הנקניקייה ניצחה את הסושי

>> גרמניה ויפן הלכו יחדיו כברת דרך ארוכה. במלחמת העולם השנייה הן היו בעלות ברית. לאחר מכן שתיהן הצליחו להתאושש מהתבוסה לבעלות הברית ולבסס כלכלות מובילות. יש שיאמרו גם כי המנטליות של היפנים והגרמנים דומה במובנים רבים - עם מאפיינים כמו סדר, היררכיה קפדנית, משמעת עצמית נוקשה, מוסר עבודה גבוה ודרישה קיצונית לשלמות.



ואולם בחינת הביצועים של מדדי המניות ביפן וגרמניה בעשור האחרון מגלה כי בעוד מדד הדקס הגרמני הניב תשואה דולרית של כ-20%, כלומר תשואה שנתית ממוצעת של כ-1.9%, הניב הניקיי תשואה דולרית שלילית מצטברת של 41.4% - כלומר תשואה שנתית שלילית ממוצעת של 5.2%.

יפן נפגעה קשות ממשבר הדוט.קום בתחילת העשור, שנזקו הועצם על ידי רמות מינוף גבוהות והתפוצצות בועת נדל"ן מקומית. גם מדיניות הריבית האפסית שנקטה הממשלה היפנית לא הצליחה לחלץ את הכלכלה מהצרות.



הגרמנים, לעומת זאת, החלו לקטוף בעשור הנוכחי את פירות האיחוד בין המזרח למערב עשור קודם לכן. בסיועם של כוח עבודה זול ומערכת בקרה קפדנית החלו הגרמנים לשוב ולכבוש נישות כמו ייצור רכב ואופטיקה. גם המיקום בלבה של אירופה העניק לגרמנים יתרון על פני היפנים, שמנהלים את היצוא שלהם בעזרת הובלה יקרה באוניות.



הפער בין המדינות קשור גם להבדלים במבנה המשק והתקציב. המשק הגרמני מופרט ברובו, החברות מקדשות את היעילות - והממשלה שומרת בקפדנות על מסגרת התקציב. היפנים, לעומת זאת, ממשיכים להסתמך על מינוף ומשמעת תקציבית רופפת. התוצר הלאומי היפני לא יהיה גבוה השנה מזה שהיה 17 שנה קודם לכן ב-1992. בעוד שליפנים זהו עשור אבוד נוסף, הגרמנים ממשיכים לדהור קדימה.