מינהל מקרקעי ישראל מנסה למנוע הקמת דירות להשכרה בקיבוצים

>> מינהל מקרקעי ישראל מתנה באחרונה מתן היתרי בנייה למגורים בקיבוצים בחתימה על תצהיר, שלפיו הקיבוץ אינו משכיר דירות והבנייה החדשה אינה מיועדת להשכרה. עשרות קיבוצים שפנו למינהל בבקשה להיתרים נדרשו לחתום על תצהירים כאלה.

כמה קיבוצים מסרו כי הם בוחנים נקיטת צעדים משפטיים נגד המינהל, בטענה שהמדיניות החדשה שנוקט המינהל נעדרת כל עיגון בחקיקה, בפסיקה או בהחלטה כלשהי של מועצת מקרקעי ישראל. לטענתם, בכל מקרה אין למינהל סמכות להתנות מתן היתרי בנייה בהתחייבות שלא להשכיר דירות.



לטענת המינהל, השכרת דירות בקיבוצים מנוגדת לחוזי החכירה שנחתמו עם המינהל, שלפיהם אין לעשות שימוש לא חקלאי בקרקעות המדינה. בעקבות כך, אומרים במינהל כי הם מקפידים שבדירות אלה יתגוררו חברי קיבוץ בלבד, והן לא ישמשו להשכרה לשוכרים חיצוניים.



ענף השכרת דירות בקיבוצים נהפך בשני העשורים האחרונים לאחד הרווחיים ביותר. על אף שהשכרת דירות בהיקף קטן היתה קיימת בקיבוצים מזה עשרות שנים, התופעה תפסה תאוצה רבה בעקבות המשבר שפגע בקיבוצים בשנות ה-80, שגרר עזיבות רבות של חברים - שדירותיהם נותרו ריקות. הקיבוצים החלו להשכיר את הדירות, וגם הפכו מבנים ציבוריים לדירות להשכרה. השכרת דירות בקיבוצים הוא ענף רווחי מאוד, מפני שמדובר בעיקר בנכסי דיור קיימים שההשקעה העיקרית בהם בוצעה לפני עשרות שנים.



על-פי הערכות בתנועה הקיבוצית, כ-100-150 קיבוצים משכירים דירות, ומחירי ההשכרה נעים בין 3,500 שקל בחודש לדירת 3 חדרים במרכז ל-1,500 שקל בחודש לדירת 3 חדרים בפריפריה. ההכנסה הכוללת של הקיבוצים מהשכרת דירות נאמדת ב-15-20 מיליון שקל בשנה. כמה קיבוצים אף בנו דירות המיועדות להשכרה.



עו"ד פלג רחמן משרד עוה"ד שלמה כהן, המייצג קיבוצים רבים, מסר כי המינהל אישר במפורש שלא אכף מזה עשרות שנים את ההוראות לגבי השכרת דירות בקיבוצים, וכל החלטה חדשה התקבלה בניגוד לנוהלי המינהל.



בנוסף, רחמן אומר כי גם אם יטען המינהל כי יש לו, לכאורה, טענות תקפות נגד השכרת דירות בקיבוצים, הרי שאין לו כל סמכות לעכב או להתנגד למתן היתרי בנייה לקיבוצים.