"זה בית משוגעים. פתאום כולם רצים לקנות מניות"

>> מדדי המניות עוד לא הספיקו לנוח מהשנה הסוערת שעברה עליהם ב-2009, והנה הם פותחים את 2010 עם עליות שערים חדות. כיום, יותר מתמיד, קרובים המדדים המובילים לשיאים שרשמו בימיה העליזים של הבורסה בתל אביב.



מדד ת"א 25 רשם מתחילת 2010 עלייה של כ-3%, והוא רחוק כיום רק ב-5.8% מהשיא שנרשם בנובמר 2007. מדד ת"א 100 רשם עלייה של כ-4%, ומעל כולם הפליאו מדדי מניות היתר שזינקו ביותר מ-8%. ואולם השיא שייך לאפיק החם - חברות הגז והנפט. מדד חברות הגז והנפט עלה מתחילת 2010 בכ-9.6%, לא מעט בזכות הערכות כי גילויי הגז בקידוחי תמר ודלית הם רק קצה הקרחון של אגן גז גדול שיהפוך את ישראל למעצמת גז.

לא רק מדדי המניות זינקו - גם מדדי האג"ח הסולידיים הניבו מתחילת השנה תשואות מכובדות. מדד האג"ח הקונצרניות עלה מתחילה 2010 בכ-1.5%, מדד התל בונד 40 עלה בכ-1.5%, ואילו מדד האג"ח הממשלתיות עלה רק בכ-0.5%. עליות אלה אולי אינן כה מרשימות כמו במדדי המניות, אך אם בוחנים את התשואה השנתית הממוצעת של מדדי האג"ח הקונצרניות בעשור האחרון, שהסתכמה בכ-5.6%, הרי שמדובר בכ-30% מהעלייה השנתית הממוצעת בתוך עשרה ימים.



"אור לגויים"



גם מנהלי ההשקעות הבכירים עומדים המומים מול הזינוקים במדדי המניות והאג"ח, ואינם מצליחים להסביר את התופעה. "אנחנו אור לגויים", אומר מנהל בכיר באחד מגופי ההשקעה הגדולים בשוק ההון. "זהו בית משוגעים. פתאום כולם רצים לקנות מניות, ואין סיבה ברורה לכך. אני לא ממש יודע לתת הסבר שמניח את הדעת, אבל אם מסתכלים על שוק המניות בישראל הרי שזהו אחד השווקים הטובים ביותר בעולם".



מנהל נוסף באחד מבתי ההשקעות הגדולים ייחס אתמול את העליות בעיקר לריבית הנמוכה: "העליות בחודש האחרון הן המשך רציף של המגמה שנמשכת כבר ממארס 2009. כל עוד לא יהיו חדשות רעות והריבית תהיה ברמה נמוכה, התזרים של הכספים ידחוף את המחירים למעלה".



ומה הלאה? למרות העליות החדות שנרשמו בבורסה בשנה האחרונה והחזרה של המדדים המובילים לרמות שבהן היו לפני המשבר, מסרב המנהל להתרגש: "אני לא חושב שיש בועה. כדי להיות במצב כזה צריך להיות תמחור קיצוני. אין משמעות לכך שמדדים חזרו לרמות היסטוריות. אלה מספרים חסרי חשיבות. רמות המכפילים הנוכחיות לא גבוהות באופן יחסי. הכול תלוי בריבית, והריבית בישראל תלויה בהחלטות בחו"ל. אם יהיו שינויים בריבית, כולם עוד ישנו את התחזיות האופטימיות שלהם. כיום, הסיכוי שהשוק יעלה ב-40% זהה לסיכוי שתהיה עלייה של 4%. בכל מקרה, אם באמת תהיה עלייה חדה השנה של עשרות אחוזים, אז כבר אפשר יהיה להתחיל לדבר על מחירי בועה".



נהנים נוספים מהחזרה של הציבור אל שוק ההון הם מנהלי קרנות הנאמנות, שראו כיצד סכומים אדירים זורמים אל הקרנות שבניהולם. מתחילת 2010 גייסה תעשיית קרנות הנאמנות כ-290 מיליון שקל נטו, וזה לאחר פדיונות של כ-550 מיליון שקל מהקרנות הכספיות.



האפיק המגייס ביותר היה קרנות האג"ח, שגייסו מתחילת 2010 כ-440 מיליון שקל. קרנות אלה, שחלקן מתאפיין ברכיב מנייתי, יחד עם גיוסים של כ-250 מיליון שקל בקרנות המנייתיות, הן בין האחראים העיקריים לליבוי האש במדדי המניות.



קיבעו את ההפסדים



2009 היתה אחת השנים הטובות ביותר במדדי המניות בבורסה המקומית. בשנה זו זינק מדד ת"א 25 ב-75%. הגורמים העיקריים לעליות ב-2009 היו הריבית הנמוכה, ובנוסף ההבנה של מובילי המדיניות הכלכלית בעולם כי "שנית ליהמן ברדרס לא ייפול" יצרה תחושה בקרב המשקיעים כי הרע מכל מאחורינו. תחושה זו באה לידי ביטוי במדד הפחד ה-vix, שהגיע לשיא בספטמבר 2008, ובמהלך 2009 שב לרדת לרמות שלפני המשבר. אלה עודדו את המשקיעים לשוב אל חיקה החמים של הבורסה.



עם זאת, מרבית המשקיעים בישראל לא נהנו מהעליות החדות ב-2009 ובתחילת 2010. באמצע 2008 הם החליטו לעבור לאפיקי השקעה סולידיים יותר, כדי להימנע מהפסדים נוספים, ובכך הם קיבעו לעצמם הפסד שיקשה עליהם להחזיר.



הם האמינו כי ביכולתם לתזמן את השוק ולשוב אליו רגע לפני הזינוק, אך עוצמת הזינוק והטווח הקצר שבו הוא אירע לא איפשרה לרובם לשוב להיכנס אל הבורסה. הם שכחו את מה שאמר המשקיע האגדי וורן באפט: "אני לא מכיר איש שמכיר מישהו שיודע לתזמן שווקים".