ממש לא מונית הכסף

2009 היתה שנה קשה עבור נהגי המוניות, בצל המיתון שהפחית לדבריהם את הכנסותיהם בכ-40%, מקרי רצח מתוקשרים שהגבירו את הפחד וערערו את הביטחון האישי ותקנות מיסוי חדשות שנוגסות להם בפרנסה.



הנהגים חשים שהענף בצרות, ולאף אחד לא אכפת מהם. העבודה קשה, הפרנסה נמוכה והעתיד לא ידוע. "היום 90% מנהגי המוניות לא יתנו לילד שלהם לעבוד במונית" אומר יהודה בר אור, מנהל מוניות סולד/בן-יהודה ת"א, ועד לא מזמן יו"ר איגוד המוניות בגוש דן.



"אנחנו ענף ותיק שנמצא תמיד בשפל, מאז שהוא עבר רפורמה בשנת 1997", אומר בר אור. "עד 97' נהגים קיבלו מספר (זכות למונית) על פי ותק, רק אחרי 10 שנות עבודה בפועל קיבלו רישיון. מאז הרפורמה כל אדם עם כסף יכול לקנות מספר, התחילו להיכנס לענף המון נהגים ונהייתה הצפה. היום יש כ-20 אלף מוניות, מתוכן 18 אלף מוניות ספייישל. במדינות אחרות בעולם על כל 1,000 משתמשים יש מונית אחת, כמו שהיה אצלנו עד 1997. מאז הרפורמה הגענו למצב שהיום יש מונית אחת על כל 350איש, לכן הפרנסה נפגעה בצורה דרסטית".



לדברי בר אור, מול העלייה במספר המוניות לא נוצרה עליה בביקוש. "היתה בשנים האחרונות רק עליה בכמות המכוניות הפרטיות. פעם לא היה לכל משפחה רכב והיום יש שני רכבים לכל משפחה, וגם התחבורה הציבורית התפתחה".



"אנחנו רוצים לשנות את זה על ידי העלאת סכום המספר כדי לעצור את הכניסה לענף. כרגע עומד הסכום על 210 אלף שקל לקבלת מספר מהממשלה. הצלחנו לקדם בעבר תיקון שהביא לסכום הנוכחי, מה שעצר כניסת נהגים נוספים. התחלופה היתה רק בשוק הפנימי, נהגים מכרו בעצמם מספרים, במחיר שהיום עומד על כ-150 אלף שקלים. אבל גם בשוק הפרטי הסכום יכול לעלות, וכשהוא יגיע לסכום הקניה מהממשלה, שוב ייפרץ הסכר ותהיה עוד הצפה"ף אומר בר אור.



"את הנזק עשתה הממשלה ברפורמה כשהציפה את השוק בזכויות ציבוריות", אומר אהרון כהן, ממוניות איכילוב ת"א, סגן יו"ר איגוד המוניות עד לאחרונה. "כי למראית עין היה חוסר במוניות ונוצר ביקוש מצד נוסעים. עד לפני שנתיים הצלחנו לעצור את ההצפה על ידי שדרשנו להעלות את הסכום בו הממשלה מוכרת מספר. מספר להשכרה היה פעם כמו הפנסיה שלנו, נהגים אחרי פרישה יכלו להשכיר את המספר ב- 800 דולר בחודש, אבל היום הם יקבלו רק כ-1,000 שקלים לחודש".



"העניין הוא שצריך להגביל את הזכויות הציבוריות שהממשלה מנפיקה", אומר נהג מתחנת הקסטל בת"א. "היא לוקחת את הכסף ולא נותנת כלום לרווחת הנהג. הרפורמה גרמה לענף לפשוט את הרגל, מ-12 אלף מספרים גדלנו לכ-20 אלף מספרים וזה לא תואם לגידול באוכלוסייה. הכל מתייקר בענף - הביטוח, האחזקה, הטיפולים, הנהג משלם לכל כך הרבה ומרוויח בסוף 5,000-6,000 שקל במינימום 12 שעות עבודה".



"לקחנו לפני כמה שנים כלכלן שבדק תשואות ומצא ש-70% מהפדיון הולך להוצאות הפעלת המונית ורק 30% מהפדיון מהווה הכנסה", אומר כהן.



"אני בן 54 ומי יקבל אותי לעבוד?"



"נהג מונית קם בחמש בבוקר, עובד 14-15 שעות ביום ובקושי חי. רק עצבני וממורמר", אומר קרני חזקיהו, יו"ר ארגון המוניות בירושלים. "צריך לסגור את הענף, אין לו הצדקה, זה לא עסק רווחי. אנחנו משלמים על ביטוח, סדרנות, סולר, טלפון, מונה, ביטוח לאומי, מע"מ, מקדמות מס, רו"ח, תיקונים במוסך, קניית רכב חדש כשצריך וכל זה מגיע לכ- 9000 שקל לחודש. אז מתוך הכנסה 13,000 שקל נשארים 4,000 שקלים בלבד".



מול ההכנסה הזעומה אומר חזקיהו: "לאן אני אלך? אני בן 54 ומי יקבל אותי לעבוד?. לו משרד התחבורה היה מבהיר שמי שרוצה להחזיר את המספר יקבל את הסכום שהוא עולה היום, 210 אלף שקל, אני מיד לוקח ובורח. אין לנו פנסיה ובסוף נהיה נטל על המדינה. לפני 20 שנה היו לי שני מספרים והשכרתי כל אחד ב-900 דולר, ומאז ששוק נהיה חופשי, הוא מתמוטט".



מאיר דוראני ממוניות המשוחרר ת"א אומר כי "מאז קום המדינה ברכישת רכב שייעודו מונית היה לבעל המונית פטור ממס קניה. אבל היום משנים את זה ורוצים לגבות מאתנו את המס. וגם מס הכנסה טוען שנהג המונית עושה ברכב גם שימוש פרטי ולכן הם מבקשים לא להכיר בהוצאות לשימוש אלא רק 70%. עד היום הכירו ב-100%. אנחנו מוכנים שיורידו ויכירו ב- 90% ולא פחות. זה על הפרק ונמצא בדיונים בועדות השונות. יש נטייה להסכים איתנו אבל עדיין אין החלטה".



הטלת מס הקניה אליו מתייחס דוראני אמור להיות מבוצע במסגרת הרפורמה במיסוי הירוק, אשר באה לעודד רכישה ושימוש בכלי רכב לא מזהמים.



את ביטוח המונים משלמים הנהגים לאחת משתי חברות, מוניטק או קופונית, השולטות בשוק מזה שנים רבות. "25 שנים פועלות רק שתי החברות האלו. אנחנו ניסינו לקדם כניסה של חברות אחרות אבל לא הצלחנו", אומר בר אור. לדבריו, מונה עולה כ-2,000 שקלים, ביטוח תקלות כ-700 שקלים לשנה, וחידוש מונה נעשה אחת ל-10 שנים.



"הבטחון של נהגי המוניות פרוץ"



"בעיה נוספת היא שהיום בטחון נהג המונית פרוץ", אומר בר אור. "הנהג הוא איש שנותן שירות וחייב לקחת על פי חוק את כולם בהתאם לשיקול דעתו. אבל היום אין לדעת וכל אחד יכול להיות רוצח או גנב. חוץ ממה שרואים בתקשורת יש הרבה מאוד תקיפות וגניבות שלא מגיעות למשטרה לפעמים. הנהגים חשופים לכל".



"הצענו למדינה שיכניסו לנו מצלמות שיפעילו בזמן אמת ו-gps שיאותת בתחנת המונית שיכולו להזניק ניידת", אומר בר אור. "המדינה הבטיחה בממשלת נתניהו בשנת 99' תקציב למיגון מוניות ב-100 מליון שקל ועד היום לא ביצעו את זה. אנחנו הינו בקשר עם שר התחבורה שהפנה אותנו למשרד לביטחון פנים, שם ביקשנו פגישה עם השר, קיבלנו הבטחה שיזמנו אותנו ועד היום אנחנו מחכים שיזמנו".



משרד התחבורה: "העובדה שיותר נהגים נכנסו לתחום מצביעה שהעיסוק משתלם"



ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "עד הרפורמה בשנת 97' היתה מצוקה במוניות זמינות מה שגרם לפגיעה בשירות. חוק חופש העיסוק קובע שכל אדם יכול לעסוק כנהג מונית ולא ניתן להגביל זאת. מספר המוניות משנת 97' כמעט והכפיל את עצמו וזה לטובת הציבור הרחב. העובדה שיותר נהגים נכנסו לתחום מצביעה שהעיסוק משתלם. מולנו עומדת הדאגה לצרכן והרפורמה היתה להיטיב עם כולם, גם עם מי שרוצה להיכנס לענף שבעבר נשלט על ידי קבוצה קטנה שלא אפשרה כניסתם של נהגים חדשים".



יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית, אומר: " קשה להשוות בין מדינה למדינה כי הנתונים לגבי רמת המינוע והתחבורה הציבורית שונים. הנתונים על יחס בין מספר מוניות למספר משתמשים בארץ ובארצות אחרות אינם נגישים אבל עד כמה שניתן להשוות ישראל נמצאת באמצע ולא בשום קצה".



לדבריו, עליה ברמת המינוע אמורה אמנם להביא לירידה בביקוש למוניות אך מצד שני האוכלוסייה גדלה מאוד גם היא, ובמיוחד זו שרמת המינוע שלה לא גדל, כמו חרדים ומיעוטים. לכן אין על ירידה בביקוש למוניות.



מרשות המסים נמסר: "במסגרת הרפורמה במיסוי הירוק שאושרה לפני כשבועיים בועדת הכספים ובמליאת הכנסת, נעשו שלושה מהלכים הקשורים לנהגי מוניות. הוטל מס קניה של 8% על מונית, ממס זה מנוכה הטבת המס בהתאם לדרגת הזיהום של הרכב והתוצאה היא שעל רכב שזיהומו בינוני יהיה המס נמוך ועל רכב שזיהומו נמוך לא יוטל מס כלל. הוחלט על הגדלת הפחת למוניות מ- 20% ל-25%. ובנוסף נקבע כי בניגוד לעוסק רגיל, שההוצאה המינימלית המותרת לניכוי עומדת על 45%, במוניות יעמוד שיעור זה על 90%."