לפני שמסתערים על השווקים המתעוררים

>> בשבועיים האחרונים הקדישו עיתוני כל העולם את מהדורותיהם לסיכומי העשור הראשון של המילניום השלישי. גם מדורי הכלכלה והפיננסים עשו זאת, וכולם בחרו בשוקי המניות של השווקים המתעוררים כנכס הפיננסי המנצח של העשור. הגדיל לעשות המגזין "גלובל טיימס" היוצא בסין, שפירסם את הכותרת: "השווקים המתעוררים הם גן עדן להשקעות".



הפניית הזרקור לשווקים המתעוררים מובנת. העשור האחרון אכן התאפיין בהאצה של תהליכים גלובליים ובהעברת כוח ממרכזי עסקים במערב לשווקים המתעוררים במזרח - בעיקר לסין, הודו והמדינות הסמוכות להן. מהתהליכים האלה נהנו גם שתי כלכלות מתעוררות אחרות, רוסיה וברזיל, שאימצו עקרונות קפיטליסטיים ונשענו על הגאות הגדולה בשוקי הסחורות.

השווקים המתעוררים אכן הניבו תשואות נאות, ובלא מעט מקרים אף מדהימות. כך למשל, מדדי המניות המובילים ברוסיה הניבו בעשור האחרון תשואה שנתית ממוצעת דולרית של כ-24%, ומדדי המניות הסיניים שמחושבים בהונג קונג הניבו תשואה שנתית ממוצעת דולרית של 20.5%. אפילו השוק הספק מפותח ספק מתעורר של ישראל סיים את עשר השנים האחרונות עם תשואה דולרית שנתית ממוצעת של כ-9%.



כשמסתכלים קדימה לעשור הבא מתקבל הרושם שהשווקים המתעוררים ימשיכו להניב תשואות נאות. מדינות מתעוררות רבות שבעבר סבלו מחובות כבדים ושלטון לא יציב נהנות כיום מעודפים במאזני הסחר שלהן. יש להן יתרות מטבע גדולות וכלכלה שעוברת תהליכי ליברליזציה ונפתחת לעולם. מכיוון שלאזרחים במדינות המתעוררות יש פער גדול לסגור מהאזרחים במדינות המערב, אך טבעי להניח שכלכלתן תצמח מהר יותר. מאותה סיבה רווחי החברות המקומיות בשווקים המתעוררים יצמחו מהר יותר, ולכן גם מחירי המניות שלהן אמורים לעלות באופן חד יותר.



זוהי אכן האמונה הרווחת כיום בכל העולם, אבל לפני שמסתערים על שוקי המניות המתעוררים רצוי לזכור עוד פרט אחד חשוב. התשואה הגבוהה שמניבים השווקים המתעוררים מגיעה עם תג מחיר שלא כולם מוכנים לשלם - סיכון גדול ותנודתיות גבוהה.



הסיכונים בשווקים המתעוררים הם רבים ומגוונים. בישראל, למשל, אנו מכירים בעיקר את הסיכון הביטחוני, אבל לסיכון הביטחוני מצורף גם סיכון פוליטי. המערכת הפוליטית בישראל אינה יציבה, הממשלות בה מכהנות זמן קצר מדי, ולתופעה הזאת ישנן כמובן השלכות כלכליות. במדינה שבה כל שר מסתכל רק על הטווח הקצר קשה לקבל החלטות כלכליות ארוכות טווח ולהתחייב על ביצוען.



במדינות מתעוררות אחרות קיימים סיכונים שונים ומשונים: מערכת מטבע לא משוכללת שמזמינה התקפות של ספקולנטים ופיחותים חריפים; חובות גבוהים של המגזר הציבורי וחוסר יכולת פוליטית לקצץ תקציבים; מתיחות עם מדינות שכנות (כדוגמת המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שמנעה בחורף שעבר הזרמת גז טבעי לחימום בחלקים נרחבים במזרח אירופה); ביורוקרטיה כבדה שמשומנת בכספי שוחד כפי שמקובל בתרבות הממסדית של הודו; שלטון דוגמטי של רודן יחיד כמו הוגו צ'אווס בונצואלה המקבל החלטות שמרחיקות משקיעים זרים; או שחיתות ממסדית רחבת היקף מהסוג שקיים בכמה מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית.



חשוב לזכור שרוב הזמן הסיכונים האלה אינם מתממשים. לאורך רוב השנים, רוב שוקי ההון במדינות המתעוררות תיפקדו כהלכה. אלא שכאשר הסיכון מתממש ומתרחש, אובדן הההשקעה בכלכלה מתעוררת עשוי להיות מהיר וכואב מאוד. לכן העצה הקבועה לכל משקיע בשווקים המתעוררים היא פשוטה: פיזור, פיזור ועוד פעם פיזור.



מכיוון שלעולם אין לדעת מיהו השוק המתעורר הבא שייפול, רצוי תמיד לפזר את ההשקעה בכמה מכשירים ובכמה שווקים. רק כך יוכל תיק ההשקעות שלכם לספוג את המכה ולהתאושש במהירות לאחר שהמשבר יחלוף.



למי שמעוניין ללמוד מההיסטוריה הפיננסית של שוקי ההון המתעוררים, קיבצנו כאן תקציר של כמה מהמשברים החמורים שהתרחשו במדינות אלה ב-20 השנים האחרונות. מי ששוקל להשקיע במדינות אלה, כדאי שיכיר גם את הצד הפחות שמח שלהן.



מקסיקו 94' - ההצמדה מבוטלת והפזו קורס



בתחילת שנות ה-90 היתה מקסיקו שותפת הסחר העיקרית של השכנה העשירה מצפון. המדינה נהנתה משיעורי צמיחה גבוהים יחסית, וסיפקה לארה"ב חומרי גלם רבים למפעלי התעשייה שלה. חברות אמריקאיות רבות ביצעו השקעות במקסיקו, והעבירו אליה מפעלי תעשייה כדי לנצל את כוח האדם הזול. כלכלת מקסיקו צמחה במהירות, אך הצמיחה גררה גירעון גדול בחשבון השוטף שהגיע ל-8% מהתמ"ג.



כחלק משותפות הסחר עם ארה"ב החליטה מקסיקו להצמיד את המטבע שלה לדולר האמריקאי. מדיניות זו אילצה את המדינה להדפיס כסף ועוררה לחצים אינפלציוניים חזקים. בשבוע האחרון של 94' הודיעה ממשלת מקסיקו כי היא מפסיקה את ההצמדה לדולר ומשחררת את המטבע שלה למסחר חופשי. התוצאה היתה הרסנית - בתוך חמישה ימים צנח הפזו המקסיקאי ב-30%. הנפילה קיצצה בשליש את שווי ההשקעות של גופים אמריקאיים במקסיקו, וגרמה לבריחה מהירה של הון מהמדינה.



תוצאות המשבר: בין ספטמבר 94' למארס 95' איבד מדד בולסה המקסיקאי כ-50% מערכו.



תאילנד 97' - צניחה של 86% במדד המניות



בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 נהנתה כלכלת תאילנד מתנופה של בנייה ופיתוח. התוצר במדינה צמח בקצב מהיר של כ-6%-7% בשנה, וכלכלנים רבים העריכו כי תאילנד בעלת 65 מיליון התושבים תהפוך בתוך זמן לא רב לנמר האסיאתי החמישי, יחד עם הונג קונג, סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה. אבל תנופה כלכלית לא תמיד מתיישבת עם אחריות תקציבית והשקעות יעילות. המדינה והבנקים צברו חוב גבוה, והמגזר הבנקאי החל לכרוע תחת נטל של חובות אבודים מענף הנדל"ן. בנייני המשרדים החדשים שנבנו בבנגקוק ובערים גדולות אחרות נותרו מיותמים.



בדומה למקסיקו, גם ממשלת תאילנד התעקשה להצמיד את המטבע שלה, הבהט, למטבעות זרים ובכך מנעה את הפיחות הבלתי נמנע בו. ספקולנטים זרים בשוקי המט"ח זיהו את ההזדמנות והחלו לרכוש בתאילנד דולרים תמורת בהטים. הפעילות הספקולטיבית הערה גרמה ללחץ רב על המטבע, עד שבתחילת יולי 97' ביטלה הממשלה את מנגנון ההצמדה והודיעה על הקפצת הריבית מ-2% ל-12.5%. התוצאה המיידית היתה פיחות של 20% במטבע התאילנדי והאטה כלכלית בשל הריבית הגבוהה. תוצאות המשבר: בין מארס 96' לספטמבר 97' צללה הבורסה של תאילנד מ-1,400 נקודות ל-200 נקודות - צלילה של 86%.



רוסיה וברזיל 98' - שמיטת חובות וקריסה בבורסות



98' היתה שנה של משברים קשים, בעיקר בשווקים המתעוררים. משברי המטבעות שפרצו במזרח אסיה בעקבות המשבר בתאילנד הגיעו במחצית השנייה של 98' לרוסיה וממנה לברזיל. אש הנפילות פרצה בעקבות ההודעה של מוסקווה ב-17 באוגוסט 98' על שמיטת חובות בסך 40 מיליארד דולר.



ההודעה גרמה לפיחות מיידי של הרובל. רוסיה, שעברה במהלך העשור מכלכלה ריכוזית לכלכלה קפיטליסטית, נזקקה להון רב ממדינות המערב, ובנקים רבים באירופה היו חשופים אליה בקנה מידה גדול. החובות של רוסיה תפחו, אבל תהליכי ההפרטה במדינה שהיו אמורים לממן את החזר החובות כשלו. ההון של המדינה הלך והתרכז בידי שכבה צרה של אוליגרכים שהצליחו להשתלט על החברות הממשלתיות הגדולות.



שמיטת החובות של רוסיה הסבה לבנקים בעולם הפסדים של מיליארדי דולרים, והציתה מנוסה גלובלית מהשווקים המתעוררים. הקורבן הבולט ביותר היתה ברזיל, הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם. קרן המטבע הבינלאומית (imf) אמנם נחלצה לעזרת ברזיל, ובנובמבר 98' סיפקה לה הלוואות חירום בסך 41 מיליארד דולר. ואולם ברזיל, שסבלה מגירעונות עצומים בתקציב הממשלתי ובחשבון השוטף, נאלצה לספוג בריחה סיטונית של משקיעים זרים שגרמה לצלילה גם במחירו של המטבע המקומי שלה, הריאל.



תוצאות המשבר: בין אוקטובר 97' לאוקטובר 98' צנח מדד rts בבורסה של מוסקווה מ-538 נקודות ל-38 נקודות בלבד - צלילה של 93% (!). מדד בווספה הברזילאי איבד בין אפריל 98' לאוקטובר 98' 62% מערכו.



ארגנטינה 2001 - שמיטת חובות ב-180 מיליארד דולר



ב-2002 שקעה ארגנטינה במיתון הקשה בתולדותיה - משבר כלכלי עמוק שהדביק את כל המדינות השכנות לה, ובמיוחד את ברזיל. ממשלת ארגנטינה לא הצליחה לפרוע את חובותיה העצומים, וב-2001 הודיעה על שמיטת חובות בסך של 141 מיליארד דולר. בהמשך תפח הסכום לכ-180 מיליארד דולר.



המשבר בארגנטינה כלל כמה מהלכים מוזרים וקיצוניים, כמו הקפאת פיקדונות של תושבים בבנקים והנפקת שטרי חוב לעובדי מדינה במקום לשלם להם משכורות במזומן. הפזו הארגנטיני, שהיה צמוד לדולר עד 2001 ביחס של 1:1, פוחת בחריפות וצלל למחיר של 28 סנט בלבד. לצד כל הצרות סבלה ארגנטינה גם מהתפוררות של המערכת הפוליטית הבלתי יציבה. את 2002 היא סיימה מבלי שהצליחה לפרוע גם את החובות לבנק העולמי.



תוצאות המשבר: בין ינואר 2001 לדצמבר 2001 צנח מדד מרוואל הארגנטיני מ-600 ל-200 נקודות, צלילה של 67%.



טורקיה 2006 - חורים בתקציב ולירה קורסת



טורקיה היתה בין השווקים המתפתחים שהוכו באופן הקשה ביותר ב-2006, לאחר שנחשבה לאחת הכוכבות שמשכו משקיעים חובבי שווקים מתפתחים. העדנה שלה זכתה טורקיה ערב המשבר נבעה מיציבות פוליטית חסרת תקדים ומשמעת פיסקלית תחת השלטון האיסלמי המתון של רג'פ טאיפ ארדואן.



בין אוקטובר 2002 לפברואר 2006 עלה מדד ise בבורסת איסטנבול בשיעור מסחרר של 400%. הכל היה מוכן להמשך הצמיחה, ובטורקיה האמינו שהמשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי יסתיים בכי טוב.



זרמי השקעות שהגיעו למדינה מבחוץ איפשרו לטורקיה לסתום את החור בגירעון החשבון השוטף, שהגיע ל-25 מיליארד דולר שהם 6.3% מהתמ"ג - אחד הגדולים ביותר בעולם המתפתח. אבל חובות יש לשלם, וכאשר התברר שגם קצב האינפלציה בטורקיה מתרומם ל-9%, המשקיעים הזרים החלו לקבל רגליים קרות ולמשוך את השקעותיהם הביתה.



במאי 2006, חודש שבו רעדו כל השווקים המתעוררים, צנחה הלירה הטורקית ב-17% מול הדולר. הספקות לגבי יכולתו של נגיד הבנק המרכזי להתמודד עם האינפלציה לא שיפרו את המצב. המשבר של 2006 היה אמנם מסוכן פחות מהמשבר שתקף את טורקיה ב-2001, כאשר התמ"ג צנח ב-7% והמדינה פלירטטה עם האפשרות לבצע שמיטת חובות בדומה לארגנטינה ולרוסיה - אך היה חריף מספיק כדי להזכיר לעולם שגם אם הכלכלה הטורקית צומחת במהירות, היא עדיין סובלת מכמה מחלות ילדות.



תוצאות המשבר: המדד המוביל בבורסה של טורקיה איבד בתוך ארבעה חודשים 32% מערכו. יחד עם קריסת ערכה של הלירה איבדו המשקיעים הזרים בבורסה הטורקית כ-44% משווי השקעתם.



-



imf



קרן המטבע הבינלאומית, שמאגדת כיום כ-185 מדינות. הקרן פועלת ליד הבנק העולמי ומעניקה הלוואות, ייעוץ והכוונה למדינות שנקלעות למשברים פיננסיים