>> אחד הסממנים לשינויים שעוברים על בתי ההשקעות באחרונה הוא הניסיון של השחקנים הקטנים למצוא תחומי פעילות נוספים לתחומים המסורתיים, שנבלעים בידי בתי ההשקעות הגדולים. תופעה חדשה בתחום זה היא ניסיון של בתי ההשקעות הקטנים לשווק מוצרי השקעה ייחודיים מחו"ל, בדרך כלל קרנות גידור זרות.
ברוב המקרים המתכונת לפעילות זהה: בית ההשקעות מתקשר בהסכם הפצה בלעדי עם קרן זרה, הנציגים של הקרן מגיעים לישראל לתת סמינר בחסות בית ההשקעות ומוסיפים לכך ראיון עיתונאי. בית ההשקעות הדס ארזים, שמחזיק במחצית מקופות הגמל של מרכנתיל ושמעוניין להתחיל לשווק לגופים המוסדיים בישראל את מוצרי הקרן האמריקאית בלו מאונטן, אימץ אף הוא את דפוס ההתנהגות המקובל. לפני כמה ימים הנחית מנכ"ל הדס ארזים בישראל, רמי דרור, את נועם לסלאו, מנהל הפיתוח העסקי של הקרן האמריקאית, בן להורים ישראלים והאחיין של הבדרנית חנה לסלאו.
הקרן האמריקאית, שהדס ארזים תנסה לשווק בקרוב לשמשקיעים המוסדיים, מתמחה בהשקעות בשוק נגזרי האשראי; שוק שספג פגיעה קשה במשבר האחרון. "אנחנו מפתחים פעילות להפצת מוצרים פיננסיים לגופים מוסדיים, וכשחיפשנו שוק שבו טמון פוטנציאל רווח עתידי סימנו את שוק האשראי העולמי שספג את המכה הקשה ביותר ב-2008", ציין דרור.
להשקיע עם פינצטה
בלו מאונטן נוסדה ב-2003. יש לה משרדים במרכזים הפיננסיים של לונדון וניו יורק ו-115 עובדים מועסקים בה. החברה מנהלת קרנות גידור בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. הקרן המובילה שלהם, בלו מאונטן קרדיט אלטרנטיב, מנהלת נכסים בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר.
כשחקנים בשוק האשראי אתם מייצרים cdo ומוכרים אותו לגברת כהן?
נועם לסלאו: "לא, ממש לא. אנחנו לא מייצרים cdo. הרבה מאוד אנשים נפגעו מה-cdo, אבל צריך להתייחס אליהם כמו למכונית. אתה יכול לנהוג גרוע ולפגוע בהרבה מאוד אנשים, או שאתה נוהג באופן זהיר וחכם, וזה הופך להיות כלי רכב יעיל. לא הרכב אשם אלא הנהג".
כמשקיעים, איך אנחנו יכולים להימנע מליפול עם השקעה ב-cdo?
"כשאנחנו בודקים מכשיר אנחנו מסתכלים ממה הוא מורכב. ברמה הבסיסית אנחנו בודקים אילו חברות מרכיבות את המכשיר, מה השווקים שלהן, כמה מסוכן העסק שהחברה או החברות פועלות בו, וכן מה יכולת ההחזר שלהן. אחרי זה אנחנו מחליטים אם להשקיע או לא. הטעות של מרבית המשקיעים היתה להסתכל על המכשיר כמכלול, מה הדירוג שלו ואם הוא מתאים לי, וכאן למעשה נגמרות השאלות. כשלווה מפסיק להסתכל מה יש בקופסה, אז הקשר בין הלווה למלווה נשבר. זה הגורם המרכזי לכאוס שהיה".
מה צריך כדי לנתח כזאת קופסה?
"צריך אנליסטים שמבינים את הסיכונים. הדירוג של חברות האשראי נועד לאפשר למשקיע הפשוט להבין את הסיכון בלי לבדוק את הקופסה, אבל זה לא הספיק. היה צריך גם לפרק את הקופסה".
הדירוג עבד?
"לא, הוא לא עבד".
למה?
"יש כמה סיבות לכך שהדירוג לא עובד. למשל, מי משלם לחברות הדירוג ומי מבקש לדרג. חברות הדירוג לא היו מספיק זריזות בהורדת הדירוגים".
למה להשקיע בכם ולא בחברה אחרת?
"יש לא מעט מנהלים בשוק האשראי, אך הם בעיקר מתעסקים עם הלוואות. הם בונים תיק שמשקף את שוק האג"ח. כקרן גידור, המטרה שעומדת לנגד עינינו היא להניב רווח בלי תלות בשוק. אני אתן לך דוגמה: כשליהמן ברדרס נפל, אנחנו לא נפגענו. מנהלי הסיכונים שלנו גידרו את הסיכון. זה לא היה רק מול ליהמן, אלא זו גישה שלנו מול כל בנק ובנק. זה מבנה יקר, אבל שווה כל אגורה".
האם זה אחד הלקחים מקריסת ליהמן ברדרס?
"משקיעים כבר לא יהיו מוכנים לקבל סיכונים תפעוליים. המשקיעים יבדקו את זה, ומי שלא יהיו לו מערכות כאלו לא יוכל לגייס כסף. זה חשוב יותר לשוק האשראי מאשר לשוק המניות".
מה צריך כדי להצליח בשווקים האלו?
"צריך מערך תפעול טוב, וההשקעה צריכה להתבצע על פי עקרונות השקעה פונדמנטליים. צריך להכיר את שוק האשראי המודרני בדגש על נגזרים, כמו cdo, כשבלי זה יכולת ההשקעה שלך נפגעת מאוד; ולהסתכל על האשראי מהצד המתמטי, ולנתח אותו באופן כזה. ניתוח כזה הוא מורכב, יקר וגוזל הרבה זמן".
מה התחזיות שלכם ל-2010?
"שוק האשראי ימשיך להיות המקום הטוב להשקיע בו. עברנו את השלב הקריטי של הבנקים. ברור לכולם כי מקרה ליהמן ברדרס לא יישנה. הממשלות לא ייתנו לזה לקרות. בגלל סביבת חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בה, צריך לבחור בפינצטה את ההשקעות. הכלכלה האמריקאית תמשיך להראות חולשה, כשהחברות החלשות יפשטו רגל. כך, בראשונה זה 7 שנים, השוק יבדיל בין החזקים לחלשים. חלק מהחברות יפשטו רגל והחוכמה תהיה לא להשקיע בהן".
דרור מוסיף כי "ההתעניינות במוצרי החברה היתה גדולה, ונכון להיום שלושה גופים מוסדיים גדולים מתעניינים בהשקעה בתחום זה". הלקוח הפשוט ייאלץ להמתין בסבלנות עד שיוכל ליהנות מהשקעה במכשירים כאלו.
"חברות הדירוג לא היו מספיק זריזות בהורדת הדירוגים"
מאת אסא ששון
14.1.2010 / 7:02