2010 תהיה השנה שלהם

>> כמו כל שנה, גם 2010 מתחילה עם כמה אופנות טכנולוגיות מובילות. themarker סקר את שוק הסטארט-אפים בישראל, ובחר חמש חברות ששווה לעקוב אחריהן ב-2010.

גיים גראונד רוכבת על ההייפ סביב תחום משחקי מחשב ווידיאו. חברת אן-טריג שואבת את כוחה מהמשיכה העזה שיצר אפקט האייפון - האפשרות להפעיל מכשירים באמצעות כף יד. גיזמוקס צפויה לרכב על טרנד מחשוב עננים שהולך וצובר תאוצה. אינוואטק רוכבת על הטרנד הירוק שקיים בעולם והרצון העז של מדינות ותאגידים למצוא פיתרון לבעיית הנפט. פאוורמאט מייצרת גאדג'ט חביב, שעונה על צורך אמיתי אצל צרכנים: להיפטר מהכבלים של המטענים החשמליים.



מבין אלפי חברות הסטארט-אפ שפועלות כיום בישראל, אנו מעריכים כי חמש אלה יצליחו להתקדם באופן משמעותי ב-2010. עם זאת, כמובן, themarker לא מתיימר לקבוע כי הן היחידות שיצליחו מבין הסטארט-אפים המקומיים.



מאחר שכל חברה מצויה כיום בשלב שונה בהתפתחותה, הצלחה מוגדרת באופן שונה על ידי כל אחת מהן. גיים גראונד חולמת להשיק מוצר לציבור הרחב, שיקסום לרבים ויצליח לגבש סביבו קהילה של גיימרים מכל העולם. אינוואטק חולמת להתקדם עם המכירות ולייצר כמה שיותר הזמנות לפרויקטים חדשים. גיזמוקס רוצה להמשיך את המומנטום הטוב שלה, ואולי אפילו להיחטף על ידי אחת מענקיות הטכנולוגיה הגלובליות. פאוורמאט ואן-טריג יקוו להגיע למכירות של 100 מיליון דולר ואף יותר מכך.



גיים גראונד: משחקי 2.0



>> גיים גראונד מנסה להצעיד את עולם המשחקים לעבר עולם הווב 2.0. זה לא שמשחקי מחשב לא זוכים לעדנה ברשת האינטרנט. להיפך. מדובר באחד התחומים המדוברים מצד גולשים. לא לחינם מלת החיפוש הפופולארית ביותר ב-2009 בקרב הגולשים הישראלים, לפי גוגל, היא "משחקים". גולשים רבים נהנים לחלוק מחוויותיהם בפורומים שמיועדים למשחקים ולקבל מידע עדכני בנוגע לחדשות מהתחום, אבל עדיין עולם הרשתות החברתיות לא התממשק בצורה מלאה עם עולם המשחקים. את זה בדיוק מנסה גיים גראונד לשנות.



גיים גראונד מציעה להתממשק למשחקי מחשב ווידיאו שונים ולאפשר למידע מהמשחק להישמר ברשת האינטרנט. אם שיחקתם ב"גיטר הירו" למשל, תוכלו לשמור את הניקוד שלכם, את רשימת השירים שניגנתם, וגם לעדכן פרטים נוספים באתר מיוחד של גיים גראונד. שיחקתם במרוץ מכוניות? המשחק ישמור את צבע וסוג המכונית, ויחלוק את הניקוד שלכם עם אחרים. המודל העסקי מבוסס על רכישת תארים (achievements) על ידי הגיימרים ועל עמלות הנגבות ממשחקים. בנוסף, בגיים גראונד ימליצו לגיימרים על משחקים מתאימים נוכח ההיכרות של המערכת איתם.



גיים גראונד היא השקעה ראשונה של קרן ההון סיכון סקויה בחברת סטארט-אפ ישראלית, שמשיקה מוצר שפונה לשוק הצרכנים הפרטיים. היא נמצאת כיום בשלב בטא סגורה, ולכן קשה להתרשם ממנה בצורה מלאה, אבל השמות שהיא קיבצה מאחוריה הם כוכבים עולים בעולם הגיימינג. בין היתר מדובר באיציק בן בסט שהגיע מבליזארד, שאול אולמרט (הבן של אהוד אולמרט) שהגיע מ-mtv, וירון בוזנח, שהיה בסטארט-אפ וולי ויצר אפליקציה שמאפשרת לשחק ב-world of warcraft בסלולר.



אן-טריג: טכנולוגיה בכף היד



>> חברת אן-טריג יכולה, אם הכל ילך כשורה, ליהפך בשנים הקרובות לאם-סיסטמס הבאה - האקזיט הגדול הבא שיוצא מכפר סבא. בדומה למכשיר האייפון, הטכנולוגיה של אן-טריג מאפשרת להשתמש במחשב הן באמצעות עט והן על ידי שימוש באצבעות. פעולות אלו מתאפשרות בזכות מסכי המגע שמייצרת אן-טריג, המאפשרים למחשבים ניידים לזהות בו זמנית נקודות נגיעה רבות.



הפיתרון הטכנולוגי של אן-טריג קרוי duosense. הוא מורכב משתי יחידות פיסיות: חיישן שקוף המורכב על גבי מסך lcd ומכיל אלקטרוניקה זעירה, שמחוברת למחשב הראשי; ועט אלקטרוסטטי ללא סוללה (stylus). איך זה עובד? למשל, כדי לגלוש באינטרנט אפשר ללחוץ על אייקון הדפדפן. את כתובת האתר שאליו רוצים לגלוש אפשר לכתוב באצבע - או בעט מיוחדת שפיתחה אן-טריג - בלי צורך להקליד.



מה בעצם אפשר לעשות עם הטכנולוגיה מכפר סבא במחשב שתומך במולטי טאץ'? המשתמשים באייפון כבר מכירים את התחושה של הפעלת תוכנות באמצעות מגע היד. זה קל ונוח, בייחוד כשהמחשב הנייד הוא מחשב מחברת. אפשר להזיז תמונות מצד לצד, לסובב אותן (rotate) או לעשות זום. למעשה, כל אייקון גרפי על המסך יוכל לפעול באמצעות מגע יד. הטכנולוגיה של אן-טריג נתמכת על ידי חלונות 7 של מיקרוסופט, וזהו אחד ההישגים הגדולים של החברה.



אן-טריג הוקמה ב-99' על ידי מאיר מורג, אבל עברה מאז לא מעט שינויים, כך שלמעשה אפשר לומר שנולדה מחדש ב-2006. מרכז הפיתוח שלה והנהלתה ממוקמים בכפר סבא. עד היום חתמה על הסכמים עם כמה יצרניות מחשבים ניידים, וביניהם דל, hp, לנובו וטושיבה. מנכ"ל החברה, עמיחי בן דוד, אמר בעבר ל-themarker כי הוא מעוניין להנפיק את החברה בנאסד"ק.



גיזמוקס: יישומים בעננים



>> כמה פעמים שמעתם את המושג "מחשוב עננים" ולא הבנתם שום דבר? זה בסדר גמור. הבאזז וורד הזה, cloud computing, שב-2009 נהפך לטרנד מוביל, מוכר עדיין בשלב זה רק לעוסקים במגזר הטכנולוגי ופחות לציבור הרחב.



הנה הסבר קצר שיעשה קצת סדר בעניינים. עד היום התוכנות פעלו כך שמשתמש היה מוריד אותן למחשב האישי מרשת האינטרנט, ואז מריץ אותן מתוך המחשב שלו באמצעות החומרה שלו. במחשוב עננים מנסות החברות לשנות את אופן הפעולה של הרצת תוכנות. כבר לא צריך להוריד תוכנות מרשת האינטרנט ואז להפעילן מהמחשב. אפשר להפעילן כבר תוך כדי גלישה באינטרנט, בזכות כוח העיבוד שנמצא בחומרה שרחוקה פיסית מהמשתמש. בכדי לתמוך בכך מבחינה טכנולוגית יש צורך בחוות שרתים עצומות, שמאפשרות את כוח העיבוד הזה.



בחברת גיזמוקס פונים למפתחי תוכנות ומציעים להם לפתח את התוכנות שלהם באמצעות הפלטפורמה שפיתחו, כך שבסופו של דבר יוכלו לקבוע על איזה "ענן מחשוב" הן תפעלנה. במקום לפתח תוכנה שמתאימה לסוג מסוים של ענן מחשוב, נאמר של אמזון, הטכנולוגיה של גיזמוקס מאפשרת המרת האפליקציה לכל סוגי הענן השונים הקיימים בשוק.



כיום גיזמוקס תומכת במספר לא מבוטל של אפליקציות ארגוניות, למשל תוכנות ניהול שירות לקוחות crm. למיקרוסופט, אמזון, vmware ואחרות יש אינטרס ברור שכל אפליקציה תותאם אליהן, ואת זאת גיזמוקס מאפשרת - זהו סוד המשיכה שלה. היא חתמה עד כה על הסכם עם מיקרוסופט הגדולה, תומכת הקוד הסגור (גיזמוקס מפתחת את הפטלפורמה שלה בקוד פתוח). בשוק מדברים על גיזמוקס כאחת החברות שמועמדות לרכישה אפשרית בשנתיים הקרובות בזכות העובדה שיש לה טכנולוגיה ייחודית וטיימינג מצוין.



אינוואטק: חשמל מהכביש



>> חברת הסטארט-אפ הישראלית אינוואטק עלתה בחודשים האחרונים לכותרות, לאחר שהדהימה את העולם בזכות הטכנולוגיה הייחודית שלה. אינוואטק היא החברה הראשונה בעולם המצליחה להפיק חשמל מנסיעת כלי רכב בכביש.



הטכנולוגיה עדיין נמצאת בפיתוח, אך מזה כחודש מופק בישראל חשמל ממשקל כלי הרכב הנוסעים צפונה בכביש חיפה-תל אביב הישן (כביש מספר 4). המכוניות חולפות בקטע כביש הנראה רגיל לחלוטין, אולם בדרכן הן חולפות מעל גנרטורים פיסיו-אלקטריים המייצרים חשמל בתגובה ללחץ.



פריצת הדרך שפורסמה בתקשורת באוקטובר עוררה עניין בינלאומי, והחברה נמצאת בשלבים שונים של מו"מ ליצירת שותפויות בארה"ב, אירופה ואסיה. בניסוי אחר, המתחיל החודש בשיתוף רכבת ישראל, יוצבו הגנרטורים במסלול הרכבת בסיוע של אדני מסילה, שנוצקו על ידי חברת אשטרום.



אינוואטק, שנוסדה ב-2007, מחזיקה מרכז מו"פ בטכניון ומרכז פיתוח עסקי ברעננה לקידום המיזמים בחו"ל. קבוצת המשקיעים מאחוריה מורכבת מאיש העסקים האמריקאי חיים מילגרום, מוסד הטכניון, יושב הראש אורי עמית, המנכ"ל חיים אברמוביץ והמדען הראשי ד"ר יבגני חרש. בחברה מועסקים 20 עובדים, בהם ד"ר מישה גארשן וד"ר יבגני סוחוצקי, מדענים בעלי שם עולמי בתחום.



מחירו של קילוואט חשמל לפי הטכנולוגיה של אינוואטק הוא כ-5,000 דולר בשלב הנוכחי של הפיתוח. החזר הון על ההשקעה הוא כשש שנים בכבישים וכשלוש שנים ברכבות, ללא סבסוד ממשלתי. בחלופה כדוגמת אנרגיה סולארית, החזר ההון הוא 14 שנה, כשהמדינה מסבסדת את ההשקעה. יתרון נוסף ביחס לחלופות, הוא שהחשמל מהכביש אינו מצריך שטחים מיוחדים, חוסך את הצורך בהקמת תשתית הולכה ואינו תלוי במזג האוויר.



פאוורמאט: הצלחה אלחוטית



>> השם "פאוורמאט" לא אומר הרבה לרבים בישראל. אך בארה"ב, לקוחות רשת בסט ביי כבר מכירים את המוצר, שניצב במקום בולט לצד מכשירי האייפון בחלק מחנויות הרשת.



פאוורמאט פיתחה ומשווקת מערכת טעינה אלחוטית למכשירי סלולר. היא הצליחה בשבועות האחרונים להמם את השוק, בעיקר בזכות העובדה שפיזרה בזכות משקיעיה סכום עתק של 40 מיליון דולר, שהוקדש להשקת המוצר בכל רחבי ארה"ב, קנדה, בריטניה ומדינות נוספות. יחד עם באז שיווקי יוצא מן הכלל וכתבות מחמיאות באינספור אתרי חדשות, בלוגים, עיתונים ותוכניות טלוויזיה, מצליחה פאוורמאט לעמוד בקצב שהעמידה לעצמה ולמכור עשרות מיליוני יחידות.



המוצר של פאוורמאט נמכר כעת ב-3,000 חנויות בצפון אמריקה, בהן רשתות בסט ביי וטרגט, ולאחרונה נכנסה החברה גם לרשתות staples ו-bed bath and beyond.



פאוורמאט מציעה משטח שמאפשר הטענה של שלושה מכשירים ניידים בו זמנית ומכשיר נוסף בחיבור usb קטן. במקביל החברה עובדת כיום על פיתוח של סוללות חלופיות למכשירי סלולר, שיאפשרו גם את טעינתם באמצעות המשטח של פאוורמאט.



היזמים מאחורי החברה הם רן פוליאקין, מנכ"ל החברה, וד"ר אמיר בן שלום. הטכנולוגיה שעליה מבססת פאוורמאט את מוצריה עושה שימוש בהשראה חשמלית - יצירת זרם חשמלי או שדה מגנטי ללא מגע ישיר.



בישראל היא עדיין לא משווקת את מוצריה, אבל אין לה ממש צורך בכך. השוק הישראלי קטן מדי. קהל היעד שלה הוא בעיקר ארה"ב ואירופה. ההישג העיקרי שלה הוא ביכולת שלה לחדור לרשתות קמעוניות, שבהן כמעט ולא היתה בעבר נוכחות של מוצרים ישראליים.