ישראל צריכה להתנער משוחד לעובדי ציבור זרים

>> המאבק בשחיתות הוא מאבק חשוב וקשה. זהו מאבק שבו אנו יכולים וצריכים לנצח. השחיתות שואבת את החיוניות של הכלכלות שלנו, היא מעוותת תחרות ומעכבת התקדמות חברתית - וכך גם שחיתות של עובדי ציבור זרים (פקידים של רשות ממשלתית במדינה זרה).

השאלה היא מי משלם את המחיר של שוחד של עובדי ציבור זרים. האזרח הפשוט משלם את המחיר כאשר כבישים, בתי ספר ובתי חולים רעועים נבנים באמצעות חברות שמעגלות פינות באמצעות תשלומי שוחד; עסקים מקומיים משלמים את המחיר כאשר הם לא זוכים בעסקות מכיוון שאין באפשרותם לשלם שוחד; אומות שלמות משלמות את המחיר כאשר עקב שחיתות, חברות זרות אינן מעוניינות לסחור עמן ולהשקיע בהן.



באחרונה צוין היום הבינלאומי למאבק בשחיתות וחגגנו עשור לכניסתה לתוקף של אמנת הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (oecd) למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים. באמצעות אשרור האמנה ב-2009, הסכימה ישראל לקבוע כי הצעה, הבטחה או תשלום של שוחד לעובדי ציבור זרים כדי להשיג יתרון עסקי הם עבירה פלילית. כמו כן, תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים לא מותרים בניכוי כהוצאה בייצור הכנסה.



מאז אשרור האמנה התקדמה ישראל התקדמות ניכרת בטיפול בעניין. ההתקדמות מתבטאת בהליכי חקיקה שנועדו להשלים את האיסור הפלילי על שוחד לעובדי ציבור זרים שנקבע בחוק העונשין עוד ביולי 2008, ולאפשר אכיפה יעילה ונכונה שלו. בנובמבר פירסם היועץ המשפטי לממשלה בישראל הנחיה בנוגע למדיניות האכיפה של עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים ברוח האמנה, ותוקנה בישראל פקודת מס ההכנסה כדי לעגן את אי ההכרה בהוצאות שהוצאו בניגוד לכל דין. לפני כחודשיים אף פירסמה נציבות שירות המדינה הישראלית חוזר בנושא עבירה זו המדגיש, בין היתר, את חובת הדיווח של עובדי מדינה על חשדות לתשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים, המתגלים להם במסגרת עבודתם ואת ההגנה על חושפי שחיתויות בהקשר זה.



האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו במלחמה בשוחד לעובדי ציבור זרים הוא הטמעת המסר החד-משמעי כי שוחד כזה חמור באותה מידה כמו שוחד לעובדי ציבור מקומיים. תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים מציבים איום ממשי על היושרה וטוהר המידות בישראל או של ישראלים. כמו כן, אי שמירה על סטנדרטים אתיים בהתנהלות עסקית בינלאומית אף מקשה על חברות ישראליות לפעול בעסקות סחר בינלאומיות ופוגעת בתחרותיות של המשק הישראלי. הטמעת תפישה זו בקרב המגזר הציבורי והפרטי תוביל למניעה של תשלומי שוחד ולאכיפה יעילה של האיסור הפלילי.



רק לפני עשור התייחסו חברות לשוחד וניכוי של תשלומי שוחד לצור כי מס כחלק רגיל מתוך ההתנהלות העסקית. כיום, ב-38 המדינות החברות באמנת oecd למאבק בשוחד, תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים אינו חוקי. התוצאה היא שמאז שנכנסה האמנה לתוקף ב-1999, המדינות החברות באמנה הטילו עונשים על יותר מ-150 חברות ופרטים בגין שוחד לעובדי ציבור זרים ועבירות נלוות. כיום מתנהלות עוד כ-250 חקירות של חשדות לתשלומי שוחד בעסקות בינלאומיות.



מדובר בהישג אדיר. עם זאת, המאבק שלנו בשחיתות יכול להיות עוד יותר יעיל אם מדינות נוספות יצטרפו לאמנת oecd למאבק בשוחד, ואנו מעודדים אותן לעשות כן.



עניין חשוב לא פחות: על בסיס הישגי האמנה החליטו 38 המדינות החברות באמנת oecd למאבק בשוחד להתקדם צעד נוסף וחתמו בנובמבר 2009 על המלצה חדשה למאבק בשוחד. ההמלצה החדשה כוללת אמצעים חדשים להתמודדות עם התופעה של שלמונים שנועדו להקל בקבלת שירותים, להגנה על חושפי שחיתויות ולשיפור אמצעי תקשורת בין עובדי ציבור לרשויות האכיפה. ההמלצה החדשה תשפר את היכולת שלנו למנוע שוחד לעובדי ציבור זרים ולזהותו כפשע, ותקל על האפשרות להעמיד לדין חשודים בעבירה זו.



המסר שאותו אנו, המדינות החברות באמנת oecd למאבק בשוחד, מבקשות להעביר בנוגע לשוחד לעובדי ציבור זרים, באמצעות האמנה למאבק בשוחד וההמלצה החדשה, הוא חד-משמעי: היחידים שצריכים לשלם מחיר עבור הפשע של תשלום שוחד בעסקות בינלאומיות הם אלו שמבצעים אותו.



גורייה הוא מזכ"ל oecd; ניצן הוא משנה לפרקליט המדינה