי אם קרנות ההון סיכון הישראליות יצטרכו לצמצם את היקף ההשקעות שלהן, גם קרנות ההון סיכון הזרות ייעלמו מהנוף הישראלי כי יהיה כאן פחות חברות סטארט אפ להשקיע בהן.

"אם קרנות ההון סיכון הישראליות לא יצליחו לגייס קרנות חדשות ב-2010, מצוקת היעדר המימון תהיה גדולה יותר והיקף ההשקעות יקטן דרמטית", אמר הולצמן. "ב-2009 קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו פחות מ-300 מיליון דולר עבור קרנות חדשות. 200 מיליון דולר מכך גויסו על ידי קרן סקויה עבור הקרן החדשה שלה. למעשה, אף קרן הון סיכון ישראלית לא הצליחה לגייס קרן חדשה באופן מוצלח. חלק מהקרנות הישראליות מנסות לגייס קרנות חדשות אך ספק אם יצליחו".



לדברי הולצמן, "המסקנה היא שאם הטרנד הנוכחי יימשך, ואין סיבה לחשוב שלא יהיה כך, היקף ההשקעות הכולל בחברות סטארט אפ ישראליות יקטן דרמטית ל-600 עד 700 מיליון דולר לשנה או פחות. בהתאם, יקטן גם מספר הסטארט אפים החדשים. רק לשם השוואה, היקף ההשקעות ב-2008 עמד על יותר משני מיליארד דולר. תעשיית ההון סיכון והסטארט אפים של ישראל תצטמק דרמטית כתוצאה מכך".