"לא נראה ירידה באבטלה ב-2010"

>> בתחילת 2009 נראה היה שהעולם בדרך לקטסטרופה פיננסית. ההרחבה המוניטרית המאסיבית שנקטו נגידי הבנקים המרכזים בעולם עדיין לא נתנה את אותותיה. המזומן נדמה למלך.

עוד לפני תום 2009 הראו הנתונים הכלכליים כי העולם שב לצמיחה. נדמה כי האסון הפיננסי שכל כך ציפו לו נדחה למועד מאוחר יותר. האם 2009 שנפתחה בבכי ונסגרת בשמחה מעידה על 2010? האם צריך לקנות מניות, למכור אותן או אולי בכלל רק להתפלל?



ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל ביטוח ואחד ממומחי המאקרו בישראל, בוחן את שלושת התחומים שגרמו למשבר: שוק הנדל"ן, המוסדות הפיננסיים והתחום הריאלי. "שוק הנדל"ן בארה"ב ואירופה היה הנפגע העיקרי במשבר", הוא אומר. "אחרי שלוש שנים של ירידה מצטברת של כ-30% במחירי הנדל"ן, מתחילה התאוששות אמיתית והדרגתית והתייצבות במחירים".



לדברי שראל, מקור השיפור בכלכלה אינו בבנקים כי אם בהתערבות הממשלתית. "הרגיעה בשווקים הושגה תודות להבנה כי מקרה ליהמן ברדרס לא יחזור על עצמו", הוא אומר. "כתוצאה ממהלכי הממשלות, הסיכון כיום נתפש כמו הסיכון לפני המשבר, אבל המחיר הוא גבוה ומי שישלם אותו הוא דור העתיד.



"לגבי האפיק הריאלי, הנתונים הכלכליים מצביעים על צמיחה חיובית במרבית המדינות האירופיות ובארה"ב. נראה שבשלושת התחומים שגרמו למשבר - שוק הנדל"ן, המוסדות הפיננסיים והתחום הריאלי - המשבר הסתיים והאופק שלהם בטווח הקצר נראה טוב".



גירעונות ענקיים



כדי לצאת ממיתון אנו צריכים צמיחה. אנחנו באמת בצמיחה?



"התנאי הבסיסי לצמיחה הוא עלייה בביקושים. זו משימה לא פשוטה לשנים הקרובות, שכן הממשלות נאלצות להתמודד עם גירעונות תקציביים ענקיים. מדובר במצב פיסקלי מורכב מאוד שהמדינות באירופה וארה"ב לא יוכלו לשמור עליו לאורך זמן. כבר כיום יוון וספרד מתחילות להתמודד עם בעיה זו.



"בנוסף, בארה"ב למשל שיעור החיסכון של הצרכנים הוא 4% מההכנסה. מדובר בשיפור לעומת המצב לפני כשלוש שנים, אבל השיעור צריך להיות כ-10% מההכנסה, כמו בישראל".



"כדי להקטין את הגירעונות, הביקוש הממשלתי יצטרך להצטמצם ב-2010-2012. מהלך זה ייעשה בהדרגה כדי שלא ניפול למיתון - אבל הוא ייעשה. מהלך זה, יחד עם תהליך של עלייה בשיעור החיסכון, לא יקל על הביקוש בשווקים".



לטענת שראל, הנעלם הוא האופן שבו הגידול בשיעור החיסכון יקרה. "אם הוא יעלה בצורה הדרגתית, אז הצמצום בצריכה הפרטית יתרחש בקצב נמוך ויאפשר לשווקים להתרגל. אם זה יקרה במכה אחת, אז באותה שנה נחווה מיני-מיתון, אבל זה כנראה לא יקרה ב-2010", הוא אומר.



חשיפה נמוכה לסין



שראל מעריך כי הצמיחה ב-2010-2015 בארה"ב תהיה בממוצע כ-2% ואילו באירופה היא תסתכם ב-1.5%, עם אפשרות למיתון באחת השנים. הצמיחה הנמוכה בעולם תשפיע על היצוא מישראל.



"הדרך ליציאה מהמיתון היא באמצעות יצוא ופיחות המטבע", אומר שראל. "מכיוון שמדובר במשבר עולמי, פתרון זה נכון לכולם ולכן היציאה תהיה הרבה יותר אטית. התוצאה עשויה להיות כי בישראל הצמיחה תהיה יותר גבוהה מבאירופה ובארה"ב אך עדיין נמוכה מבעבר, כ-3.5%. בנוסף, השווקים הראשונים שצפויים לצאת מהמיתון הם סין והודו, שהחשיפה של המשק הישראלי אליהם נמוכה".



מהי המשמעות לשוק העבודה?



"המיתון הזה היה צפוי, והחברות נערכו אליו והקטינו עלויות על ידי הורדות שכר ופיטורים. ברבעון השלישי של 2009 שיעור האבטלה ירד מ-8% ל-7.8%, כתוצאה מגידול בעובדים במגזר הציבורי. בכל שנה יש גידול טבעי של עובדים בשיעור של 1.7%. אם נצרף את הנתון שעל הפריון לגדול בכ-1% נקבל כי כדי שהאבטלה תרד על הצמיחה לעובד להיות כ-3%. לכן יש התייצבות באבטלה אך לא נראה ירידה".



ההרחבה המוניטרית והריבית האפסית מעלות את השאלה אם האינפלציה חוזרת.



"בחוק בנק ישראל נקבע כי יעד האינפלציה הוא 1%-3%. המדיניות המוניטרית שהבנק מכתיב נועדה לעמוד ביעד זה לאורך זמן. לכן אם יהיו לחצים אינפלציוניים הם יתורגמו לריבית גבוהה יותר".



שראל מעריך כי האינפלציה ב-2010 תהיה 2%-2.5%, ושהריבית בסוף 2010 תהיה 2.5%-3%. "כבר כיום אפשר לראות כי המק"מ לשנה, שנסחר כיום בתשואה של 1.8%, מגלם ריבית של כ-2.5% בסוף 2010", הוא מסכם.



מהי המשמעות לשער החליפין?



"שער החליפין בשוק המקומי ייגזר מהתנהגות הדולר והיורו בעולם. מכיוון שגם אירופה וגם ארה"ב צפויות להציג צמיחה אטית, מטבעות אלה צפויים להיחלש. מגמה זו תישמר מעבר ל-2010 שכן הבנק הפדרלי לא ימהר להעלות ריבית. היורו כבר כיום חזק מאוד, והעלאות הריבית בגוש היורו יתחילו רק אחרי שארה"ב תעלה את הריבית".