לדחות את נוהל דחיית הדיונים

>> אחת הבעיות הקשות של מערכת המשפט היא הסחבת הקשה, הפוגעת הן בעשיית הצדק והן בתחושת הצדק.

כאמצעי למאבק בסחבת הוציאה נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש נוהל שכותרתו "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון". הנוהל כולל הצהרת כוונות: הוא קובע כי בית משפט שיתבקש לדחות דיון ייתן דעתו לא רק לעניינו של מבקש הדחייה והצד השני להליך, "אלא גם - ואף בעיקר - לזכותו וחובתו של בית המשפט לנהל את כלל הדיונים שלפניו ביעילות, תוך שימוש מושכל וזהיר במשאבי השפיטה לטובת כלל המתדיינים וההליכים הממתינים לבירור לפני בית המשפט".



הנוהל מעורר כמה בעיות.



ראשית, הפיכת בקשות הדחייה לחוד החנית במאבק בסחבת מעבירה מסר שגוי כאילו הסחבת נגרמת בעיקרה מבקשות דחיית דיונים של צדדים ובאי כוחם. לא ידוע לי על בדיקה מקצועית מעמיקה שמלמדת כי לבקשות דחיית מועד דיון יש השפעה משמעותית על כלל הסחבת בבתי המשפט.



אין ספק כי דחיית מועדי דיון - בעיקר בהתראה קצרה - עלולה לפגוע ביעילות עבודת בית המשפט, אך ספק אם זו הסיבה העיקרית לסחבת. אילו היה הנוהל חלק מתוכנית עבודה כוללת לייעול בתי המשפט שמבוססת על בדיקה מקצועית, היה קל יותר לעכלו. בצורה בה פורסם, מטיל הנוהל - גם אם זו לא כוונתו - במשתמע, את האחריות לעומס, על המתדיינים ובאי כוחם.



בעיה נוספת. הנוהל מורה לשופט כיצד לנהוג בבקשה לדחיית מועד דיון. מכיוון שהנוהל עוסק בעניין מינהלי ולא מהותי, אין מניעה כי יצא נוהל מראש המערכת, המורה לשופטים כיצד עליהם לנקוט בעניין מינהלי של בקשות דחיית מועד דיון. ואולם, הנוהל מוסיף ומורה לשופט כי אם יידחה מועד הדיון (תתקבל בקשת הדחייה) "ישקול בית המשפט חיוב בעל הדין שהגיש הבקשה בהוצאות, אם לטובת הצד שכנגד ואם לטובת אוצר המדינה, אם ראה כי הנסיבות מצדיקות זאת".



מדובר בהנחיה שנועדה להרתיע צדדים מעצם הגשת בקשה לדחות את מועד הדיון. האפשרות כי בקשה כזו בין אם תתקבל ובין אם תידחה תביא לחיוב בהוצאות נועדה להרתיע צדדים מהניסיון לדחות דיון, גם אם הוא מוצדק.



בעניין מינהלי שכזה, שלגביו רשאית נשיאת בית המשפט העליון כראש המערכת להוציא נוהל עבודה לשופטים, אין סמכות לחייב אדם בהוצאות ואין סמכות לראש המערכת להורות בנוהל לשקול להטיל הוצאות.



חיוב בהוצאות הוא חלק מההליך המשפטי והוא בסמכותו של השופט הדן בתיק. הוראה זו של נשיאת בית המשפט העליון חורגת מהמינהל וחודרת לסמכות השיפוטית. חיוב צד בהוצאות לטובת המדינה בגין עצם הגשת בקשת דחייה משמעו הוספת תשלום מס או אגרה על עצם קבלת השירות בבית משפט. אגרה כזו אין לשופט ואף לא לנשיא בית המשפט עליון סמכות להטיל.



-



הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד צלרמאיר פילוסוף