האיום של פישר מצליח, בינתיים

>> נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שב להתערב השבוע במסחר במט"ח. אלמלא התערבותו, הדולר היה ממשיך להיחלש מול השקל, ולא בכדי. אנליסטים המשרטטים את תמונת המאקרו בארה"ב אינם מציגים תמונה ורודה. הכלכלה האמריקאית מקרטעת ונשענת על זריקות עידוד מהממשל, והגירעון צפוי להסתכם בכ-1.8 טריליון דולר - כ-13% מהתקציב - הרבה יותר מהגירעון הרצוי.

למרות זאת, הדולר התחזק בעולם, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא ההתייחסות אליו כמפלט בטוח. לא מעט מדינות בעולם עדיין מצמידות את יתרות המט"ח שלהן למטבע האמריקאי. זו הכלכלה החופשית והדמוקרטית הגדולה ביותר בעולם, ואם תרצה לממש את השקעתך ולהעביר את כספך למקום אחר בעולם לא תגלה, למשל, כי הוטל לפתע מס כלשהו.



ואולם בישראל נוצרו תנאי מאקרו טובים מאלה שבארה"ב. המשק המקומי לא נאלץ להזרים טריליוני שקלים כדי לחלץ מערכת פיננסית ששקעה בבוץ, הגירעון המקומי נמוך באופן משמעותי מזה האמריקאי, ופער הריביות נותן לשקל עדיפות. ואלה הן, למעשה, הסיבות להיחלשות הדולר ולהתחזקות השקל, אלמלא התערבותו של בנק ישראל.



אז למה פישר מתערב? נגיד הבנק המרכזי רואה לנגד עיניו את טובת המשק בכללותו, ולא רק את השמירה על יציבות המחירים המסומנת כיעד עיקרי של הבנק המרכזי. וכך פישר מוצא עצמו בעימותים עם שר האוצר, יובל שטייניץ, ואנשי משרדו שחשים כי פישר גולש לעתים מעבר לתחומי אחריותו.



פישר מבין כי המשק המקומי מוטה יצוא, וללא עזרה ליצואנים - הכלכלה תתקשה לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקת. מה שפישר מקווה להשיג הוא זמן - דולר חזק לעוד פרק זמן קצר, עד שהכלכלה המקומית תשוב לפסי צמיחה. פישר מעריך כי מרבית הספקולנטים אינם ששים להילחם בבנק מרכזי בזירת המט"ח - ודי באיום אלגנטי כדי שהמסר יועבר אליהם.



מאז אוגוסט 2009, שבו הודיע הבנק כי יתערב במסחר לפי שיקול דעתו, צנחה סטיית התקן במסחר השקל/דולר מרמה של 12% ל-3% (בעוד סטיית התקן במסחר יורו/דולר נשארה כ-11%-12%). אבל אם הכלכלה לא תתאושש במהרה, אף איום לא ימנע את צניחת הדולר. נקווה שהזמן ישחק לטובת פישר.