מנורה מבטחים: האם הגיע הזמן לחזור להשקיע בחו"ל?

בתורת ההשקעות נהוג להתייחס לשני סוגי סיכונים: הסיכון הסיסטמתי - הוא סיכון השוק, והסיכון הספציפי הוא הסיכון המשויך לחברה בה בחרנו להשקיע.



לדוגמא, לבנק לאומי ישנו סיכון שיטתי (סיסטמתי) שקשור למחזור העסקים העולמי ולמצב שוק המניות, להבדיל, לבנק ישנו סיכון ספציפי הנובע מהחשיפה שלו לטייקון זה או אחר, אפשרות לגילוי מעילה גדולה וכו'.



אם נעלה רמה בזום בו אנו מסתכלים, ניתן להלביש את אותו הרעיון גם על מדינות. למדינת ישראל ישנו סיכון שיטתי שנובע ממחזור העסקים העולמי- אם העולם כולו נכנס למשבר ושוקי המניות בכל העולם יורדים, גם שוק המניות בארץ יגיב בצורה דומה. להבדיל - למדינת ישראל ישנו סיכון ספציפי עצום: סיכון פוליטי של בחירות אחת לשנתיים, סיכון בטחוני בלבנון, סיכון בטחוני בדרום והעננה בדמות תוכנית הגרעין האיראנית.



ההנחה היא שאת הסיכון השיטתי לא ניתן לפזר. אם כל שוקי המניות בעולם ירדו גם שוק המניות בארץ ירד. לעומת זאת, את הסיכון הספציפי ניתן וחובה לפזר. הפיזור מתבצע על ידי רכישה של מספר חברות, נכסים מסוגים שונים ובעלי רמת סיכון שונה (כגון אג"ח, מניות ומטבעות), או על ידי מכשירים פיננסים כגון קרן נאמנות או תעודת סל.



אבל בואו נחשוב מה יקרה למשקיע שפיזר את כל השקעותיו, אבל לא פיזר את הסיכון הספציפי של ישראל. ראינו במספר אירועים שונים בעבר, שכמעט ואין איפה להתחבא בכזו סיטואציה - השבץ של שרון, ההתפטרות של ביבי כשר אוצר וחטיפת החיילים בצפון - אמנם השווקים בארץ התאוששו מאותם האירועים, אך באותם ימים ראינו ירידות דו ספרתיות. כפי שניתן לפזר סיכון ספציפי של חברות כך חובה לפזר את הסיכון הספציפי של המדינה.



לאחרונה פורסם בעיתונים שהציבור מתחיל להסיט כספים לחו"ל - על פי בית ההשקעות מיטב קרנות הנאמנות המניותיות בח"ל היו בין המגייסות הגדולות של נובמבר. משקיע המעוניין לפזר סיכונים בחו"ל ולהוסיף אחזקה זרה בתיק ההשקעות שלו, יכול לעשות זאת על פני מספר סוגי נכסים:



מניות:



אינני יכול להתחייב לגבי פוטנציאל העליות בת"א 25 בארץ. אני כן יודע לבדוק מה עשו שוקי המניות בעולם מאז השיא:







שיעור העלייה הדרוש במדד על מנת להגיע לשיא של שנת 2007.



שנת 2007, היתה השנה הטובה ביותר בעולם מבחינת מקרו כלכלה. שיעור האבטלה בארה"ב היה כ-4.5%, לעומת 10.2% כיום, הצמיחה העולמית הייתה בשיאה, וניתן לומר שהיינו בשיאו של מחזור העסקים. האם מתבקש שבחלק מהמדדים נהיה רחוקים רק נגיעה מהשיא שהיה בתקופת האופוריה המקרו כלכלית של 2007?



איני יודע מהו פוטנציאל העליות בשוק בארץ, וזו גם אינה מטרתי. אך האם לא נכון להוציא חלק מהחשיפה המנייתית לאסיה (לדוגמא) שמובילה כיום את הצמיחה העולמית, ורחוקה כ-50% מהשיא של 2007?



אג"ח



בתחום האג"ח התמונה ברורה אפילו עוד יותר. ראינו כיצד הגיבו שוקי האג"ח להודעות של אפריקה והחברה לישראל. אנחנו לא יודעים מה תהיה התגובה בשוק האג"ח למכירות כפויות של קרנות נאמנות עקב התקנה החדשה המחייבת הוספת סימן קריאה (!) לשם קרן המחזיקה אג"ח בסיכון גבוה מעל שיעור מסוים.



ראינו כיצד הגיבו שוקי האג"ח בעולם להודעה המטלטלת של דובאי - כמעט ללא תגובה. רק האג"חים הנוגעים לסיפור באופן ישיר הגיבו בירידות חדות. אפילו שוק ה-high yield העולמי לא הואיל בטובו להתממש.



גם בבחינת פרמטרים כגון תשואה לפדיון, מח"מ ומרווח מהאג"ח הממשלתי, ההשוואה אינה מחמיאה לשוק האג"ח הקונצרני בארץ:







(התיק הבינלאומי, הינו תיק השקעות שניתן לבנות אותו על ידי השקעה מעורבת בתעודות סל על - high yield ובחירת אג"חים בינלאומיים, מרביתם נקובים בדולר. התיק אינו אינדקס קיים אלא סל אגרות חוב שנבנה על ידי מחלקת קרנות חו"ל)



ניתן לראות שתיק אג"ח בינלאומי יכול להיות טוב יותר בכל הפרמטרים:



• מח"מ קצר יותר



• תשואה לפדיון גבוהה יותר



• דירוג גבוה יותר



• מרווח מהאג"ח הממשלתי גבוה יותר.



וכמובן שהרווחנו גם את פיזור הסיכון הגיאוגרפי.



מט"ח



הירידה בתנודתיות שער החליפין שקל-דולר מעלה את האטרקטיביות של השקעה בחו"ל. אם איננו רוצים להיחשף מטבעית, ישנם מספר גדל והולך של מכשירים כגון קרנות נאמנות ותעודות סל המנטרלים את השפעת המטבע עבור המשקיע.



פיזור השקעות הינו הבסיס של תורת ההשקעות, פיזור גאוגרפי הינו חלק מפיזור השקעות. היקף העליות בארץ, הן במניות והן באג"ח מביאים את ההשקעה בחו"ל להיות אטרקטיבית ביותר. הקצאת חלק מתיק ההשקעות לשווקים זרים הינה הכרחית, ולדעתנו תהיה אחת מהמגמות העיקריות בשוק ההון בארץ ב-2010.



תיק השקעות מומלץ:



הנחות עבודה:



• הריבית בארה"ב תישאר נמוכה לפחות עד יוני 2010.



• הגידול בשיעור האבטלה מאט, אך האבטלה תישאר גבוהה לאורך רוב שנת 2010.



• האינפלציה במדינות המפותחות עדיין נמוכה, אין לחצים אינפלציוניים במרבית מדינות העולם.



• מצד אחד היקף ההנפקות בארה"ב, הגידול בחוב והגרעון הגבוה צפויים להביא לעליית תשואות באג"חים הארוכים. מצד שני, סביבת הריביות הנמוכה, הציפיות האינפלציוניות הנמוכות באופן יחסי והביקוש הגבוה להנפקות מביא לירידת התשואות. כרגע מאזן הכוחות מביא לסביבת תשואות של 3.2%-3.7% באג"ח לעשר שנים.



• המרווחים בעולם הגלומים באג"חים הבינוניים בדירוג השקעה קרובים לשיווי משקל, ולכן יש להאריך מח"מ בצורה מתונה.



• אסיה, ברזיל וחלק מהשווקים המתעוררים הוכיחו עמידות, וצפויים להוביל את הצמיחה העולמית.







הסקירה נכתבה על ידי חיים נתן, מחלקת קרנות חו"ל במנורה מבטחים קרנות נאמנות.