גולדמן סאקס, הבנק הרווחי ביותר בתולדות וול סטריט, ממשיך לנסות לשקם את תדמיתו בעיני הציבור האמריקאי על רקע הביקורת על הבונוסים המנופחים שהוא מחלק לעובדיו. הבנק הודיע היום כי 30 מנהליו הבכירים יקבלו את הבונוסים לשנת 2009 במניות - שאותן יורשו למכור רק בעוד חמש שנים - במקום במזומן. הבנק ציין עוד כי במהלך חמש השנים תעמוד לו הזכות לשלול את המניות שהוענקו במסגרת הבונוס, אם יגיע למסקנה כי המנהלים נטלו סיכונים מופרזים.
"בונוסים במניות מהווים את החלק הארי של הבונוסים לחברי ההנהלה הבכירה של הבנק, וקשורים באופן ישיר לביצועי החברה", נאמר בהודעה שפירסם גולדמן. בין 30 המנהלים שלגביהם חלה ההחלטה, נכללים המנכ"ל לויד בלנקפיין, סמנכ"ל הכספים דיויד ויניאר, וראשי החטיבות האזוריות והגלובליות של הבנק.
כמו כן, הודיע הבנק כי בעלי המניות יקיימו הצבעה על חבילות השכר של בכירי הבנק באסיפה השנתית של גולדמן בשנת 2010. עם זאת, תוצאות ההצבעה יהיו בבחינת המלצה בלבד להנהלה, ולא יהיה להן תוקף חוקי.
בסוף השבוע דיווח העיתון הבריטי "אובזרוור" כי גולדמן סאקס - אשר החזיר זה מכבר את סיוע החירום שקיבל מהממשל בארה"ב בסך 10 מיליארד דולר - צפוי לחלק השנה לעובדיו בונוסים בהיקף של 19 מיליארד דולר, או 43% מרווח שנתי צפוי של 45 מיליארד דולר.
בניסיון לשקם את תדמיתו הציבורית, נקט גולדמן מספר צעדים, בהם השקת תוכנית משותפת עם המשקיע המיליארדר וורן באפט שנועדה לסייע לעסקים קטנים בארה"ב. הבנק גם ביטל את מסיבת חג המולד המסורתית שלו, זו השנה השנייה ברציפות, והמנכ"ל בלנקפיין ביקש מהעובדים להנמיך פרופיל ולא לבזבז את כספם בראוותנות, לאור התסכול והזעם בקרב הציבור בשל הבונוסים הנדיבים שמחלק הבנק. בלנקפיין עצמו עורר ביקורת בחודש שעבר לאחר שטען בראיון לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" בחודש שעבר כי לבנקים יש מטרה חברתית וכי הם מבצעים את "עבודת האל".
אחת הטענות המרכזיות נגד גולדמן היא שרווחיו העצומים נוצרים כתוצאה מלקיחת סיכונים חסרת אחריות שעלולה להמיט אסון פיננסי. אחרים מתנגדים לכך שהבנק מחלק כמעט מחצית מרווחיו לעובדיו האמידים. מדוע, שאל אליוט ספיצר, התובע הכללי לשעבר של ניו יורק, לא ישקיע גולדמן סאקס את ההכנסות בתעשיות שמייצרות עבודה, כמו אנרגיה ירוקה או ביוטכנולוגיה. מרגיז מכל, עבור רבים מהמבקרים, הוא הסיוע שקיבל גולדמן מממשלת ארה"ב, בשיא המשבר הפיננסי, כאשר הישרדותו היתה מוטלת בספק.
אחד מהשיאים של גל הביקורת הציבורית כלפי גולדמן נרשם שמאמר שפירסם המגזין "רולינג סטון" בקיץ האחרון, בו נטען כי הבנק מילא תפקיד מרכזי ביצירת כל אחת מהבועות בשווקים בארה"ב מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, וגרף רווחים לא רק מיצירת הבועות, אלא גם מהמפולת שבאה בעקבותיהן.
המאמר ב"רולינג סטון" הציג חמש בועות נכסים שגולדמן סאקס סייע ביצירתן במהלך 140 שנות קיומו של הבנק, ובכלל זה המשבר הפיננסי הנוכחי. לפי המאמר, גולדמן מילא תפקיד מרכזי ביצירת הבועה בשוק המניות בוול סטריט בשנות ה-20, אשר הובילה בהמשך לשפל הכלכלי הגדול. בהמשך היה גולדמן שותף בולט ביצירת בועת ההיי-טק של סוף שנות ה-90, אשר הובילה למיתון של שנת 2001, וביצירת הבועה בשוק הדיור של העשור החולף, אשר הובילה למשבר הכלכלי הנוכחי.
הבנק מילא תפקיד מרכזי גם בנסיקת מחירי הנפט בקיץ שעבר, אשר הקפיצה את המחיר של חבית נפט גולמי לכמעט 150 דולר לחבית, ואשר תרמה לכניסת הכלכלה העולמית למיתון. הבועה החמישית אשר ביצירתה מילא גולדמן תפקיד מרכזי הוכתרה על ידי "רולינג סטון" בתואר "חבילת החילוץ המזויפת", במסגרתה בכירים לשעבר של גולדמן סאקס שהיו בעמדות מפתח בממשל האמריקאי רקחו את תוכנית חילוץ למגזר הפיננסי (tarp) אשר בזכותה רשם גולדמן סאקס רווחי עתק.
לפי המאמר, גולדמן סאקס נוהג בדרך כלל להיכנס באיחור לבועות בשווקים, לאחר שחברות פיננסים אחרות כבר החלו בקביעת המגמה. עם זאת, מרגע שגולדמן נכנס לשוק, הוא מנפח במהירות את הבועה, צופה את התפוצצותה, ואז נכנס לפוזיציות שמהן יוכל להרוויח במקרה של פקיעת הבועה.
במאמר - שכותרתו היתה "מכונת הבועות האמריקאית הגדולה" נאמר עוד כי הבועה שביצירתה מתמקד כעת גולדמן, היא "בועת ההתחממות הגלובלית", המבוססת על החקיקה שמאפשרת לחברות לסחור בשווקים במכסות של פליטות של גזי חממה. לפי המגזין, יתכן כי גולדמן מתכוון כעת להפוך אל מדיניות השינויים האקלימיים לעוד בועה אשר ממנה יוכל לגרוף רווחים.
עקב הלחץ הציבורי: גולדמן סאקס המיר הבונוסים ל-30 המנהלים הבכירים ממזומן למניות
נמרוד הלפרן
10.12.2009 / 20:21