גם כלכלה חופשית צריך לנהל

>> כלכלה חופשית אין פירושה שהמדינה משוחררת מכל אחריות לניהול המשק. גם כלכלה חופשית צריך לנהל, מה עוד ששווקים תחרותיים נוטים להיכשל לעתים די קרובות. לדוגמה, אחד הכשלים הגדולים של משקים תחרותיים מודרניים הוא פיתוח לא מאוזן של הכלכלה, וכפועל יוצא, חלוקה לא הוגנת ולא שוויונית של העושר הלאומי.

היות שפיתוח מאוזן מהווה בסיס איתן לכלכלת מקרו טובה, וגם מפתח לחלוקה הוגנת של העושר הלאומי במשק תחרותי, והיות שלכוחות השוק אין בדרך כלל יכולת להבטיח פיתוח כלכלי מאוזן, מתבקשת כאן התערבות ידה המכוונת של הממשלה. ככל שחוסר האיזון בין חלקי המשק גדול יותר, כך התערבות זו חיונית יותר.



הרי ייתכן מצב שבו נתוני המקרו של הכלכלה הם טובים למדי, ועדיין המשק יהיה בעל מאפיינים של עולם שלישי - מוכה אבטלה עמוקה, פערים כלכליים גדולים ועוני מחפיר. לעניין זה, התבוננות בנתונים מצרפיים וממוצעים אינה מספקת להבנה טובה של תמונת הרווחה הכלכלית האמיתית. להבנה זו דרושה העמקה מחקרית, כדי לבחון את מידת ההומוגניות של הפיתוח הכלכלי ושל חלוקת העושר במדינה. למעשה, אם נבחן את נתוני המשק שלנו מנקודת מבט זו, נבין עד כמה חיונית התערבות הממשלה למען יצירת האיזון הכלכלי הנחוץ להתנהלות בריאה, כלכלית וחברתית כאחת.



בהקשר זה אפשר לומר שהצמיחה הכלכלית המהירה של השנים האחרונות (כ-5% בשנה), התוצר לנפש הגבוה למדי (כ-27 אלף דולר), ואפילו שיעור האבטלה הנמוך בהשוואה למדינות רבות בעולם (כ-7.7%), מתארים רק פן אחד של המציאות הכלכלית-חברתית בישראל. יש גם פן עגום יותר למציאות זו, הכולל פערים כלכליים בלתי סבירים ורמות עוני חריגות של אוכלוסיות רבות מדי בקרבנו.



איזו נחמה יש בשכר ממוצע של כ-8,000 שקל בחודש, שמשקף את חוזק הכלכלה המקומית, אם כ-70% מהשכירים במשק לא מגיעים לשכר זה ו-40% מהם לא מגיעים אפילו לשכר המינימום? איזו נחמה יש בשיעור אבטלה נמוך יחסית אם יש אזורים ואוכלוסיות שבהם שיעור האבטלה מגיע ל-30% (סכנין ואום אל פחם) ואף ל-40% (רהט)? איזו נחמה יכולה להיות בתוצר לנפש גבוה יחסית, אם 20% מהמשפחות בישראל הן עניות, חלקן עוני מרוד?



ברור שככל שהפערים הכלכליים בין אזורים גיאוגרפיים, ענפי משק, מגזרי אוכלוסייה ואנשים הם גדולים יותר, כך הפיתוח הכלכלי של המשק ושל החברה אינו מאוזן כראוי ויש בו סכנות של חוסר יציבות, של משברים ושל קריסה. זהו בדיוק מצב שבו התערבות המדינה, בשל כשלי כלכלת השוק, חיונית ביותר ואפקטיבית ביותר, אם רק נעשית על פי תכנון שיטתי וארוך טווח, ומיושמת כראוי.



לפי שעה, לא נראה שהממשלה עומדת על מלוא חומרת חוסר האיזון בפיתוח מגזרי המשק ובוודאי שלא נוקטת מדיניות של ממש לקידום פיתוח מאוזן של הכלכלה והחברה. ואולם אין ספק שעת ההארה וההכרעה בוא תבוא, מתוך אחריות או מכורח.



הכותב הוא מנהל האגף לכלכלה ולחברה בהסתדרות הכללית החדשה